לידה קיסרית מעוררת הרבה אסוציאציות, חלקן הגדול מיושן ואיננו...
אטוניה היא מצב שבו הרחם אינו מתכווץ לאחר הלידה כפי שאמור...
קארין גאז ללוש, יולדת בת 31, נפטרה בלילה שבין יום שני...
נמצאת בהריון מתקדם וחוששת להגיע לחדר הלידה בבית החולים? אל...
לא הייתי אצלך. למה בשום במקום בעברית לא מדברים על תופעות ארוכות טווח של כריתת רחם בעיקר צניחות אפשריות (נרתיק כיפה, אחורי, קדמי, צניחת שלפוחית, צניחת מעי, קריעה של כיפת הנרתיק) ?!!!!!! למה! למה להרוס לנשים חיים!!! אפילו כלבה לא הייתי מעקרת אם הייתי יודעת כל מה שאני יודעת עכשיו, לא רק את עצמי. באף אתר בעברית לא מדברים על זה, רופאים לא מדברים. יש 3 רמות תמיכה ברצפת אגן לאחר כריתת רחם, מה נשאר? רמה 1 (אוטרוסקרל) אולי תופרים אז נותן פחות מחצי ממה שהיה, רמה 2 ו-3 חתוך ובחלקו כביכול תפור. מה הוא כבר יכול להחזיק. איך אחרי כל זה אני יכולה לחזור לחיים נורמליים, איך? ספורטאים בסיכון מוגבר לקריעת כיפת נרתיק ולצניחה.
אני מנסה למצוא אור בקצה המנהרה, מה נשאר, איך זה עובד. איך לחזק. כל היום אני קוראת מאמרים רפואיים - וכלום שום אור, שום תקווה. זה רולטה רוסית. יהיה מזל - יהיה "בערך בסדר". למה על סיכונים בניתוח עצמו מדברים ועל זה - כלום!!!!!!! אני רוצה למות בגלל מה שעשיתי. זה גמר לי את החיים. אני לא רוצה לחיות אם אני לא יכולה לרוץ, לקפוץ, לטפס הרים (שזה עם משקל כבד על גב). כלום. אני צריכה עכשיו כמה שנשאר לי (מקווה לא הרבה) להרים עד 5 ק"ג, לעשות הליכות בבוקר ובערב, לעשות התעמלות במים, טאי צי וכל שאר ... נ.ב. אני יודעת שאין לך איך לענות ותמחק את זה כדי שנשים לא יקראו אות זה ולא יחשבו פעמים או שלוש לפני שרוצות כריתת רחם
גם אני עשיתי את הניתוח המדובר ולאחר שנה צנחו כל האיברים וכעת נמצאת במצב חמור יותר משהייתי מלפני הניתוח. את לגמרי צודקת. הספורט היחיד שמרשה לעצמי רק הליכות.לא יכולה לרוץ, לא לקפוץ , לא תרגילי כוח ובקושי יכולה לעמוד, ללכת, לא מעיזה לחשוב על ניתוח נוסף. משלימה עם המצב.
עשו לך בגלל הצניחה? ניסית פיזיו אחרי הניתוח? רצת אחרי הניתוח או רק הליכות?
שלום רב, את כותבת מתוך מרירות ותסכול שאינם ברורים לי. גורם הסיכון העיקרי לצניחת אברי האגן הינו לידות נרתיקיות, ספיציפית לידות מכשירניות וכן לידת תינוקות במשקל גבוה במיוחד. כריתת רחם מסיבות שאינן קשורות בצניחה מעלה את הסיכון לצניחת אברי האגן אך במעט (1% לאחר 3 שנים, 5% לאחר 15 שנים מכריתת הרחם). לא מדובר בגורם סיכון משמעותי. יתרה מכך, על פי רוב כריתת רחם מבוצעת כאשר יש בכך צורך רפואי מסיבות שונות (רחם שרירני סימפטומטי / דימום מוגבר שלא הגיב לטיפולים שמרניים / מצבים טרום ממאירים ברחם או בצוואר הרחם וכו'). מצבים אלה, התועלת שבביצוע הניתוח עולה על הסיכון לצניחת אברי האגן בעקבות הניתוח (כאמור לא מדובר בסיכון גבוה), וחשוב לזכור גם שבצניחת אברי האגן, היה ומתרחשת מכל סיבה שהיא, ניתן לטפל ביעילות. במידה שיש ברצונך להעיר הערות בונות להמשך הדיון את כמובן מוזמנת להעלותן ואמשיך להשיב כמיטב יכולתי. אבל בבקשה אל תעשי שימוש בפורום כדי להוציא תסכול וכעסים. זו אכן לא מטרתו. בברכה
הדר שלום, בצניחת אברי האגן (כולל כזו שהתרחשה לאחר כריתת הרחם מכל סיבה שהיא) ניתן לטפל ביעילות ובמרבית המקרים לפתור את הבעייה, בין אם ע"י שימוש בתומכן נרתיקי (פסרי) ובין אם ע"י טיפול ניתוחי (כיום מבוצע בעיקר בגישות ניתוחיות מתקדמות בין אם בלפרוסקופיה ובין אם בגישה רובוטית עם תוצאות טובות). אין סיבה שתמנעי מפעילות גופנית רק מתוך חשש מהטיפול בצניחה. נהפוך הוא. טפלי בצניחה ושובי לאורח החיים הפעיל והבריא. בברכה
זה לא נכון שעד 5%. יש מחקרים שמדברים אחרת לגמרי. 1 עד 5% זה סיכון לקריעה של כיפת נרתיק. 12% מנשים שעברו כריתת רחם יזדקקו לניתוח נוסף (אם לא היתה סיבה צניחה קודמת) וכמה נשים לא יעברו ניתוח ויחיו בסבל?!!!! הבעיה שאתם לא מספרים. אין את זה בעברית, רק באנגלית. היתה לי מיומה קטנה ואני בלחץ שיהיה לי בטן. לא דיממתי למוות וגם לא היו כאבים. סתם פחד שיהיה לי בטן. הייתי מפגרת, לא רציתי לשמוע שום אופציה אחרת, רציתי להפטר מרחם. אם הייתי קוראת על תופעות או רופא במקום להגיד מה הוא ממליץ ולהסכים בסופו של דבר על הניתוח, היה מספר לי מה ניתוח הזה יעשה, לא הייתי עושה אותו. יותר מזה, לא מיתי מעקרת אפילו כלבה! אני דיברתי רק על הצניחות ומה עם קריעה של נרתיק?! זה נדיר … אבל זה יכול לקרות. אין כאן נתונים נכונים כי אם אפשר להסתמך על שאלונים בנושאים אינטימיים על נשים. הרי ברור שכאן מה שקובע זה יחס בין גדלים. יש מאמר שאומר שבאופן פרדוקסלי, קרע נדיר יותר אצל נדים מאוד שמנות. ההסבר היחיד שאני יושבת עליו, הן פחות פעילות בכללי ובאופן מיני בפרט. שורה תחתונה כאן לדעתי כמה שפחות סקס יותר בריאה לכיפת הנרתיק. כן אני מתוסכלת ולא רק ובא לי לצעוק בכל מקום מה הניתוח ה… עושה ונשים שלא במצב מסכן חיים קודם ינסו כל האפשרויות ולא יקפצו על כריתת רחם. זה שבאף מקום בעברית לא כתוב, ממש מקומם.
אני כבר 5 חודשים חיה ונושמת את הניתוח. אני לא עושה כלום חוץ מלקרוא מאמרים רפואים, לראות סרטוני הניתוח ולפענח דוח ניתוח שלי. אני מכירה גם סטטיסטיקה וגם שיטות. אפילו השפעתם של חוטים על תפירה, צורות תפירה, האם לסגור נרתיק בשכבה או שתיים. מה עשו לאישה שהיה לה קרע פעמים: שמו omental flap. וככל שאני קוראת אני מבינה שכל הקונסטרוקציה הזאת ממש בדיחה, אין פתרון טוב. לעולם לא תהיה תמיכה טובה וסטטיסטיקה במיוחד בכיפת הנרתיק לא יכולה להיות נכונה במקרה של נשים בריאות (לא קורטיזונים ולא כימיה) כי חסרים הרבה נתונים. מרגיז שממסד רפואי בארץ מעדיף לא לספר על כריתת רחם והעתיד האפשרי.
עשית ניתוח על סמך מה שקראת בגוגל? ברור שניתוח רחם זה לא דבר פשוט למה את כועסת על הרופאים פה היית צריכה לשאול את הרופא שלך ולא להסתמך על מאמרים באינטרנט
אולי כי הרופא שלח אותי הביתה לחשוב על האופציות. הוא לא סיפר, הוא גם לא חושב שצניחות וקרע בכיפה זה כזה ישיו וכו'. אני הייתי טיפשה שלא קראתי מספיק לפני שהחלטתי, שלא ניסיתי טיפולים אחרים. ישר - להוציא. אם הייתי קוראת באנגלית, מצב שלי היום היה הרבה יותר טוב.
אני עברתי כריתת רחם בנובמבר ומאז לא מצליחה לצאת לשירותים כמעט בכלל, ולכן לא יכולה לאכול. ירדתי חצי ממשקל גופי, אבל הרופאים עושים לי גזלות דעת, ומסרבים לטפל בי. אני רוצה לתבוע אותם כי אני גוועת מרעב ללא שום תשומת לב רפואית. רוצות להצטרף לתביעה ייצוגית? אני בטוחה שיש עוד הרבה כמונו.
רבקה איך ליצור איתך קשר… במקרה שלי אני צריכה לתבוע את עצמי לצערי… אבל מרגיז שלא מדברים בעברית על כיפת הנרתיק ועל צניחות
האם אתן יכולות לפרט לגבי התופעות והאם יש שיפור? והם אפשר להפנות למאמרים באנגלית? תודה
שיפור? אם את מדברת על מה שהביא אותי לניתוח, אז כן - אין דימום. שיפור באיכות החיים. הצחקת אותי. זה לא יכול להשתפר זה יכול רק להחמיר. תופעות זה סיכון מוגבר לצניחת איברים בגלל שינוי אנטומי אין תמיכה כמו שהיה ולכן סיכוי גבוה מאוד. רופאים למעשה אומרים שלא כל הנשים יחוו אבל בעיניי זה לא לגמרי נכון. איברים יורדים אצל כל הנשים (ככה הבנתי) אבל אצל חלק יש תסמינים לכך (ואז רופאים קוראים לזה צניחה) ולחלק אין תסמינים בגלל שרירי רצפת אגן חזקים בעיקר (ואז אומרים אין צניחה או לא מחשבים דרגה 1-2 כצניחה). הרבה נשים חוות בריחת שתן. הרבה נשים חוות בעיות ביחסי מין כי יש תפר על הדופן העליון. ויש סיכון של כ-4% שהוא יפתח. ובכלל יכולים להיות כאבים. מאמרים: תעשי חיפוש בגוגל prolapse after hysterectomy, bladder incontinence, vagina cuff dehiscence anatomical changes after total and supracervical hysterectomy בנימה אישית, ניתוח כזה עושים רק אם באמת אין ברירה וניסית הכל או שיש סכנת חיים. אני הייתי טיפשה, דרשתי ללא שום סיבה רצינית, היום אני רק עסוקה בלמנוע תופעות, אין חיים כפי שהיו קודם (שלא יגידו לך שטויות שתוכלי לחזור לחיים רגילים, זה מאוד תלוי מה היו החיים הרגילים שלך וגם אם טכנית את כן יכולה לחזור זה לא אומר שלא תקבלי איזה צניחה שיהיה בהצלחה
אין לי ממצא סרטני אך לפי הרופא אצטרך טיפול הורמונלי עם מירנה להבטיח שלא יתפתח סרטן.האם לעשות כרית רחם? תודה
מצטערת לקרוא מה שאת כותבת והפוסט שלך בהחלט לעניין. התחלתי לברר על ניתוח הסרת רחם לפני כמה חודשים עקב שרירן גדול שאי אפשר להוציא בדרך אחרת. מחפשת להבין את ההשלכות שאחרי הניתוח, על החיים , על שגרה, ספורט, הורמונים, פיזי וכו'. אין מידע בעברית. רופאים לא מדברים. גם כששאלתי לא פירטו טוב שכתבת כי עם כל על המצב הלא נעים זה לפחות אולי נחמה לתת עזרה לנשים אחרות.
אני יותר משנה אחרי ניתוח כריתת רחם עם צוואר ללא שחלות אין לי שום תופעות לוואי שמציינים כאן חייבת לציין שפעילה ספורטיבית יוגה ערסלים- fly yoga פילטיס והתעמלות מים והחיים שלי השתפרו מקצה לקצה חבל שחיכיתי עד גיל 44 לבצע את הניתוח. שאלה שאודה לתשובה, לאחרונה יש לי הפרשות קלות דמיות- מה זה יכול להיות , היות ואין רחם או צוואר?
את פשוט לא יודעת. רופאים דרגה 1 לא מחשיבים בצניחה. כל עוד אין תסמינים אנחנו יכולות לעשות כביכול הכל…. ועוד שנה שנתיים שלוש או אולי יותר לבוא אליהם עם שלפוחית או מעי בין הרגליים…. אני עושה פיזיו נאלצתי לשנות אורח החיים שלי… האם לא אחווה צניחה או בריחת שתן רצינית אולי אם אלוהים יעזור לי ולא אחיה הרבה… אני אישית מעדיפה למות מסרטן מאשר לסבול מצניחה או בריחה. מה בסוף מצאו לך עם הדימום? בעיות עם כיפת נרתיק?
שלום ד"ר פיינר, אני בת 39 אחרי 3 לידות וגינליות. לפני שנתיים אובחנתי עם צניחת נרתיק/שלפוחית דרגה 1. סבלתי מדליפת שתן במאמץ בקפיצה וריצה אחרי לידה שניה ודליפות בהתעטשויות (בנוסף לקפיצות וריצות) בתדירות ממוצעת של פעם-פעמיים בשבוע אחרי הלידה השלישית. מבצעת תרגול יומיומי של פיזיותרפיית רצפת אגן במהלך השנתיים האחרונות שעוזר באופן חלקי בלבד. אני כרגע בשבוע 24 בהריון רביעי. שאלותיי: 1. האם כדאי לשקול ניתוח קיסרי במקום לידה וגינלית? 2. האם בבחירתי אם לקחת אפידורל או ללכת על לידה טבעית יש יתרון מבחינת מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת האגן? האם יש השפעה על תנוחת הלידה? 3. מה ניתן לעשות כדי למזער את הנזקים בלידה הנוכחית? האם הוכח שלפיזיותרפית רצפת אגן לפני ובמהלך ההיריון יש חשיבות גדולה במזעור הנזקים או שזה לא אמור לשנות את תוצאות ההיריון הלידה מבחינת מצב רצפת האגן. 4. האם הוכח שלעיסוי הפרינאום יש השפעה על מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת אגן? האם רצוי להימנע מחתך מבוקר בלידה (בוצע אחרי לידה ראשונה עם זמן החלמה מאד ממושך)? החשש הוא חזרה לדליפות בעקבות לידה רגילה רביעית בתדירות גבוהה יותר ובמתאר מצבי דליפה גדול יותר (שיעול, יחסי מין וכו') ושפיזיותרפיה כבר לא תעזור בכלל. אודה לתשובתך.
מיכל שלום, שאלותיך טובות ונתייחס אליהן אחת אחת. 1. ניתוח קיסרי אלקטיבי מפחית סיכון לפגיעה ברצפת האגן אך כרוך בפתיחת בטן על כל המשתמע מכך. כיוון שנזק מסויים ברצפת האגן כבר קיים ומתבטא בדליפת שתן במאמץ לא הייתי ממליץ להוסיף על כך גם סיכונים של ניתוח קיסרי. ממילא תזדקקי לסוג כזה או אחר של טיפול בנושא דליפת השתן. 2. אין השפעה ישירה מוכחת של אלחוש אפידורלי על שיעור הנזקים ברצפת האגן. בנוגע לתנוחת הלידה מקובל שתנועתיות בלידה עוזרת בהתברגות הראש ובעקיפין במהלך הלידה אך אין הוכחה חד משמעית שהדבר מונע נזק ברצפת האגן. 3. גורמים מיילדותיים המעלים שכיחות לנזק כוללים לידת עובר גדול מעל 4000 גר', לידה מכשירנית (בעיקר מלקחיים), שלב שני מאורך. מאלה רצוי להימנע במידת האפשר. פיזיותרפיה לרצפת האגן במהלך ההריון לא הוכחה כמשנה את מהלך הלידה ותוצאותיה אך בוודאי שאינה מזיקה ואף עשוייה להועיל בהקשר של דליפת השתן. 4. עיסוי הפרינאום הוכח כמועיל רק לקראת הלידה הראשונה. בלידה הרביעית ככל הנראה שאין לכך הרבה משמעות. 5. ממליץ שלאחר הלידה ותקופת משכב הלידה (ששה שבועות לאחר הלידה) תקבעי פגישה במרפאה אורוגינקולוגית על מנת לעבור הערכת מצב מסודרת ולהמליץ על טיפול מתאים בהתאם למצב. בברכה, ד"ר בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן
שלום, בעקבות לידה ראשונה טראומטית הכוללת חתכים ווקום איבדתי תחושה בנרתיק ואני לא מרגישה כלל את החדירה ביחסים. (גם לא אצבעות או משהו) חברה ספרה לי שעשתה פיזיו' שכוללת אלקטרודה בנרתיק לבעיה זו בתוך שנה מהלידה, והבעיה נפתרה. הפיזיותרפיסטית שלי אומרת שבגלל שעברו 5 שנים ועוד לידה מאז, העסק אבוד. לדבריה לאחר שנה מהלידה אי אפשר להעיר עצבים שהשתתקו. האם זה נכון? האם טיפול באלקטרודה לא יכול לעזור לי? אשמח לכל מידע בנושא, וגם הפניה למאמרים באינטרנט, כי משום מה הענין הזה ממש מושתק לגמרי. רק מדברים על כאבים. תודה
שרית שלום תחילה, במידה ואינך במעקב של רופא נשים אני ממליצה בחום לגשת לבדיקת רופא לוודא שאין סיבות נוספות להפרעות בתחושה הנרתיקית. לידה טראומטית ובעיקר לידה מכשירנית פוגעת בשרירי רצפת האגן, לעיתים אף למובילה לפגיעה עצבית המובילה להפרעות בתחושה. בעיקר אם מדובר בחודשים הסמוכים ללידה. אי אפשר להשוות בין חברות כי לכל אחת מקור אחר להפרעות בתחושה- שרירי/עצבי/הצלקת הנרתיקית וכו'... הדבר שהכי מומלץ לעשות הוא לגשת לפיזיותרפיסטית לרצפת האגן, לצורך הערכה- תחילה להבין מהו המקור להפרעות בתחושה, לשאול שאלות מכוונות כמו האם התחושה חסרה לחלוטין או שיש מקומות שונים בנרתיק שבהם את כן מרגישה תחושה, האם יש שינויים בתחושה גם סביב פי הטבעת? האם יש הפרעות בהתרוקנות לשתן או צואה/ אי שליטה על שתן או צואה? האם חוסר התחושה הוא פנימי או חיצוני? האם את מרגישה גירוי חיצוני כמו חום או רטט? האם את מצליחה להרגיש גירוי מיני או להגיע לאורגזמה? גם במידה וישנה ירידה בתחושה בנרתיק ניתן להגיע לגירוי והנאה מינית שלא דרך הנרתיק ולכן חשוב מאד לבדוק האם התחושה סביב הדגדגן היא תקינה. חשוב להבין את התלונות והסימפטומים לעומק ולבצע טיפול מותאם. הטיפול לא כולל רק טיפול בגירוי חשמלי ויש טכניקות נוספות לגירוי תחושתי ולשיפור התחושה בנרתיק. בהצלחה, עדי
יש לי כאב בתוך הנרתיק בזמן יחסים (גם עם שימוש בחומר סיכה) בנקודה מסויימת בפנים, מחכה לתור לרופא לעוד חודש - לבינתיים אשמח לדעת האם זה נפוץ שלאחר חתך חיץ ומלקחיים יש כאבים ביחסים גם לאחר 4 חודשים? אני תוהה אם זה בגלל סוג הלידה שהיתה לי? האם יש מה לעשות? האם עדיף להמנע מיחסים כל עוד כואב? ותוך כמה זמן זה עובר לרוב? תודה רבה
הי, קשה לי לתת תשובת משמעותית ללא בדיקה. ייתכן בהחלט שיש קשר בין לידת המלקחיים וחיתוך החיץ. אין מניעה מקיום יחסים אבל למה לקיים יחסים כדי לסבול?