הזעת יתר

שלום רב, לפני כחודש וחצי החלה אדמומיות יתר מתחת לשדיים, בתחילה חשבתי כי זו תוצאה של הזעת יתר (לאחר פעילות ספורטיבית), ולאחר התייעצות עם רוקח מרחתי במשך כשבועיים משחת אגיסטן. היה שיפור ורגיעה של האדמומיות. אך האדמומיות הזו חוזרת כל פעם מחדש שמלווה בגירוד. האם יש פתרון נוסף שאני יכולה להשתמש בו? תודה

בני בן שישה וחצי חודשים, תינוק בריא, עירני ופעיל מאוד. בתקופה האחרונה, הוא מזיע מאוד במהלך השינה, בפרט בתחילת שנת הלילה. יש לציין כי אני מקפידה על טמפ' חדר נעימה, מלבישה אותו דק, ואף מכסה אותו בשמיכה דקה. על אף זאת, אני מוצאת שלולית מתחת לראשו.(בשעה שאני, המכוסה יותר לא מזיעה כלל).הוא מזיע בעיקר בעורף, או כך לפחות נראה לי. מהי משמעות הזיעה הזו? לאן עליי לפנות? אני מאוד מודאגת.

בהמשך לנושא של הזעת יתר ביתי בת 5 שנים ובאופן קבוע מזיעה בעיקר בפלג גוף עליון בלילה ובעיקר בחלק הראשון מיד עם ההירדמות, פנים עורף וגב. ההזעה ממשיכה כשעתיים עד שלוש שעות ובקיץ אף יותר, כרית רטובה וכן הבגדים. התופעה הזאת מלווה אותנו כבר שנים ולאחרונה לאחר פנייה לרופא בוצעה בדיקת תפקוד בלוטת תריס אשר נמצאה תקינה. יש לציין כי ביתנו מזיעה באופן יחסי מהר יותר מסביבתה בחשיפה לחום או לפעילות גופנית נמרצת. ביתנו ילדה מאוד פעילה ואנרגטית כל הזמן בתנועה, חיונית, רזה וחזקה. אשמח לקבל כיוון מה עלי לעשות, תודה.

שלום הזעת יתר, במיוחד בלילות ובמיוחד בעורף, במיוחד בגיל של ילד שלך - מסביב 5-6 חודשים, במיוחד בחורף עם חשיפה לשמש כמאט אפסית - זה סימן קלאסי, טיפוסי למחלה בשם רככת. הבעיה של רככת היא שזו כאילו מחלה "שקטה": אף סימן שלה אינו "צועק". עם בעבר היו מקרים מרובים של רככת קשה מאוד אז בקלות היו מבחינים סימניה: גולגולת מוגדלת, עיווטים במבנה עצמות רגליים, התעבות אזורי חיבור צלעות עם עצם בריח ועוד, אך בעשרות השנית האחרונות נעלמו מקרים קשים כי ילדים מקבלים טפול מונע בויטמין די, כי הם מקבלים תזונה יותר אופטימלית כולל מיצים (ויטמין סי חשוב מאוד, הוא עובדת ביחד עם ויטמין די ומחזק השפעתו), כי תנאי מגורים השתפרו...אך עדיין ילדים אינם חשופים מספיק לשמש: אפילו כאשר אמא מספרת שילד שלה שעות ארוכות נמצא בחוץ, היא (וגם צוות מטפל לפעמים) בטעות חושבת שהוא נמצא במגע מספיק עם שמש. אך זו טעות כי למעשה כול הגוף שלו מכוסה בבגדים ורק שטח מבוטל של פנים מקבל רקנות שמש. אך כדי שעור ייצר מספיק ויטמין די כול הגוף במשך ימים ארוכים חייב להיות חשוף - הדבר עדיין קורה רק באפריקה מרכזית ובפולינזיה - ושם באמת מדענים מצאו שיעור קטן יותר של רככת למרות תנאי קיימה ירודים. אז בזמן האחרון גם רופאים כמאט לא מחפשים סמני רככת קלה - ואם אתה לא מחפש - אי אשפר לצמוא. סמנים ראשונים שמופיעים כבר מגיל 2-3 חודשים ומוקדם יותר לפעמים - זה בדיוק הזעת יתר, רגישות יתר של עצבים 0עצבניות, שנה שטחית לא עמוקה, עקיצות מרובות). במיוחד העורף מזיע - זה לא נעים לכן ילד מסובב כול הזמן את ראשו ותנועות האלה גורמות נשירת שיער בעורף. שאלה אליךף נכון, שעורף שלו טיפה קרח? אם תבקשי מרופא, הוא יכול למצוא סמני התרככות של עצמות. בדיקה קלאסית - זה לחיצה קלה ולא מסוכנת בכלל על הצקוות של עצמות שמהווים מרפס גדול. קצוות יהיו רכות מאט. ועוד סימן קלאסי - כאשר רופא לוחץ על עצמות עורף - הוא מרגיש כאילט הוא לחץ על הכדור לטניס שולחן - גמישות כזאות - כי בשעת רככת עצמות מאבדות סידן. ועכשיו לטיפול: קודם כול להרגע. כעת מחלה עוברת רק בצורה קלה - זה לא בריא, כמו כול מחלה, אך לא כול כך מסוכן. אז אלף - זה לא כול כך מסוכן, בת - בעוד כמה חודשים מחלה חולפת ובזמן אחרון לא משאירה סיבוכים ניכריים בעצמות גימל - לא לעשות טעות ריצינית - כאשר אמא נכנסת לפניקה ממילה רככת ומתחילה לתת כמויות מוגדלות של ויטימין די - זה מסוכן כי מנה גדולה יכולה לגרום סיבוכים בילתי הפיכים בכליות - לתת אך ורק כמות טיפות שרופא המליץ אין שום צורך בתוספת סידן - בכול סוגי אוכל יש המון סידן - לא רק בחלב, אך גם בלחם, בשר, ירקות ירוקים. זה לא נכון, שיש חוסר בסידן תזונתי. בעיה כאן לא חוסר בהספקת סידן אך רק בחוסר ספיגתו כאשר יש מחסור בויטמין די אז שורה תחתונה: גם כעת רוב ילדים סובלים מרככת אך בצורה קלה מאוד. אין צורך להגזים במנת ויטמין די. רק כאשר רופא מחפש סימנים הוא יכול לגלותם. סיבה של התפתחות רככת כמאט לכולם - כי לפי הטבע, כול בעל חיים כל החיים שלו - 100% של עור שלו חשוף לשמש, אך בני אדם התחקו מטבע: נסגרים בביתים ומבודדים משמש ע"י בגדים - וכמובן אף טיפה של ויטמין די כתרופה אינה יכולה להחליף חשיפה טבעית לשמש. אך מצד שלישי-רביעי - בזמן האחרון זה לא הכי מסוכן לכן - תמשיכו חיים רגילים ללא לחץ, תנו מיצים, תבטיחו תנועות חופשיות ומרובות לילד - וזהו. ====================== הסבר על הזעה כסימן של חלוף חומרים מוגבר - דבר חדיש, בעף מקור מדעי אין דבר כזה, הילד שלך בגיל 2-4 שבעות היה עוד יותר צעיר ולפי טאוריה כזאות חילוף חומרים היה עוד יותר מוגבר, אך הוא לא היה מזיע בצורה ניכרת כמו היום. למה? כי פשוט מחלת רככת טרם הספיקה להתפתח. אך הסבר על חילוף חומרים כסיבה של הזעת יתר היא אוריגינלי עד מאוד ואנחנו במועצה מדעית בתחום הרפואה - המועצה שמצורפת להסתדרות רופאים בירשאל נדון בשמחה את הגילוי הזה, אולי ביחד עם מי שגילה את התופעה מוזרה הזאות

אתה לא יותר מכסיל שאיבד את הראש בזכות חטא היוהרה. הפכנו להורים חולים בדיוק בגלל "רופאים" שכמותך. באיזו זכות אתה רץ ומאבחן מחלה מתוך תיאור של אם היסטרית באיזה פורום ??? איפה ההגיון הבריא המצופה מאיש במעמדך ?? מה לימדו אותך בבית ספר לרפואה ?? במקומך היתי מניחה את המפתחות על השולחן ואומרת שלום למקצוע.... אך לא לפני שתעשה הגהה נאותה ותמנע משגיאות כתיב !!

היא רשמה 5 שנים לא חודשים. אבחנת "רופא" לא מתבצעת בצורה כזאת חופשית מבלי לבדוק את הילדה!

אלון, אני מזדהה כמעט עם כל מילה שכתבת , רק שאצלי מדובר בבן ולא בת. אשמח לדעת האם הצלחתם לדעת מה מקור ההזעה והאם הצלחתם לטפל.

אלון, אני מזדהה כמעט עם כל מילה שכתבת , רק שאצלי מדובר בבן ולא בת. אשמח לדעת האם הצלחתם לדעת מה מקור ההזעה והאם הצלחתם לטפל.

ביום אחד היה חום גבוה, נתנתי לו אקמול ופעם אחת אופטלגין.היה לו חום 39.9. ולמחרת החום ירד ל37.7 לא נתתי לו שום דבר. בסופו של דבר החום ירד אבל הוא התחיל להזיע, כלומר כאשר הוא שוכב במיטה הראש שלו רטוב כולו,כאילו הוא עשה אמבטיה. מה הסיבה לתופעה הזו? שהראש שלו כולו זיעה ואיך מטפלים בזה?

שלום, כרגע בן 27. באיזור גיל 20 חוויתי את התקף החרדה הקשה הראשון שלי, בערך כל חיי הייתי בדכאון בעצימות נמוכה יחסית, אך מאחר ואני בחור חברותי והייתי 'מוקף' הוא לא תמיד יצא החוצה. אחרי התקף החרדה הראשון באו עוד כמה עשרות, לאחר מכן פניתי לפסיכיאטרית שרשמה לי ציפרלקס (ולוריוון למקרי עזרה ראשונה). השתמשתי בציפרלקס כשנתיים ובעקבות כך שלא אבדו לגמרי החרדות והשמנת יתר חיפשתי כדור אחר, חזרתי אליה והמליצה לי על ויפאקס XR במינון מקסימלי של 150 (הגענו לשם בהדרגה במשך כמה חודשים), פחות או יותר הרגשתי בסדר, גם הוא הרגיש מעורר תיאבון (או יותר נכון אין תחושת שובע), בין היתר: הזעת יתר, חלומות הזויים בלילה והגרוע מכל שלאחר שנים איתו הרגשתי פשוט זומבי בחלק נכבד מהזמן. כאילו שהעולם חולף ליידי. עד שהייתי לוקח לוריוון והכל נפתח, רגשות התפרצו ופשוט הרגשתי חי בכל זמן שלקחתי כדור אחד של לוריוון, עם כמה שההרגשה ממכרת, ניסיתי להמנע משימוש בלוריוון כמה שיותר, שמתי לב שהגוף מתרגל מהר מאוד למינון. בכל אופן, לאחרונה החלטתי לנסות שוב שינוי בעקבות מצב נפשי קשה שלא משתנה כבר כ5 שנים מאז שאמי נפטרה, פסיכיאטר (אחר מהראשונה שהייתה לי) רשם לי איקסל 50 לחודש ושבועיים ואז אם אין שיפור - 75 לחודש ושבועיים, ואז שוב 100 לחודש ושבועיים - ואז אם אין שיפור להחליף. אז התחלתי. לאחר 30 ימי סבל במינון איקסל 50מג, בהם נעזרתי בכ-3מג לוריוון כל יום, לפחות כדור אופטלגין ולפעמים כדורים נגד בחילות בעקבות התופעות לוואי דל האיקסל - פשוט שיתק אותי, כאבי ראש איומים בחצי הראש השמאלי, בחילות, סחרחורות, חוסר תיאבון, עצבים וחרדות - פשוט ישנתי רוב הזמן, לפני כמה ימים קראתי באינטרנט שאלו יכולות להיות התופעות של האיקסל, ולפעמים דווקא שמעלים מינון יכול להיות שיפור, העלתי ל75מג כנגד ההגיון, ועכשיו, כארבעה ימים ב75מג אין שיפור לטובה כלל. אני פשוט לא חי. מצד אחד אני יודע שתקופות ההסתגלות קשות, ומצד שני אני רוצה להיות בטוח שזה לא הכדור המתאים אז אני חושש להפסיק כי אולי עדיין לא הסתיימה תקופת ההסתגלות. כשרשמתי את כל זה לפסיכיאטר הוא בלא הינד עפעף רשם לי כדור אחר בשם אלטרול במינון 75מג בהדרגה - אך קראתי עליו קצת ברשת וממש לא התלהבתי בלשון המעטה. מה הייתם עושים במקומי? עם מה להמשיך? הרי הבנתי שאין באמת ידע מדויק לאף פסיכיאטר מה יעבוד וזה נורא יקר כל פגישה כזו, אז אני מתייעץ כאן, אני מרגיש כמו חולה בשפעת קשה מאז שהתחלתי עם האיקסל - כמה זמן זו תקופת הסתגלות לבחור במשקל תקין בגיל 27? לאיזה כדור להחליף? תודה רבה. שנה טובה.