בגילנו

דיור מוגן - בשביל מי זה טוב ולמה?

הדיור המוגן, שהוא הגלגול הסופר מעודכן של בתי האבות, הפך להיות אבן שואבת לבני הגיל המבוגר בכל ארצות המערב המפותחות. כך טוען אברהם אלון, חוקר ומתמחה בנושא איכות החיים בגיל המבוגר ומרצה באוניברסיטת תל אביב. לדבריו יש ירידה מתמדת בגיל הממוצע של העוברים לדיור מוגן, ולאחרונה מצויים ביניהם בני 60 עד 65, לצידם של מבוגרים יותר. לדעת אלון ישנם כמה גורמים שמביאים לתופעה זו:
אנשים מגיעים לגיל המבוגר במצב בריאותי טוב יותר מאי פעם בעבר בזכות שמירה על הרגלי בריאות והיגיינה, הקפדה על משקל תקין, בדיקות מעקב שנתיות, הימנעות מעישון, ועוד.
אנשים מגיעים לגיל המבוגר במצב כלכלי טוב יותר מאי פעם בעבר, בעיקר משום שגברה המודעות לחיסכון לעת זקנה, היקף ההוצאות קטן עם עליית הגיל עקב חיסול תשלומי המשכנתא, היעדר הוצאות על חינוך ובריאות הילדים, פיתוח קריירה עקב ריבוי האפשרויות בחברה עתירת הטכנולוגיה.
החברה המערבית הפכה למוכת אלימות בעיקר כלפי קשישים ואלה חשים שהם זקוקים להגנה. 

ככל שהאדם מתבגר גדלה חשיבותם של סביבת מגוריו ושל תנאי הדיור שלו, אומר אלון. נושאים שבעבר היו בעלי משקל פעוט מקבלים בהדרגה חשיבות הולכת וגדלה. למשל, קרבתם הגיאוגרפית של המקומות שלהם אנו נזקקים: תחנת אוטובוס, סופרמרקט, חנות ירקות, מרפאה, בית מרקחת, בנק, סניף דואר, בית כנסת ועוד. גם מקום מגוריהם של בנים ובנות, נכדים ונכדות, קרובי משפחה וחברים קרובים משפיע מאד על אורח החיים ועל הנאותיהם של המבוגרים.
המעגלים החברתיים הולכים ומצטמצמים ובהדרגה נעלמים מהנוף חברים וידידים ותיקים. זאת כל עוד מתנהלים החיים כתיקונם. כאשר חלה התדרדרות לא צפויה במצב הבריאות, או כשבן הזוג הולך לפתע לעולמו, מוחרפים שבעתיים ההיבטים שמנינו ולעתים הופכים להיות קריטיים בחייו של האדם המבוגר.
במסכת ההתלבטויות והמחשבות, עולה שאלת המעבר לדיור מוגן כאפשרות ריאלית וסבירה. הניסיון מוכיח שהמעבר מהבית לדיור מוגן הוא אחת החוויות היותר מורכבות לבני הגיל המבוגר. כמעט לעולם אין הדבר נעשה מתוך חדווה יתרה או בהתלהבות מיוחדת, אלא כתוצאה משורה של נסיבות המובילות אל ההחלטה, או שהיא נראית ונתפסת כ"ברירת מחדל".

מהן הטרדות הבולטות הדוחפות את הנטייה לעבור לדיור מוגן:
1. ירידה במצב הבריאות או בתפקוד
2. איבוד הביטחון העצמי עקב אירוע היחלשות של איבר חיוני
3. התאלמנות או היקלעות בן/בת הזוג למצב סיעודי
4. חשש מ"יום המחרת" – שמא תהיה הזדקקות לטיפול רפואי צמוד, למעקב מתמיד או להשגחה צמודה
5. תחושה גוברת של בדידות עקב מעגל חברתי הולך ומצטמק
6. חוסר עניין בניהול משק הבית, באירוח, או קשיי תחזוקה
7. הריחוק ממקום מגורי הבנים והנכדים

במהלך השנים האחרונות פותחו בארץ מסגרות מגורים מיוחדות למבוגרים שמסוגלים לתפקד באופן עצמאי ומעוניינים להמשיך ולנהל לבדם את משק ביתם. מרכזי הדיור המוגן הוקמו בתחילה על ידי גופים ציבוריים, אך במרוצת השנים השתלבו גם גורמים פרטיים שהוסיפו מגוון רחב של אפשרויות ומתכונות.
מרכזי הדיור המוגן מיועדים, כאמור, לאוכלוסייה מבוגרת עצמאית, המסוגלת לנהל בעצמה את אורח חייה באופן סדיר. לכל דייר או זוג מוצעת דירה נפרדת (במבחר גדלים ובמגוון מחירים והידור). במקביל מעמיד המרכז לרשות דייריו שורה של שירותים מרכזיים כגון תחזוקה, שמירה, שירותים רפואיים, פעולות חברה ותרבות, והעשרות פנאי למיניהן.
הדיירים מנהלים אורח חיים עצמאי לחלוטין. הם עורכים בעצמם את קניותיהם, מתכננים עצמאית את סדר יומם, מבשלים את ארוחותיהם, לעתים ממשיכים אפילו לעבוד בעיסוקיהם (בעיקר בעלי המקצועות החופשיים), ואינם כבולים לכללים מחייבים של המרכז. כל דייר רשאי לרכוש סוג כזה או אחר של שירותים, בנוסף לחבילה בסיסית הכלולה בתשלום החודשי .
ההצטרפות לאחד ממרכזי הדיור המוגן דורשת אמצעים כספיים והמצטרף מתבקש לשלם סכום כסף כפיקדון, שהולך ונשחק במהלך שנות שהותו של הדייר במקום, ויתרתו מוחזרת למי שעוזב את המרכז, או לבני משפחתו. מרכזי הדיור המוגן קובעים "לוח שחיקה" שלפיו נשחק מדי שנה הפיקדון במשך תקופה של 10 עד 12 שנים. כמובן שהדייר רשאי לעזוב את המרכז כל אימת שהוא מעוניין בכך ולקבל את הפיקדון שהפקיד.

בבוא בני הגיל המבוגר לבחור באחד ממרכזי הדיור המוגן עליהם לקחת בחשבון את שיקולים הבאים:
גודלו של המרכז מבחינת יחידות הדיור הכלולות בו. מרכז גדול כולל אמנם הרכב מגוון של דיירים ומאפשר מעגלי היכרות רחבים, אך העומס המוטל על הצוות מכביד על מתן שירות אישי משובח. מרכז קטן יותר, מאפשר מידה רבה יותר של אינטימיות ושירות אישי. לכן המועמד חייב לבחון את שיקול הגודל בהתחשב באופיו, בצרכיו החברתיים ובהעדפותיו האישיות.
מגוון השירותים המוצעים במרכז. חשוב לבחון אילו שירותים כלולים ממילא ב"סל", וניתנים בתמורה לתשלום החודשי, איזה שירותים אכן קיימים אך כרוכים בתשלום מיוחד, ואיזה שירותים אינם מוצעים כלל. בהקשר זה ראוי לבחון את מפרט השירותים המצויים במרכז – כמו מספרה ומכון יופי, בריכת שחיה, חדר כושר, אולמות אירועים, חדרי חוגים, מרפאה מצוידת וכדומה; את גודלם של השטחים הציבוריים, ואת השטחים הפתוחים הסובבים את המרכז. בנוסף מומלץ להשוות את המגוון, האופי, המיוחדות והחדשנות של הפעילויות החברתיות, התרבותיות וההעשרתיות המוצעות לדיירים.
המיקום הגיאוגרפי של המרכז, קלות הגישה אליו, זמינות התחבורה הציבורית, וקיומם בקרבה גיאוגרפית של מוסדות חשובים כגון: מרכז קניות, בנק, דואר, בית כנסת, מרכזי תרבות ובידור וכדומה.
כמו כן יש חשיבות לאופייה של הסביבה בה ממוקם המרכז. סביבה שקטה וסולידית, בקרבת שכונת מגורים מטופחת, יכולה להבטיח הגנה מפני רעשים סביבתיים, תחבורה סואנת וזיהום אויר.