התקן הורמונלי למניעת הריון: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
הכי חשוב לדעת על התקן הורמונלי למניעת הריוןאמצעי מניעה לנשים שלא הרו בעבר
אמצעי מניעה: לעצור את הביוץ
איזה אמצעי מניעה קיימים? כיצד פועלים קוטלי הזרע? מהו התקן...
הורמונים: מההתבגרות לגיל המעבר
שינויים הורמונליים מלווים את האישה מגיל ההתבגרות (חצ'קונים,...
תינוקות: מה לעשות? לעסות!
עיסוי התינוק מעניק לו תחושת ביטחון, אמון, רוגע ואהבה ומסייע...
דימום רחמי מוגבר - הבעיה, הפתרונות
סקירה מלאה - מהי רירית הרחם? מהו דימום רחמי בלתי סדיר?...
התקן הורמונלי למניעת הריון: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום רב,אני בת 53.לפני 3 חודשים הרופאה הוציאה לי את ההתקן מירנה,עשתה בדיקת פיפל שיצאה תקינה ואמרה שאחזור אליה לבדיקה בעוד חצי שנה.כעת כבר 3 ימים יש לי דימום חזק מאוד,ממש שטפונות שאני לא מכירה מהעבר.(כבר שנה ויותר לא היה לי כלל מחזור).יש לציין שזהו היום השלישי לדימום והוא אינו פוחת אלא מתגבר. האם יש לי מה לדאוג?מה עליי לעשות?
שלום כדאי לפנות לבדיקה חוזרת
בחלל הרחם נצפה ממצא אקוגני. לא ניתן לשלול שמדוברבשארית התקן בחלל הרחם. אני בת 50 הוצאתי התקן מירנה בשלם דימומים חזקים. מה הפירוש של ממצא אקוגני?
שלום שלי, ממצא אקוגני באולטראסאונד פירושו ממצא שמודגש ביחס לסביבתו. ברחם נצפים מבנים אקוגניים במקרה של נוכחות התקן תוך רחמי או הסתיידויות בשרירן או פוליפ רחמיים. באופן נדיר גם גידולים יכולים להראות כמבנים אקוגניים. בדיקה פשוטה הנקראת היסטרוסקופיה הכרוכה בהחדרת סיב אופטי לחלל הרחם יכולה לאבחן את הממצא. רפואה שלמה.
מצטערת על אורך השאלה אבל אני חושבת שהרקע חשוב: אני בת 44 אחרי 4 לידות , האחרונה לפני 5.5 שנים. בריאה. הוסת תמיד הייתה מלווה בדימום חזק , והמחזור החודשי כל 21-25 ימים דבר שגרם לאנמיה. אחרי הלידה האחרונה השתמשתי בהתקן מירנה במשך 4 שנים - הדימום אמנם פחת אבל זה גרם לי להרגשה מתמדת כאילו אני הולכת לקבל מחזור (כאבים באגן, בחילות, נפיחות בבטן). ואח"כ החלפתי בהתקן רגיל ששיפר את ההרגשה הכללית באופן משמעותי אבל הדימום חזר להיות חזק והלך והתגבר כך שלפעמים שהייתי צריכה להחליף טמפון כל שעה-שעתיים, המחזור הלך והתקצר - בהתחלה כל 25 ימים ואחרי מס' חודשים כל 14-21 יום עד שהגעתי למצב שבמשך חודשיים וחצי דיממתי כמעט ברצף (באמצע הייתה הפסקה של שבוע) ואני לא מדברת על טיפטופים או הכתמות אלא במצב של דימום ברמה בינונית. אחרי חודשיים וחצי של דימום הלכתי סוף סוף לרופא נשים קיבלתי פרוגסטרון אבל הדימום המשיך. אחרי שבוע נוסף התייאשתי וביקשתי מהרופא שיוציא לי את ההתקן. באותו יום גם הפסקתי את הפרוגסטרון. הדימום המשיך עוד שבוע ברמה בינונית ושבוע נוסף בטיפטופים. חלפו חודשיים מהוצאת ההתקן אבל לא קיבלתי מחזור. עשיתי בדיקות הורמונליות לפני כחצי שנה וחשבתי שהדימומים הם חלק מתופעות גיל המעבר אבל הרופא אמר שלפי התוצאות אני רחוקה מגיל המעבר.מידי פעם אני מרגישה כאילו אני הולכת לקבל ווסת (כאבי בטן, גב, לחץ בבטן תחתונה, פצעונים וכו') אבל אחרי יומיים שלושה זה נעלם בלי דימום. 1. האם אחרי הוצאת התקן אמור להיות עיכוב בווסת? 2. כרגע אני ללא אמצעי מניעה, האם אוכל לחזור להשתמש בהתקן (גלולות גורמות לי להרגשה רע כמו המירנה)? או שאולי יש סיכוי שאני לא אקבל ווסת יותר? תודה.
הי ענת, אכן אחרי הוצאת מירנה יתכן עיכוב של מס' שבועות בוסת אם הבדיקות ההורמונליות תקינות יש מקום לשלקול אמצעי מניעה תוכלי לקרוא באתר שלי על אמצעי חדש בשם ESSURE שיכול להתאים לך בהצלחה, אשמח לסייע לך במרפאתי, רפואה שלמה, ד"ר שלומי כהן מומחה בגינקולוגיה, יילוד ופוריות ניתוחים אנדוסקופיים (זעיר פולשניים) מרכז רפואי רמת-אביב , איינשטיין 40, ת"א מרכז רפואי נ.א.ר.א, זבוטינסקי 155, ר"ג מתאמת קלינית :054-5485062 e-mail:[email protected] web site: www.dr-cohen.co.il
בשנה האחרונה יש התקן רגיל. האם זה הגיוני שעברו חודשיים מהוצאתו ואין דימום? האם זה אומר שאני לא יכולה להכנס להריון ואין צורך באמצעי מניעה? יש צורך לפנות לבירור?
שלום, אני בת 49 סבלתי מדימומים וסתים כתוצאה ממיומה בגודל של 3 ס"מ. לטיפול הומלץ לי ע"י הרופא התקן מירנה וכך עשיתי. אני 4 חודשים עם ההתקן,הדימומים המסיבים נעלמו והדימום במחזור סביר. הבעיה היא שאני מדממת לאורך החודש דימום קל לפרקים שנמשך כמה ימים. קיבלתי מהרופא תרופה הקסאקפרון פעמיים ביום למשך החודשים הקרובים. האם הטיפול בתרפת הקסאקפרוןיעיל ואינו גורם לנזק לאורך זמן? תודה מראש.
רותי, שאלתך מצויינת. מירנה הוא התקן מצויין למטרות מסויימיום של דימום על רקע חוסר שווי משקל הורמונלי. מאידך, הטיפול במירנה (התקן תוך רחמי המשחרר הורמון) לשרירני רחם שנוי במחלוקת. מצד אחד, ידוע שדרך זו עשויה להפחית כמות דימום בד"כ ע"י תמיכה ברירית הרחם, אך מאידך, מאחר ושרירני רחם גדלים בעקבות לחשיפה להורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון), במקרים רבים אין בטיפול זה כדי לטפל בסיבה אלא בתוצאה (קרי, לא מטפל בשרירן אלא משנה את אופי הדימום כפי שקורה אצלך). הטיפול בהקסקפרון אינו הורמונלי והוא מתערב במנגנון קרישת הדם. טיפול זה עשוי להיות יעיל במקרים מסויימים, בטווח הקצר, אך לא הייתי ממליץ לעשות בו שימוש ממושך עקב תופעות לוואי (קרישיות יתר) העלולות להתרחש ואשר לא ניתן בדרך זו לפרטן. מאחר ואת בת 49 יש לקחת גם הבחשבון את הקירבה לגיל המעבר (ממצוע בישראל גיל 53-54), ולכך יש ג"כ קשר להחלטות על טיפול הבחירה. יש כיום טיפולים שמרניים נוספים אשר יעילים אולי יותר מהתקן תוך רחמי זה ואשר עשויים להיות (אולי?) יותר מתאימים. פרופ' יונה תדיר
אם איפשר לחקת תרופה באופן קבוע כל חודש
שאלה זו מועלית כאן יחד עם שאלה ממוחזרת מהעבר. לא ברור הקשר. לגבי ההקסקפרון, מדובר בתרופה שאינה מטפלת בבעיה אלא בסימפטום - כלומר בדימום, וגם זה באוםן חלקי. מנסיוני כרופא נכון לטפל בסיבה לדימום ולא בתוצאה, ולכן אינני בעד טיפול זה, ודאי לא לאורך זמן, כי הסיבה לא תעלם אלא תחמיר, ומה שניתן לטפל באופן פשוט עלול להיות בלתי אפשרי בעתיד, שלא לדבר על נזקים אחרים כתוצאה מדימומים, ואנמיה, ופגיעה באיכות חיים. פרופ׳ יונה תדיר
הי שלום . אתה מדבר על טיפולים יותר יעילים , אבל איך מגיעים לזה מניסיוני בביקורים אצל רופאים ובבתי חולים אף אחד לא מדבר איתי על אפשרויות פשוט נותנים לי את האקסקפרון ,וגם ממש קסה להגיע לרופה עם התורים הכל כך רחוקים ,ובנתיים הדימומים רק ממשיכים והאמוגלובין יורד בצורה דרסטית ואני לא ממש יודעת איך להיתמודד עם המצב הזה, זה פוגע באחות החיים שלי בצורה קשה ובבריאות
שאלה זו חוזרת על עצמה כבר מספר שנים ונראה שאת רק שואלת אבל ספק אם את מתייחסת לתשובות שאת מקבלת. גם במירנה וגם הקסהקאפרון אינן תרופות למיומה. הן רק משנות את צורת הדימום ודוחות את הקץ לטיפול של ממש. ובינתיים, נגרמת פגיעה באיכות חיית ובבריאותך. עליך לבצע בדיקת אולטרהסאונד מעודכנת בה יוגדר מיקום מדוייק וגודל השרירנים ולהגיע לרופא כדי לקבל טיפול של ממש. פרופ. יונה תדיר
שלום לך . אני הייתי אצל רופה וגם בבית חולים עקב ירידה חדה באמוגלובין ... ומה הוא הטיפול של ממש שאתה מזכיר כאן , האם מדובר בניתוח להורדת הרחם ?
דימום הוא סימפטום של מיומה וצריך לטפל הסיבה ולא בסימפטום. גם מירנה וגח הרסקאפרון מפחיתים דימום ובינתיים המיומנות ממשיכה לגדול. על סוג הטיפול ב יונה צריך/ה להחליט הרופא/ה העוסקת בתחום זה על בסיס נתונים שחסרים בשאלתך. ניתוח (מסוג המתאים לגודל ומיקום המיומה) הוא אחת האפשרויות.
אתה מזכיר כל הזמן מיומה .אפשר לפרט קצת יותר מה זה האם מדובר בשרירנים בשפת הרופאים או שזה משהוא אחר...ואיזה נתונים בעיקרון חסרים ,אולי אני לא מזכירה אותם כי אנני יודעת מה
1. כן... מיומה בלע״ז זה שרירן. 2. עם כל הכבוד לעידן הטיווטר והפייסבוק, החלטות על טיפול רפואי לא מקבלים דרך פורום ציבורי אשר נועד למענה על שאלות כלליות והבנת תהליכים ולא כדי לקבל החלטות. לדוגמא: ההבדל בין טיפול בסימפטומים (במקרה שלך בדימומים) לבין הטיפול בגורם (במקרה שלך זה המיומה=שרירן). מירנה והקסאקפרון לא מטפליחם במיומה אלא בדימומים. זו דוגמא להבנת עקרונות טיפול. מאידך, פרטים רבים חסרים בשאלותיך, כגון מיקום השרירן, אופי התסמינים, קצב הגידול, בדיקות הדם, ועוד. גם בעידן ״הציוצים״ לבעיות בריאות צריך להתייחס ברצינות. ״בריאות זה לא פוליטיקה״. החלטות מקבלים בדיון רציני מול רופא/ה מומחה/ית. בהצלחה.
