לחץ על שלפוחית השתן

לרוב יש שיפור עם הזמן, אך בהינתן שאתה מוטרד רצוי לקבוע תור עם המחלקה המנתחת ולהביע את חששותייך

שלום שרית, החיידק שנמצא אצלך רגיש לסוגים רבים של אנטיביוטיקות, למשל 'רספרים'/'ספטרים', 'צפזולין', 'אוגמנטין', 'ציפרו' ועוד. הרבה בריאות אפי

מור יקרה, בתך בת שנתיים ואת שואלת אם זה זמן מתאים וכיצד להתחיל ולעניין אותה בנושא. נפלא שאת מתייעצת ולומדת כיצד ללוות את בתך בתהליך הגמילה, עם ידע נכון וכלים מתאימים התהליך עובר באופן חלק יותר ומעצים עבורה.. הדעה המקצועית הרווחת היא כי תהליך הגמילה דורש בשלות מצד הפעוט, מתוך ההבנה שהילד צריך להיות שותף ולקחת אחריות על גופו ועל תהליך הגמילה. הגמילה היא תהליך אינדיבידואלי בו הילד נדרש ללמוד התנהגויות חדשות ולרכוש שליטה על תהליכים שנעשו עד כה באופן אוטומטי – השליטה בסוגרים. הוא צריך ללמוד את איתותי הגוף ואת המיומנויות שנדרשות עד לעשיית הצרכים בשירותים. הוא צריך להיות מוכן לוותר על סיפוקים מיידיים שעד כה לא נדרש לכך – עליו להפסיק פעילות וללכת לשירותים כשנוח לו כל כך לעשות בחיתול.... כל זה תלוי בטמפרמנט ובקצב האישי. – לא נוכל לעשות זאת במקומו! יש ילדים שיגמלו בגיל 2 ויש בגיל 3+ וזה תקין בדיוק כמו שיש ילדים שמתחילים ללכת בגיל 10 חודשים וילדים שהולכים בגיל שנה וחצי. כדי לדעת אם בתך מוכנה ובשלה עלינו לזהות אצלה סימני בשלות: • יכולת להתאפק- החיתול נשאר יבש לפרקי זמן הולכים ומתארכים (שעתיים לפחות) • הבעת רצון ועניין להוריד חיתול ולעשות כמו המבוגרים • מודעות לקשר שבין לחץ בשלפוחית או במעי להתפנות (הילד עוצר את פעולתו, מסתתר, מתאמץ כאשר הוא עושה פיפי או קקי, הוא מודיע שהוא עושה פיפי או קקי – אחרי שעשה, תוך כדי, ועם הזמן גם לפני עשיית הצרכים.) • גילויי עצמאות ויכולת לפשוט בעצמו את מכנסיו. • החיתול "המלא" מפריע לו. • הבעת עניין וסקרנות כלפי הדרך שהמבוגרים עושים את צרכיהם. אם המיומנויות הללו לא קיימות, גם לא בחלקן, מומלץ קודם כל לפתח אותן, ורק לאחר מכן להתחיל בגמילה. אני מציעה לך להתחיל לזהות את הסימנים ובמקביל לחשוף אותה לנושא. • קני סיר או ישבנון ואפשרי לה "להתיידד" איתם- עודדי אותה לנסות לשבת, להושיב את הבובה וכו' • ספרים וסרטים בנושא • תווכי לה ועזרי לה לעשות את הקישור בין תחושות הגוף להתפנות כשאת רואה שהיא מתאמצת לעשות קקי. • אפשרי לה להתלוות אלייך לחדר השירותים ולראות איך עושים. • אפשרי לה לראות את הפרשות הגוף כשהיא עושה בחיתול והסבירי לה איך "הגוף עובד" (ילדים בד"כ לא ערים למה שנמצא בתוך החיתול) חשיפת הנושא צריכה להיות הדרגתית. אם היא מגלה עניין – המשיכו. אם מתנגדת או מביעה חוסר עניין מוחלט – יתכן שאינה בשלה. נסו שוב לאחר מספר חודשים. כשתרגישי שאתם מוכנים ופנויים לתהליך, את מוזמנת לשוב ולהתייעץ עמנו לפני היציאה לדרך. את כמובן מוזמנת גם ליצור קשר עם אחת היועצות שלנו ב"קול להורה 6968* (קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצ"ו), לשיחה טלפונית. בברכה ובהצלחה, ליאת קליין.

רינת שלום, לא בכל המקרים ניתוח להסרת נגעי אנדומטריוזיס מעלים את הכאבים. בנושא זה מומלץ להעלות את שאלתך בפורום אנדומטריוזיס או לפנות למרפאה העוסקת בתחום זה באופן ספיציפי. בנוגע לבעייה במתן השתן, לא פרטת את אופי הבעייה ולכן קשה להתייחס. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

הייתי מתחיל בלהיבדק במרפאה אורוגינקולוגית. הייתי מתחיל בבדיקה גופנית במטרה לוודא שאברי האגן (חוץ מהרחם שנכרת) מונחים במקומם האנטומי ובנוסף הייתי שוקל בדיקות עזר לרבות ציסטוסקופיה (הסתכלות עם סיב אופטי לתוך שלפוחית השתן) ואורודינמיקה (בדיקה שמכמתת את תפקודי מערכת השתן התחתונה קרי שלפוחית השתן והשופכה) במטרה לברר מה גורם לקושי במתן השתן. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן