קלמין

ההבדלים בין משחה וקרם נכונים לכל התכשירים המופיעים בתצורות אלה. משחה הוא בסיס שומני - ואזלין בד"כ, וקרם לעומת זאת הוא תחליב - תערובת של שמן ומיים ביחסים שונים. בהתאם - משחה היא יותר שמנונית, נמרחת יותר קשה ומשאירה שכבה שמנונית לאורך זמן - נספגת יותר לאט. ככזו היא מתאימה למריחה על משטחים יבשים, שטחים קטנים ולא שעירים. לא ניתן למרוח אותה ביעילות על עור לח או מפריש. ייתרונה הוא בכך שהיא מאפשרת חדירה יותר יעילה של החומר הפעיל. לעומת זאת קרם נמרח בקלות יחסית, נספג יחסית מהר וניתן למרוח גם על עור לח, לפזר על שטחים נרחבים יותר ועל אזורים שעירים. החדירה של החומר הפעיל גם כאשר מדובר בריכוז זהה ובמרכיב פעיל זהה לחלוטין במשחה ובקרם, היא פחות יעילה כאשר הנשא הוא קרם וכיוון שכך כאשר מדובר באותו חומר פעיל - משחה תהייה יותר "חזקה" וקרם פחות. אם אנחנו כבר מדברים על פורמולציות או "נשאים" (Vehicle), צירך להזכיר שקיימים בסיסים נוספים - למשל "תרחיף" שזו תערובת של אבקה (החומר הפעיל בד"כ) במדיום נוזלי (דוגמא - קלמין המייבש את העור ומרגיע אחרי עקיצות) "תמיסה" שהיא למעשה מדיום נוזלי בו מומס המרכיב הפעיל (למשל טיפות אלוקום - הייתרון - ניתן לטפטף לתוך האוזן, על הקרקפת בין השערות וכיוב'), "ג'ל" שהוא מדיום שקוף צמיג יותר, או פחות היכול להכיל אלכוהול וייתרונו במריחה קלה, ונקייה. ברוב המקרים הנשא הזה דומה ביעילותו לקרם. ו"פסטה" שהיא למעשה תערובת של אבקה במדיום שומני היוצרת תכשיר שהוא מאוד צמיג וצפוף וככזה יכול להמרח על עור יבש וליצור על פניו שכבה מגינה שתמנע חדירה של לחות או חומרים מגרים אחרים (לדוגמא - פסטה בייבי - המשמשת להגנת העור באזור החיתול מפני פגיעה ע"י השתן והצואה).

יותר מידע סמפטומים .. כדאי להבדק

בנוסף לתגובה האלרגית, נשמע שהבלוטות לימפה אחרי האוזניים התנפחו בגלל זיהום משני, אפילו אם הוא קל. ראשית עליך לפנות בהקדם לרופא ולקבל אנטיביוטיקה, בכדורים או במשחה מקומית לקרקפת. לזכרוני יש בבית מרקחת גם תכשירים אנטיביוטיים למריחה בלי מרשם. הרופא יכול גם לתת תרופה נגד גרד בכדורים, או במריחה. תמיסה מרגיעה שקונים ללא מרשם, היא לוציו קלמין. כנראה אסור לך לצבוע שיער אף פעם, ואם בכל זאת תסתכן ותנסה, אז רק עם NATURTINT צבע טבעי בלי אמוניה ובלי פרבנים.

מכיוון שהספק , כפי שאת מציינת , קיים, מציע להבדק שוב על ידי רופא עור, בשאלה של דלקת עור אטופית, ולא להתחיל בטיפול, מבלי לדעת בוודאות ממה הילד סובל.