ממחקר חדש עולה: הקורונה שילשה את מספר היולדות שסבלו דיכאון...
ברוכה הבאה לשליש השלישי! הגיע זמן לחשוב על תוכנית לידה ...
הלידה מתקרבת - ואת מתלבטת באיזו הרדמה כדאי לבחור?...
בדיקות האולטרסאונד מהוות חלק חשוב בתהליך המעקב אחר ההיריון....
שלום רב. בת 25 ב"ה בהריון שבוע 34, לפני שבוע בעקבות גרד חזק בוצע בדיקת אנזימי כבד ומלחי מרה. אנזימי כבד יצאו גבוהים ומלחי מרה ג"כ גבוהים - 19. US כבד - גילה אבנים מרובות וקטנות בכיס מרה. הוחלט על אורסוליט 300 מ"ג 3 פעמים ביום. הוחלט על מעקב הריון בסיכון גבוה. היום חזרו על הבדיקות לאנזימי כבד ולמלחי מרה, תוצאות האנזימים כולם בטווח הנורמה למעט Alkaline Phosph שיצא 218 [טווח הנורמה הוא 44-107]. מלחי מרה - יצא 25. הרופא טרם מעודכן בתוצאות החדשות מפאת השעה. כמה שאלות בבקשה: 1 - האם האנזימי כבד תקינים כעת? 2 - האם עדיין מוגדר ככולסטאזיס גם כשהאנזימי כבד ברמה תקינה [אם היא תקינה]? 3 - אם זה עדיין כולסטאזיס - האם יש הבדל בחומרת המחלה כשהאנזימים תקינים למתי שחלילה אינם תקינים. 4 - עליה תוך שבוע במלחי מרה מ19 ל25, זו עליה חדה או הגיונית וצפויה? 5 - בד"כ מתי ההמלצה ליילד כשמלחי מרה 25 ואנזימים תקינים [בהנחה והמדדים נשארים כך ולא עולים בעזרת ה', אולי אפילו יורדים]. 6 - אם הכל ב"ה כשורה ויש תנועות, אין ירידת מים, גרד פוחת ונחלש, האם הקפיצה במלחי מרה מ19 לפני שבוע ל25 עכשיו מחייבת פניה מיידית למיון באמצע הלילה? 7 - ישנם הנחיות מיוחדות להריון עם כולסטאזיס מבחינת פעילות האם? הארכתי מאד, פשוט צריכה שיעשו לי סדר בדברים, ורוצה לדעת את מצבי..
לא ציינתי, לידה שניה, ראשונה לידה טבעית בשבוע 40 ללא אבחנת כולסטאזיס.
שלום יהודית, כולסטאזיס או ICP בקיצור הוא מצב הקשור להריון ומתבטא בגרד ובעליית אנזימי כבד ומלחי מרה. לא רשמת מהם אנזימי הכבד כעת. ALK PHOS גבוה בהריון זהו ממצא תקין. הטיפול באורסוליט מטרתו לשפר את הגרד, לתקן את ההפרעות באנזימי כבד ומלחי מרה אך אין זה אומר שהמחלה חלפה או ש"החלמת". יש להמשיך ליטול את הטיפול התרופתי עד הלידה ולהמשיך מעקבים. עליה מ19 ל25 היא עליה יחסית קטנה אך ממליצה להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת שלך בנוגע לטיפול והאם צריך להעלות מינון. לרוב בנשים עם כולסטאזיס מיילדים סביב שבוע 37 כמובן כתלות במעקב ובבדיקות המעבדה. בהצלחה
שלום, בת 32 בהריון בשבוע 36+5. לפני ההריון הנוכחי התחלתי בירור מבנה רחם עקב 2 הפלות בשבוע 7. באולטרסאונד תלת מימד נמצא "הקונטור החיצוני במראה תקין, הפונדוס בעל מראה קשתי, מראה גבולי בין מחיצה לבין arcuate, עומק המחיצה 14 מ"מ והרוחב בין החלק הגבוהה של הפונדוס משני הצדדים 40 מ"מ." צויין שהשחלות תקינות. משם נשלחתי לבדיקת היסטרוסקופיה אולם נכנסתי להריון הנוכחי וביטלתי את התור. באולטרסאונד שביצעתי אתמול נראה שהעובר במצב עכוז (זה כבר חודש ככה בא והולך) ושיש ריבוי מי שפיר. לריבוי מי השפיר נשלחתי לעשות סדרת בדיקות לבירור, כי עד כה ההריון תקין ולא נמצאה סכרת. מאוד חשוב לי ללדת לידה רגילה ולכן ביקשתי לבצע היפוך. אולם הרופאת מעקב התייעצה עם רופא שמבצע זאת בתל השומר ולאור החשש מהמחיצה הם ממליצים לא לעשות היפוך וקבעו ניתוח קיסרי. אני אשמח לחוות דעת נוספת לאור הנתונים של המחיצה ברחם, שממה שאני מבינה היא לא גדולה וגם גודל העובר הוא 2.600 כרגע האם ניתן לבצע היפוך חיצוני על מנת ללדת לידה טבעית או שנשאר רק לקוות שיתהפך לבד ואם לא אז רק קיסרי? תודה מראש
שלום, אני חושב שבמחיצה של 14 מ"מ או רחם קשתי ניתן לשקול היפוך. את מוזמנת לפנות לבית חולים ליס ליולדות להתחעצות עם הרופאים המבצעים היפוך. בהצלחה, ד"ר יוסי הר-טוב
שלום ד"ר, בת 27, בריאה בד"כ. 10 חודשים אחרי לידה טבעית, לא מניקה. ב14.1 עשיתי אולטרסאונד בטן עליונה, בעקבות תלונות על רגישות למגע בצלע/בטן עליונה צד ימין (נשלל הליקובקטר). בתשובה שהגיעה רשום: "כליה שמאלית בגודל תקין, פרנכימה שמורה, חשד לאבן קטנה בגודל 5 מ"מ ללא הדרונפרוזיס". אציין כי הייתי בצום במשך 8 שעות לפני הבדיקה, אבל כשעתיים וחצי לפני שהיא בוצעה, לקחתי בטעות, כשהכנתי לתינוק שלי אוכל, ביס קטן מתפוח, ושכחתי לציין זאת בפני הטכנאי. האם יש אפשרות שזה הטה את הבדיקה ובגלל זה נמצא הממצא הזה? אם לא, אשמח לדעת מה זה אומר והאם צריך לעשות עם זה משהו? עוד אציין כי שאר הפרמטרים בבדיקה, תקינים. תודה ויום נעים.
לא, אוכל יכול לגרום לגזים, ואז או שרואים או לא רואים. באם לא צוינה מגבלה בראיה, ההערכה נחשבת לאמינה.
שלום ד"ר פיינר, אני בת 39 אחרי 3 לידות וגינליות. לפני שנתיים אובחנתי עם צניחת נרתיק/שלפוחית דרגה 1. סבלתי מדליפת שתן במאמץ בקפיצה וריצה אחרי לידה שניה ודליפות בהתעטשויות (בנוסף לקפיצות וריצות) בתדירות ממוצעת של פעם-פעמיים בשבוע אחרי הלידה השלישית. מבצעת תרגול יומיומי של פיזיותרפיית רצפת אגן במהלך השנתיים האחרונות שעוזר באופן חלקי בלבד. אני כרגע בשבוע 24 בהריון רביעי. שאלותיי: 1. האם כדאי לשקול ניתוח קיסרי במקום לידה וגינלית? 2. האם בבחירתי אם לקחת אפידורל או ללכת על לידה טבעית יש יתרון מבחינת מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת האגן? האם יש השפעה על תנוחת הלידה? 3. מה ניתן לעשות כדי למזער את הנזקים בלידה הנוכחית? האם הוכח שלפיזיותרפית רצפת אגן לפני ובמהלך ההיריון יש חשיבות גדולה במזעור הנזקים או שזה לא אמור לשנות את תוצאות ההיריון הלידה מבחינת מצב רצפת האגן. 4. האם הוכח שלעיסוי הפרינאום יש השפעה על מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת אגן? האם רצוי להימנע מחתך מבוקר בלידה (בוצע אחרי לידה ראשונה עם זמן החלמה מאד ממושך)? החשש הוא חזרה לדליפות בעקבות לידה רגילה רביעית בתדירות גבוהה יותר ובמתאר מצבי דליפה גדול יותר (שיעול, יחסי מין וכו') ושפיזיותרפיה כבר לא תעזור בכלל. אודה לתשובתך.
מיכל שלום, שאלותיך טובות ונתייחס אליהן אחת אחת. 1. ניתוח קיסרי אלקטיבי מפחית סיכון לפגיעה ברצפת האגן אך כרוך בפתיחת בטן על כל המשתמע מכך. כיוון שנזק מסויים ברצפת האגן כבר קיים ומתבטא בדליפת שתן במאמץ לא הייתי ממליץ להוסיף על כך גם סיכונים של ניתוח קיסרי. ממילא תזדקקי לסוג כזה או אחר של טיפול בנושא דליפת השתן. 2. אין השפעה ישירה מוכחת של אלחוש אפידורלי על שיעור הנזקים ברצפת האגן. בנוגע לתנוחת הלידה מקובל שתנועתיות בלידה עוזרת בהתברגות הראש ובעקיפין במהלך הלידה אך אין הוכחה חד משמעית שהדבר מונע נזק ברצפת האגן. 3. גורמים מיילדותיים המעלים שכיחות לנזק כוללים לידת עובר גדול מעל 4000 גר', לידה מכשירנית (בעיקר מלקחיים), שלב שני מאורך. מאלה רצוי להימנע במידת האפשר. פיזיותרפיה לרצפת האגן במהלך ההריון לא הוכחה כמשנה את מהלך הלידה ותוצאותיה אך בוודאי שאינה מזיקה ואף עשוייה להועיל בהקשר של דליפת השתן. 4. עיסוי הפרינאום הוכח כמועיל רק לקראת הלידה הראשונה. בלידה הרביעית ככל הנראה שאין לכך הרבה משמעות. 5. ממליץ שלאחר הלידה ותקופת משכב הלידה (ששה שבועות לאחר הלידה) תקבעי פגישה במרפאה אורוגינקולוגית על מנת לעבור הערכת מצב מסודרת ולהמליץ על טיפול מתאים בהתאם למצב. בברכה, ד"ר בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן