מציצנות

אשמח אם תוכלו לענות לשאלותי, שעלו תוך קריאה בספר "בעיות ההתאבדות": "...מאשר נאגירה את ההשקפה הרווחת בין פסיכיאטרים רבים, שמבלי התחשב עם הסיבות השונות להתאבדות- יש לראות במעשה זה חזיון פאתולוגי גרידא." 1. למה הכוונה בחזיון פאתולוגי? והנה המשכו של המשפט... "וכשם שפידיראסטיה, סאדיזם, מאזוכיזם, פיטישיזם וכיוצא באלה הם מחלות האינסטינקט המיני- כן היא ההתאבדות, מחלת האינסטינקט של שמירה עצמית" 2. מהי פידיראסטיה, ופיטישיזם? 3. אילו עוד מחלות של האינסטינקטים אנו מכירים? (מלבד מיני, ושמירה עצמית) תודה רבה מראש, וחג שמח. קרן

שלום, למה כוונתך ב"אינסטינקט המוות"? ומהו אותו מאבק בין אינסטינקט שמירה עצמית? האם המאבק מוכר לנו?

הי, משוטטת בחודשים האחרונים ברחבי הפורומים.. מעין מציצנות שכזו , לא משתתפת רק צופה..ונתקלתי לאחרונה בפורום הקסום הזה... וחשבתי שאתן אולי תוכלו לענות לי על שאלה חשובה- אז אגש ישר לשאלה אם היום אחרי שנים של טיפול ( שורדות יקרות) היו מאפשרים לכן לחזור אחורה בזמן ליום הראשון של הטיפול ( לא ספציפית למטפל כעת אלא בכלל ) הייתן מתחילות טיפול ? תודה

בטח שכן חטולית

הי וונדרוומן, וונדר באיות אחר באנגלית זה לשוטט... היו כמה טיפולים. הנוכחי הוא היחיד שביקשתי לעצמי ולא כזה ששלחו אותי אליו כדי לעשות וי על סוריקטה המשוגעת. בחרתי להיכנס לטיפול כפי שחשבתי אז מהו טיפול (וזה שונה ממה שהיום אני יודעת מהו טיפול מסוג זה שעברתי). בכל אופן, התשובה הפשוטה לשאלתך - כן. ועל שאר הדברים בחיים - לא הייתי אומרת שיש חרטות, אבל יש פספוסים ואובדנים וכך היה. ברוכה המצטרפת, סוריקטה

תודה סוריקטה. אסביר. אני אחרי משבר שתפס כך באמצע החיים אז הלכתי לטיפול פסיכולוגי.. תמיד זכרתי שאני שורדת פגיעה בילדות אבל מבחינתי לא היו משקעים בנושא וזאת עד אשר התחלתי את הטיפול והדברים עלו ואיך עלו.. אין לתאר. חיי השתבשו לחלוטין אבל יותר מאשר ממה שעלה מהחרדה ממה שעלול לעלות .. אז אני בהתחלה.. מתחילים סימנים של תלות במטפלת ואני מרגישה שנשמתי נשאבת וזה הולך להיות רע . רע מאוד. אני ממש בהתחלה במונחים של זמן (4 חודשים) ומרגישה שעדיין חצי רגל יכולה לחזור אחורה ובהמשך תצליח לגרור את שאר חלקי הגוף מהקליניקה. וסתם חשבתי לעצמי .. אני אשאל בנות עם ניסיון טיפולי ארוך שנים.. כמה באמת טיפול שינה? אין ספק שיש בי דברים שצריך לעבוד עליהם אבל בגדול אני אישה די מתפקדת, אמא ובעלת קריירה די משמעותית .. וזהו. תודה

ברור שכן!!!! כן כן וכן! בלי טיפול הייתי....כבר לא הייתי פה אולי. בהצלחה.

בהחלט כן!!!!!!!!!!!!!!!! עם כל הקושי והתהליך הארוך והבורות והחלקיות והקושי והמתנות וברוכה הבאה

הי וונדר, מבינה לגמרי. נראה לי כך, לפחות. משלמים מחיר. הגעת במצב תפקוד, ואת מרגישה שמשהו בהתעסקות הפנימית מחבל ומערער. מניחה שאפשר לדעת רק בדיעבד אם נרגיש שהיה שווה את המחיר. כשנמצאים בתוך, כן, תוהים בשאלה. אבל לניסיון כשלעצמו יש חשיבות גדולה. בין אם חווים הצלחה חלקית, או 'כישלון', שגם הוא חלקי - אפשר ללמוד גם ממה שהלך פחות טוב. כמה מילים לרגע עבורך, שלך, סוריקטה

תודה על תשובתך.

תודה !

סוריקטה , הבנת אותי.תודה על התשובה . למה הורדת את הוומן? דווקא אהבתי:) תודה גם לאביב, חטוליתוש ומכל. מרגיש נחמד פה...

הי וונדרוומן, חייכתי. הנה חזר השם המלא. בשבילך :-) סוריקטה

שלום! מזה 10 שנים שאני נחשפתי למצב שבו אני רואה את בעלי עולה לגג הבנין משקיף על שכנים ומאונן. גם כשעברנו דירה הוא חיפש מקום שיוכל להשקיף על שכנים, היום הוא במצב שיושב שעות במרפסת ואינו מוכן שאהיה בקרבת האיזור של הסלון והחדר הסמוך לו מחשיך את הבית ודואג שכולם ילכו לישון כולל אותי וכאן מתחיל הסרט בכל לילה הוא מגיב בקיצוניות וכעס ולא פעם באלימות פיזית ומילולית שאתן לו "שקט" מה עלי לעשות???

שלום אודי, שלום כולן. חשבתי שאוכל לנסות להתייעץ בנושא מסויים, אני לא יכולה שלא להתייחס רגע גם לכאן- נכנסתי אחרי המון זמן. גם לא קוראת כאן. הסתכלתי עכשיו קצת, בנגיעות, ההודעה הראשונה שראיתי הייתה של אביב, ובכן מצבי אולי הפוך ממה שכתבת- לא קוראת, ולא הרגשתי בנח לכתוב מבלי לקרוא בכלל, מבלי להתייחס קצת לאחרים שנוכחים פה. עברתי ונגעתי קלות בכמה הודעות, אם הייתי יכולה לשלוח נגיעה קטנה גם לכל הלבבות פה, נגיעת דרישת שלום, ראיתי גם מילים של סוריקטה, ועוד, אשתף אולי גם בתהייה שלי לגבי היכולת שלנו להיות אכפתיים באמת, אחד כלפי השני, במדיום הזה ואולי גם בכלל, ותהיתי, אביב, גם לגבי ה"מציצנות" : מאיפה היא באה? מה היא נותנת, למי שנוהג כך? מאד לא פשוט לי העניין של שתיקה ודיבור, של שיתוף, של אכפתיות מחכה לאיזו הארה, לאיזה צינור שארגיש שדברים זורמים בו מהעבר האחד אל השני, בחופשיות, באמת אודי, שלום, רציתי להתייעץ , נניח שאני צריכה לעבור בדיקה רפואית, בדיקה שהיא מאד לא נעימה, וקשה לי מאד עם המחשבה, לא נעימה מבחינת הפולשנות שבה ואולי גם כאב. וניסיתי וניסיתי לחשוב אי אני יכולה "בכח המחשבה" קצת להקל על עצמי, להיות מסוגלת לעבור את זה. חשבתי לשאול האם יש לך רעיון מתחום ההיפנוזה... תודה, פלא שאתה עוד כאן, יום יום, וגם אם קשה לפצח את עניין האכפתיות , ההתמדה הזו בפני עצמה מספרת משהו על זה. ההתמדה העיקשת. אולי להיות אכפתי זו בחירה מודעת. ברוך תהיה, ברוכות/ים תהיו כולם.

שוב שלום , ברוכה הבאה גם אם לרגע קט ...אוהבת את נגיעותייך ... בקשר לבדיקה שתעבור בקלות ... ואישית , כמה רעיונות אולי יעזרו , מוזיקה באוזניות אם זה אפשרי ...ציור של סמיילי על היד , ליד האגודל כזה שאפשר להתמקד בו ו"לברוח " למקומות שמחים ובטוחים נשימות בזמן הבדיקה ... לאחוז את שתי כפות הידיים זו בתוך זו ולדמיין שאדם טוב ומטיב אוחז בידייך ...זה מה שעולה לי בראש עכשיו .. בהצלחה וברוכה תהיי ..

הי גילת יקרה, זוכרת את דברי החכמה הנעימים שכתבת בזמני נוכחותך כאן. ובינתיים - אאחל הצלחה הותמודדות והקלה. דרישת שלום חמימה גם ממני, סוריקטה