ממחקר חדש עולה: הקורונה שילשה את מספר היולדות שסבלו דיכאון...
מחקרים מהעולם מצאו כי מצבם הנפשי המתוח של הורים בתקופת...
במשך שמונה שנים הסתובבה רעות 45 עם ההרגשה שיש לילד שלה תומר...
הידרוצפלוס (מיוונית: הידרו - מים, צפלוס - ראש) מוגדר כמצב...
היי יש לי ילד בן 3 עם עיכוב שפתי וריגשי הוא לא מדבר והתקשורת שלו קצת נמוכה כן וודע לבקש מה שרוצה מבין אותנו לא ברמה של ילד בן 3 אבל יש הבנה נכנס בתחילת השנה לגן התפתחותי יש נושא שמאוד מפריע לי לפני מספר חודשים הוא הראה ממש התקדמות חיקה תנועות גוף משירים בטלויזיה רצה לשחק עם חבר מהגן מה שבדרך כלל היה לו קשה ממש רצה לתת לו יד התחבק איתו נהנה בחברתו עם אחיניות שלי שגדולות ממנו מאוד אהב לשחק ולהיות בחברתן שהיה רואה ילדים גדולים ממנו היה נהנה להצטרף אליהם היה רואה את הכלב של השכנים ומשחק איתו לאחרונה מזה כחודשיים הוא נסגר לא מעניינים אותו כלבים וחתולים פחות נהנה עם אחיניות שלי וכבר לא מתלהב להצטרף לילדים שגדולים ממנו מה שמטריד אותי שהוא כן עשה שינוי כן נפתח והראה התקדמות ופתאום נסגר ממה יכול להיות הקושי הזה האם זו בעיה רגישית שנובעת מחוסר יכולת לדבר?האם אלו יכולים להיות סימנים לבעיית תקשורת? בגן מספרים שהוא ממלא אחר הוראות ומשתדל לעשות מה שמבקשים אשמח לקבל הכוונה
הי, אני מניחה שהילד עבר אבחון התפתחותי, במידה ולא אפשר וכדאי לערכו דרך מכונים להתפתחות הילד. שם תוכלי לקבל תשובה באשר לחשד לקשיי תקשורת, המצריכים טיפולים ספציפיים וככל שיעשו מוקדם כך התועלת שתופק תהיה רבה יותר והאפשרויות לתיקון ושיפור גדלות. קחו בחשבון שייתכן ומדובר בשלבים התפתחותיים טבעיים. ילדים גדלים, מבינים יותר ובעקבות כך לפעמים נסגרים, חוששים יותר מבעבר. העניין הוא שלא אוכל לאבחן דבר מרחוק.. אני מציעה לכם להתייעץ עם פסיכולוג/ית קליני/התפתחותי או מטפל המתמחה בגיל הרך כדי שתוכלו להרגיע את דאגותיכם. כל טוב וחג שמח, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
שלום, אני גננת בגן טיפולי ולאחד הילדים בגני יש חשד לתסמונת נונן. הילד בן 5 וחצי והגיע אלי עקב עיכוב התפתחותי. 1. מהם התסמינים לתסמונת זו? 2. האם חשוב איבחון מדוייק? מדוע? 3. האם איבחון כזה משפיע בהמשך החיים, בצבא, לימודים אקדמיים וכד'? 4. האם יש משהו שאני כגננת צריכה לדעת? 5. היכן אוכל לקבל חומר על התסמונת הזו? תודה רבה.
קראי באתר www.gdila.co.il
שלום, ותודה על העזרה האדיבה פה! רציתי לשאול אותך בנוגע לקשר בין אפילפסיה לסוגים שונים של הפרעות התנהגות: הפרעת קשב, אוטיזם, הפרעות התפתחות וכו'. יש לנו ילד בן 8, שגילו בבדיקת EEG מאפיינים של אפילפסיה רולנדית שפירה של גיל הנעורים. למעשה, אף פעם לא ראינו עליו פרכוסים, ולכן חשבנו שלא בוער לטפל בזה. השאלות שלנו: 1. האם אפילפסיה רולנדית יכולה לגרום לנזקים קוגנטיביים? האם הטיפול בתרופות יכול למנוע את הנזקים האלה? 2. בנוסף, יש לנו ילדים נוספים עם הפרעת קשב, אחד עם עיכוב התפתחותי, וכדו'. האם יש מקום לבדוק האם יש להם גם אפילפסיה כלשהי? האם יש סיכוי שהבעיות שלהם נובעות מהאפילפסיה הזאת? והאם טיפול באפילפסיה יועיל לבעיות המשניות? תודה רבה מראש!
שלום רב . 1.הפרעה ה eeg אינה עושה אבחנה של אפילפסיה. פעילות אפילפטיפורמית ב eeg שכיחה באוכלוסיה הבריאה ( כ 3%) ושכיחה יותר בילדים עם רקע התפתחותי לא תקין כגון. אוטיזם וכו. כך שהמיצא ב eeg קרוב לוודאי לא קשור קשר סיבתי לאוטיזם וכו' , אלא מהווה צימצא אקראי. תמיד יש יוצאים מן הכלל בהם הפרעה ב eeg לכשעצמה יכולה להוות גורם תורם תחלואה נלווית ולכן חשוב שאיש מקצוע המבין/ה eeg ואפילפסיה בילדים את המימצאים. 2.בהנחה כי מדובר במימצא אקראי חסר חשיבות קלינית אין מקום לבדוק את הילדים הנוספים בברכה ד"ר אלי הימן
תודה רבה על התשובה המהירה! האמת היא שאנחנו לא יודעים, יתכן שהיו פרכוסים בשינה, שאף פעם לא הבחנו בהם. בכל אופן, קבענו תוך לביקור אצלך. מאמין שנוכל לבדוק יותר במדויק. תודה!
ואם אפשר לשאול עוד שאלה קטנה: האם יש מקום לדעתך לעשות EEG בשינה?
היי, יש לי ילד בן שלוש וחודשיים שמסרב להגמל. הוא בשל פיזיולוגית, הוא יודע להתאפק, לזהות לפני שיש לו פיפי/קקי אבל הוא לא מוכן לעשות מ-2 סיבות- 1. אין לו מוטיבציה פנימית להתבגר- מבחינתו הוא רוצה להמשיך להיות תינוק. 2. הוא נבוך מכל נושא הגמילה- בבית הוא מסכים לעשות רק שאני לידו ואם מישהו אחר נכנס לשירותים הוא צורח ובוכה ממבוכה. לכן שהוא נכנס לשירותים הוא בלחץ שאף אחד לא יפתיע אותו ויכנס . דבר נוסף בגן הוא מסרב בכל תוקף לעושת למרות שהצוות בגן ניסה את כל הדרכים האפשריות - הוא מתאפק (לא בורח לו) עד שאני מגיעה לאסוף אותו. אשמח לסיוע או להכוונה לאן אני צריכה לפנות כדי לקבל עזרה בנושא. תודה
הי לני, גמילה היא שלב התפתחותי, כמו ישיבה, זחילה, הליכה, דיבור וכד', ורוב הילדים נגמלים בין גיל 2-3 (בהנחה שאין להם עיכובים התפתחותיים כלשהם). את מתארת ילד מתוק, שהוא למעשה גמול, אבל משהו בהתפתחות התהליך נראה קצת תקוע, וקשה לו להתקדם באופן טבעי לשלב הבא. למה אני מעריכה שהוא גמול? כי הוא רכש את המיומנות הבסיסית הנדרשת לגמילה שהיא שליטה בסוגרים. את מתארת שהוא יודע לזהות את איתותי הגוף, הוא יודע לזהות כשהוא צריך פיפי או קקי, והוא מתאפק שעות רבות, כלומר הוא שולט לחלוטין בסוגרים ובצרכים שלו. מכיוון שהוא גם גדול בגיל (3.2) אני מצטרפת להבנה שלך שהוא בשל ושצריך לעזור לו להתקדם. בנוסף, אני חושבת שהוא סובל מהמצב, גם אם זה לא ניכר כלפי חוץ, שהרי זה קשה להתאפק מדי יום כל כך הרבה שעות בגן ולהתפנות רק כשהוא מגיע הביתה. אני אשמח ללוות אתכם, לעזור לכם להבין את מקור הקושי, וללמד אתכם כיצד לעודד אותו להתקדם ולהצליח בגמילה. אני חושבת שהוא יכול לעשות את זה בקלות, ושהוא זקוק לתמיכה ולביטחון שלכם בכוחות שלו, שתטעו בו אומץ להצליח. אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר ואדריך אתכם כיצד לעשות זאת. בברכה, איילת אפשטיין – מדריכת הורים ויועצת זוגית, יועצת שינה וגמילה. 052-8575311