ממחקר חדש עולה: הקורונה שילשה את מספר היולדות שסבלו דיכאון...
מחקרים מהעולם מצאו כי מצבם הנפשי המתוח של הורים בתקופת...
במשך שמונה שנים הסתובבה רעות 45 עם ההרגשה שיש לילד שלה תומר...
הידרוצפלוס (מיוונית: הידרו - מים, צפלוס - ראש) מוגדר כמצב...
היי יש לי ילד בן 3 עם עיכוב שפתי וריגשי הוא לא מדבר והתקשורת שלו קצת נמוכה כן וודע לבקש מה שרוצה מבין אותנו לא ברמה של ילד בן 3 אבל יש הבנה נכנס בתחילת השנה לגן התפתחותי יש נושא שמאוד מפריע לי לפני מספר חודשים הוא הראה ממש התקדמות חיקה תנועות גוף משירים בטלויזיה רצה לשחק עם חבר מהגן מה שבדרך כלל היה לו קשה ממש רצה לתת לו יד התחבק איתו נהנה בחברתו עם אחיניות שלי שגדולות ממנו מאוד אהב לשחק ולהיות בחברתן שהיה רואה ילדים גדולים ממנו היה נהנה להצטרף אליהם היה רואה את הכלב של השכנים ומשחק איתו לאחרונה מזה כחודשיים הוא נסגר לא מעניינים אותו כלבים וחתולים פחות נהנה עם אחיניות שלי וכבר לא מתלהב להצטרף לילדים שגדולים ממנו מה שמטריד אותי שהוא כן עשה שינוי כן נפתח והראה התקדמות ופתאום נסגר ממה יכול להיות הקושי הזה האם זו בעיה רגישית שנובעת מחוסר יכולת לדבר?האם אלו יכולים להיות סימנים לבעיית תקשורת? בגן מספרים שהוא ממלא אחר הוראות ומשתדל לעשות מה שמבקשים אשמח לקבל הכוונה
הי, אני מניחה שהילד עבר אבחון התפתחותי, במידה ולא אפשר וכדאי לערכו דרך מכונים להתפתחות הילד. שם תוכלי לקבל תשובה באשר לחשד לקשיי תקשורת, המצריכים טיפולים ספציפיים וככל שיעשו מוקדם כך התועלת שתופק תהיה רבה יותר והאפשרויות לתיקון ושיפור גדלות. קחו בחשבון שייתכן ומדובר בשלבים התפתחותיים טבעיים. ילדים גדלים, מבינים יותר ובעקבות כך לפעמים נסגרים, חוששים יותר מבעבר. העניין הוא שלא אוכל לאבחן דבר מרחוק.. אני מציעה לכם להתייעץ עם פסיכולוג/ית קליני/התפתחותי או מטפל המתמחה בגיל הרך כדי שתוכלו להרגיע את דאגותיכם. כל טוב וחג שמח, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
שלום, אני גננת בגן טיפולי ולאחד הילדים בגני יש חשד לתסמונת נונן. הילד בן 5 וחצי והגיע אלי עקב עיכוב התפתחותי. 1. מהם התסמינים לתסמונת זו? 2. האם חשוב איבחון מדוייק? מדוע? 3. האם איבחון כזה משפיע בהמשך החיים, בצבא, לימודים אקדמיים וכד'? 4. האם יש משהו שאני כגננת צריכה לדעת? 5. היכן אוכל לקבל חומר על התסמונת הזו? תודה רבה.
קראי באתר www.gdila.co.il
היי, יש לי ילד בן שלוש וחודשיים שמסרב להגמל. הוא בשל פיזיולוגית, הוא יודע להתאפק, לזהות לפני שיש לו פיפי/קקי אבל הוא לא מוכן לעשות מ-2 סיבות- 1. אין לו מוטיבציה פנימית להתבגר- מבחינתו הוא רוצה להמשיך להיות תינוק. 2. הוא נבוך מכל נושא הגמילה- בבית הוא מסכים לעשות רק שאני לידו ואם מישהו אחר נכנס לשירותים הוא צורח ובוכה ממבוכה. לכן שהוא נכנס לשירותים הוא בלחץ שאף אחד לא יפתיע אותו ויכנס . דבר נוסף בגן הוא מסרב בכל תוקף לעושת למרות שהצוות בגן ניסה את כל הדרכים האפשריות - הוא מתאפק (לא בורח לו) עד שאני מגיעה לאסוף אותו. אשמח לסיוע או להכוונה לאן אני צריכה לפנות כדי לקבל עזרה בנושא. תודה
הי לני, גמילה היא שלב התפתחותי, כמו ישיבה, זחילה, הליכה, דיבור וכד', ורוב הילדים נגמלים בין גיל 2-3 (בהנחה שאין להם עיכובים התפתחותיים כלשהם). את מתארת ילד מתוק, שהוא למעשה גמול, אבל משהו בהתפתחות התהליך נראה קצת תקוע, וקשה לו להתקדם באופן טבעי לשלב הבא. למה אני מעריכה שהוא גמול? כי הוא רכש את המיומנות הבסיסית הנדרשת לגמילה שהיא שליטה בסוגרים. את מתארת שהוא יודע לזהות את איתותי הגוף, הוא יודע לזהות כשהוא צריך פיפי או קקי, והוא מתאפק שעות רבות, כלומר הוא שולט לחלוטין בסוגרים ובצרכים שלו. מכיוון שהוא גם גדול בגיל (3.2) אני מצטרפת להבנה שלך שהוא בשל ושצריך לעזור לו להתקדם. בנוסף, אני חושבת שהוא סובל מהמצב, גם אם זה לא ניכר כלפי חוץ, שהרי זה קשה להתאפק מדי יום כל כך הרבה שעות בגן ולהתפנות רק כשהוא מגיע הביתה. אני אשמח ללוות אתכם, לעזור לכם להבין את מקור הקושי, וללמד אתכם כיצד לעודד אותו להתקדם ולהצליח בגמילה. אני חושבת שהוא יכול לעשות את זה בקלות, ושהוא זקוק לתמיכה ולביטחון שלכם בכוחות שלו, שתטעו בו אומץ להצליח. אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר ואדריך אתכם כיצד לעשות זאת. בברכה, איילת אפשטיין – מדריכת הורים ויועצת זוגית, יועצת שינה וגמילה. 052-8575311
שלום בניי בני שש. מלבד בדיקת הדם הראשונה בגיל שנה שהיו עם המוגלובין תקין 12-14 כל שנתיים מגיל שנה - ההומוגלובין 11.2-11.5 תוצאת הפריטין והברזל - בערך 10 יחידות מעל הטווח התחתון. שזה מעט מאוד. בי 12 ופולית תקינים אצל אחד ואחת השני קצת תוספים וזה עולה. נשלל צליאק בבדיקת הדם הפשוטה. וגם משהו שקשור לראומטולוגיה נשלל וכל מיני. בכל תקופה אני מתחילה עם תוספי ברזל טבעיים (ספאטון, אקוסאפ, סוכריות אלטמן - לסירוגין) בגלל ת.לוואי מפריפול. ראוי לציין שגם מהטבעיים יש ת. לוואי לכן אני נותנת במינונים בינוניים וקשה להתמיד. משתדלת לתת לצד ויטמין סי עץ תפוז תותים וכו' ובמרחק ממוצרי חלב. אוכלים עוף3-4 פעמים בשבוע. ביצים 3-4 פעמים בשבוע. בשר בקר או דג פחות אוהבים ... שאלתי את הרופאה למה לא לתת עירוי ברזל והיא אומרת שתמיד עדיף תוספים ושלא ממהרים או משהו ושהם לא נחשבים אנמיים. זה לא מצב אנמי. אני יודעת שיש השלכות מרחיקות לכת לאנמיה בגילאי הילדות - האם הם נמצאים בטווח המזיק? היו עיכובים התפתחותיים והם מאוד חיוורים. שנית, יש משהו נוסף שאפשר לעשות, האם כדאי בירור המטולוגיה והאם כדאי כן להתעקש על עירוי? התוספים, יש תוסף מומלץ אחר ללא ת. לוואי? האם זה נכון שהם לא נחשבים אנמיים? תודה!
שלום אני לא בטוח שסיבת האנמיה היא חסר ברזל ולא סיבות אחרות חשוב מאד שתפנו לרופא המטולוג ילדים להשלמת הבירור לאנמיה. בהצלחה דרור