עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=132029162580000000 "בשורה לחולי קרוהן: כלי אבחוני ללא חשיפה לקרינה-תמונה")
בשורה לחולי קרוהן: כלי אבחוני ללא חשיפה לקרינה
חוקרים ישראלים פיתחו עבור חולי קרוהן כלי אבחוני, פשוט ולא...
איזה טעות לקרא בדוקטור גוגל טעות ענקית וזו ממש דוגמא טובה לידוקאין בהזרקה מקומית לא עושה כלום חוץ מלהרדים את המקום , לא פוגע ולא מגיע ללב. אבל בגוגל כתובים המון דברים על לידוקאין כמו למשל שזו תרופה בהזרקה לוריד נגד הפרעות קצב אבל מה זה קשור לענינינו לא קשור לא מסוכן ומאפשר לטפל בפרונקל או בציסטה או מה שזה לא
שלום מירב, תשלחי אלי בפקס את סיכום האשפוז האחרון מרמב"ם (זה עם האבצס), ואת תוצאות בדיקת החוקן שעשית. מספר הפקס הוא 04-8250783. תצייני שזה עבורי. אני בהחלט מעוניין לסגור לך את הסטומה כמו שסיכמנו. כידוע לך עברתי לעבוד בבי"ח כרמל ותקופת המעבר היתה קצת עמוסה. שבת שלום
בוקר טוב אסי, אם אני מבין נכון מתיאורך, ככל הנראה בניתוח בו בוצעו שתי ההשקות (11/9) כנראה אחת ההשקות דלפה, נוצרה מורסה בחלל הבטן ואחרי כן היא התנקזה אל העור. הטיפול בפיסטולות של מעי אל העור הוא לא פשוט והוא תלוי מאוד בסיבה של הפיסטולה ובכמות ההפרשה היומית ממנה. נהוג לחלק את כל הפיסטולות לפי כמות ההפרשה לכאלה שמפרישות יותר מ-500 מל' ביממה וכאלה שמפרישות פחות. הסיכוי של הפיסטולה להיסגר באופן ספונטני תלוי מאוד בכמות הזו בעיקר כשהסיבה היא מחלת קרוהן. אצלך המצב טוב יחסית - אם ההפרשה היא סה"כ 80 מל' כשאתה אוכל יש סיכוי טוב שהיא תיסגר עם טיפול אופטימלי. אני הייתי ממליץ לאכול מזון דל שארית (דל תאית) בלבד, וזאת במקביל לטיפול תרופתי במחלת הקרוהן - רמיקייד או הומירה. איזה תרופה אתה מקבל כעת למחלת הקרוהן?
בשורה לחולי קרוהן: כלי אבחוני ללא חשיפה...
חוקרים ישראלים פיתחו עבור חולי קרוהן כלי אבחוני, פשוט ולא...
איזה טעות לקרא בדוקטור גוגל טעות ענקית וזו ממש דוגמא טובה לידוקאין בהזרקה מקומית לא עושה כלום חוץ מלהרדים את המקום , לא פוגע ולא מגיע ללב. אבל בגוגל כתובים המון דברים על לידוקאין כמו למשל שזו תרופה בהזרקה לוריד נגד הפרעות קצב אבל מה זה קשור לענינינו לא קשור לא מסוכן ומאפשר לטפל בפרונקל או בציסטה או מה שזה לא
שלום מירב, תשלחי אלי בפקס את סיכום האשפוז האחרון מרמב"ם (זה עם האבצס), ואת תוצאות בדיקת החוקן שעשית. מספר הפקס הוא 04-8250783. תצייני שזה עבורי. אני בהחלט מעוניין לסגור לך את הסטומה כמו שסיכמנו. כידוע לך עברתי לעבוד בבי"ח כרמל ותקופת המעבר היתה קצת עמוסה. שבת שלום
בוקר טוב אסי, אם אני מבין נכון מתיאורך, ככל הנראה בניתוח בו בוצעו שתי ההשקות (11/9) כנראה אחת ההשקות דלפה, נוצרה מורסה בחלל הבטן ואחרי כן היא התנקזה אל העור. הטיפול בפיסטולות של מעי אל העור הוא לא פשוט והוא תלוי מאוד בסיבה של הפיסטולה ובכמות ההפרשה היומית ממנה. נהוג לחלק את כל הפיסטולות לפי כמות ההפרשה לכאלה שמפרישות יותר מ-500 מל' ביממה וכאלה שמפרישות פחות. הסיכוי של הפיסטולה להיסגר באופן ספונטני תלוי מאוד בכמות הזו בעיקר כשהסיבה היא מחלת קרוהן. אצלך המצב טוב יחסית - אם ההפרשה היא סה"כ 80 מל' כשאתה אוכל יש סיכוי טוב שהיא תיסגר עם טיפול אופטימלי. אני הייתי ממליץ לאכול מזון דל שארית (דל תאית) בלבד, וזאת במקביל לטיפול תרופתי במחלת הקרוהן - רמיקייד או הומירה. איזה תרופה אתה מקבל כעת למחלת הקרוהן?
מחלת הקרוהן עלולה לגרום לעליית חום. עם זאת חשוב לשלול סיבוכים כגון אבסס בטני, יש לפנות לרופא המטפל בהקדם.
מחלת הקרוהן עלולה לגרום לעליית חום. עם זאת חשוב לשלול סיבוכים כגון אבסס בטני, יש לפנות לרופא המטפל בהקדם.
ניסים בוקר טוב, דיברטיקוליטיס היא סוג של דלקת אחרת, שנובעת מפגמים במבנה של המעי ולא בגלל תהליך דלקתי "רגיל" כזה שרופאי גסטרו מטפלים בו. מה שקראת הוא נכון לחלק מדלקות המעיים. אם אתה רוצה, אני מציע שתיכנס לאינטרנט ותכתוב: Diverticulitis. למשל תפתח את הקישור הבא: http://en.wikipedia.org/wiki/Diverticulitis המחלה נקראת בעברית "סעפת" של המעי, אך מעט רופאים משתמשים בשם העברי של המחלה, לכן המונח דיברטיקוליטיס יותר מוכר ונמצא בשימוש נרחב. הסיבה לדיברטיקוליטיס קשורה לתזונה ולא לחשיפה לחומרים או כימיקלים, והיא לא דלקת "רגילה" של המעי. אפרט יותר כשנגיע לשלב הטיפול והמניעה בהמשך. המחלה מתבטאת בהיווצרות כיסים קטנים (או סעיפים) בדופן של המעי הגס - בד"כ בצד שמאל של המעי הגס בחלק הנקרא סיגמואיד. הסיבה להיווצרות הכיסים האלה היא עליה בלחץ בתוך חלל המעי עקב צואה קשה שהמעי צריך לדחוף החוצה. הלחץ גורם להתבלטויות של דופן המעי כלפי חוץ, ובמקום שהמעי הגס יהיה "צינור" חלק, מופיעות עליו בליטות שהן למעשה נקודות חולשה בדופן שלו. ב"כיסים" האלה (שגודלם נע ממספר מילימטרים עד 1-2 סנטימטרים) נתפסים חלקיקי צואה ולעיתים נוצרים נקבים קטנים בדופן שלהם. חיידקים וחלקיקי צואה קטנים דולפים החוצה לחלל הבטן שמסביב למעי הגס והרי לך דיברטיקוליטיס. לפעמים הנקב שנוצר הוא גדול ויש ממש שפיכה של תוכן מעי גס (צואה) אל מחוץ לחלל המעי ואז יש דיברטיקוליטיס חמורה יותר עד כדי צורך בניתוח דחוף. ברוב המקרים הנקבים קטנים וטיפול אנטיביוטי בשילוב עם צום ועירוי נוזלים מספיק, עד שהנקב נסגר מעצמו. התזונה בעולם המערבי היא בד"כ עניה בפירות וירקות ובסיבים תזונתיים בכלל. האדם הממוצע בעולם המערבי (כולל ישראל) צורך כמחצית מהכמות היומית המומלצת של סיבים תזונתיים. מומלץ לאכול בערך 25-30 גרם ביום והדיאטה שלנו מכילה כ-15 גרם במקרה הטוב, וזה בשילוב עם שתיה של לפחות 2 ליטר נוזלים ביממה (לא כולל משקאות מכילי קפאין ואלכוהול). העובדה שאין מספיק סיבים במזון שלנו, גורמת לצואה להיות קשה ולבוא בגושים קטנים יחסית, אשר למעי הגס שלנו קשה לדחוף החוצה. המחלה יחסית נדירה בארצות אפריקה ואסיה כי שם הדיאטה הרבה יותר עשירה בסיבים ופחות בשומנים ופחמימות. ההמלצות לאחר התקף של דיברטיקוליטיס הן דיאטה דלה בסיבים תזונתיים למשך כשבועיים (עד שהמעי שלך יחלים לחלוטין), ולאחר מכן ועד גיל 120 יש צורך בדיאטה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. הנוהג הזה לא יעלים את הסעיפים בדופן המעי הגס שלך, אך יקטין משמעותית את הסיכוי להתקף נוסף של דיברטיקוליטיס. ההמלצות לטיפול הניתוחי במחלה השתנו לאחרונה. בעבר, היו ממליצים על ניתוח לכריתה של הקטע הנגוע של המעי הגס (הסיגמואיד), בעיקר באנשים צעירים (מתחת לגיל 50). באנשים מעל גיל 50 היו ממתינים להתקף השני ואז ממליצים על ניתוח. כיום לא ממליצים על ניתוח בשום גיל גם לא לאחר התקף שלישי ורביעי של דיברטיקוליטיס פשוטה, אלא אם היה סיבוך של המחלה כמו יצירת מורסה בבטן, יצירת קשר (פיסטולה) לאיברים סמוכים או שפיכת צואה לחלל הבטן. חשוב ביותר לשנות לחלוטין את הרגלי התזונה ולהגדיל משמעותית את תכולת הסיבים והנוזלים במזון, עד כדי הוספת תוספי מזון שונים - קונסיל, מתאמוציל, בנפייבר וכד. בהצלחה
שלום ניסים, קודם כל, השם של המחלה הוא דיברטיקוליטיס - Diverticulitis. הכירורגים הם אלה שמטפלים במחלה. הגישה היום בעולם היא יותר שמרנית מאשר היתה לפני 5 שנים. הכל תלוי בדרגת החומרה של המחלה והאם התפתחו סיבוכים שלה. כשהודיעו לך שיש החמרה במחלה, מה היה הביטוי של ההחמרה לפי ה-CT? האם היתה התנקבות? האם היה אבצס (מורסה) בבטן? האם היתה פיסטולה? האם זה היה ההתקף הראשון של דיברטיקוליטיס בחייך? אם לא היה אחד מאלה, הגישה היותר מקובלת היום בעולם היא לא לנתח, אבל החולה צריך להקפיד על דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים עד סוף ימיו. אני מציע להתייעץ עם כירורג קולורקטלי בכדי לקבל חוות דעה נוספת (חוץ מזו שכבר קיבלת מהכירורגים במחלקה וממני). בהצלחה.
מצבים שונים יכולים לגרום להזעות לילה ביניהם זיהום או אבסס בטני, מחלת הקרוהן בעצמה, הטיפול בסטרואידים וגם מחלות כגון לימפומה. כדאי למסור את המידע לרופא המטפל. ד"ר גל
מצבים שונים יכולים לגרום להזעות לילה ביניהם זיהום או אבסס בטני, מחלת הקרוהן בעצמה, הטיפול בסטרואידים וגם מחלות כגון לימפומה. כדאי למסור את המידע לרופא המטפל. ד"ר גל
שלום דורון, שאלתך היא באמת חשובה, והנושא של דיברטיקוליטיס הוא חשוב גם כן. Diverticulitis נקראת בעברית "סעפת" של המעי, אך מעט רופאים משתמשים בשם העברי של המחלה, לכן המונח דיברטיקוליטיס יותר מוכר ונמצא בשימוש נרחב. אתחיל מהסוף: הסיבה לדיברטיקוליטיס קשורה לתזונה ולא לחשיפה לחומרים או כימיקלים. אפרט יותר כשנגיע לשלב הטיפול והמניעה בהמשך. המחלה מתבטאת בהיווצרות כיסים קטנים (או סעיפים) בדופן של המעי הגס - בד"כ בצד שמאל של המעי הגס בחלק הנקרא סיגמואיד. הסיבה להיווצרות הכיסים האלה היא עליה בלחץ בתוך חלל המעי עקב צואה קשה שהמעי צריך לדחוף החוצה. הלחץ גורם להתבלטויות של דופן המעי כלפי חוץ, ובמקום שהמעי הגס יהיה "צינור" חלק, מופיעות עליו בליטות שהן למעשה נקודות חולשה בדופן שלו. ב"כיסים" האלה (שגודלם נע ממספר מילימטרים עד 1-2 סנטימטרים) נתפסים חלקיקי צואה ולעיתים נוצרים נקבים קטנים בדופן שלהם. חיידקים וחלקיקי צואה קטנים דולפים החוצה לחלל הבטן שמסביב למעי הגס והרי לך דיברטיקוליטיס. לפעמים הנקב שנוצר הוא גדול ויש ממש שפיכה של תוכן מעי גס (צואה) אל מחוץ לחלל המעי ואז יש דיברטיקוליטיס חמורה יותר עד כדי צורך בניתוח דחוף. ברוב המקרים הנקבים קטנים וטיפול אנטיביוטי בשילוב עם צום ועירוי נוזלים מספיק, עד שהנקב נסגר מעצמו. התזונה בעולם המערבי היא בד"כ עניה בפירות וירקות ובסיבים תזונתיים בכלל. האדם הממוצע בעולם המערבי (כולל ישראל) צורך כמחצית מהכמות היומית המומלצת של סיבים תזונתיים. מומלץ לאכול בערך 25-30 גרם ביום והדיאטה שלנו מכילה כ-15 גרם במקרה הטוב, וזה בשילוב עם שתיה של לפחות 2 ליטר נוזלים ביממה (לא כולל משקאות מכילי קפאין ואלכוהול). העובדה שאין מספיק סיבים במזון שלנו, גורמת לצואה להיות קשה ולבוא בגושים קטנים יחסית, אשר למעי הגס שלנו קשה לדחוף החוצה. המחלה יחסית נדירה בארצות אפריקה ואסיה כי שם הדיאטה הרבה יותר עשירה בסיבים ופחות בשומנים ופחמימות. בהמלצות לאחר שתשתחרר מבית החולים אמור להיות כתוב שתאכל דיאטה דלה בסיבים תזונתיים למשך כשבועיים (עד שהמעי שלך יחלים לחלוטין), ולאחר מכן ועד גיל 120 יש צורך בדיאטה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. הנוהג הזה לא יעלים את הסעיפים בדופן המעי הגס שלך, אך יקטין משמעותית את הסיכוי להתקף נוסף של דיברטיקוליטיס. ההמלצות לטיפול הניתוחי במחלה השתנו לאחרונה. בעבר, היו ממליצים על ניתוח לכריתה של הקטע הנגוע של המעי הגס (הסיגמואיד), בעיקר באנשים צעירים (מתחת לגיל 50). באנשים מעל גיל 50 היו ממתינים להתקף השני ואז ממליצים על ניתוח. כיום לא ממליצים על ניתוח בשום גיל גם לא לאחר התקף שלישי ורביעי של דיברטיקוליטיס פשוטה, אלא אם היה סיבוך של המחלה כמו יצירת מורסה בבטן, יצירת קשר (פיסטולה) לאיברים סמוכים או שפיכת צואה לחלל הבטן. חשוב ביותר לשנות לחלוטין את הרגלי התזונה ולהגדיל משמעותית את תכולת הסיבים והנוזלים במזון, עד כדי הוספת תוספים שונים - קונסיל, מתאמוציל, בנפייבר וכד'. בהצלחה
ש בהחלט סיכוי שקשור, מציע לפנות בהקדם לרופא הגסטרו ובינתיים להמשיך בטיפול תזונתי לפי יעוץ עם תזונאים. במקביל יש לפנות לביצוע CT בטן בשאלה של אבסס, בבטן..
הממצא בכליה אכן יכול להתאים לאנגיומיוליפומה הממצא קטן - וייתכן שגודלו הוא משהו בין האולטרסאונד והCT המעקב מספיק לבצע על ידי CT
הממצא בכליה אכן יכול להתאים לאנגיומיוליפומה הממצא קטן - וייתכן שגודלו הוא משהו בין האולטרסאונד והCT המעקב מספיק לבצע על ידי CT
שלום מייק, התרופה AMIKACIN יכולה לשמש לריפוי מגוון רב של זיהומים, כגון זיהומים בדרכי השתן, מורסות בבטן, דלקות ריאה (הנרכשות בבית החולים) ועוד... הרבה בריאות אפי
עניתי בהרחבה על השאלה הזאת אני חוזר על עיקרי התשובה מאז - בקצרה הממצאים הם קטנים כנראה בכל מצב יחליטו על המשך מעקב ולא על פעולות אחרות שום ביופסיה - חלילה. אבל מעקב אצל אורולוג באופן מסודר כן. אם זה גדל מול העינים והחשד נשאר על אנגיומיוליפומה - יש פתרונות של טיפולים רנטגניים
עניתי בהרחבה על השאלה הזאת אני חוזר על עיקרי התשובה מאז - בקצרה הממצאים הם קטנים כנראה בכל מצב יחליטו על המשך מעקב ולא על פעולות אחרות שום ביופסיה - חלילה. אבל מעקב אצל אורולוג באופן מסודר כן. אם זה גדל מול העינים והחשד נשאר על אנגיומיוליפומה - יש פתרונות של טיפולים רנטגניים
ברור שכדאי לגשת עם הממצאים לאורולוג הממצאים קטנים ובשלב זה בודאי עדיין דורשים מעקב סונוגרפי - ואולי CT - אבל האורולוג צריך להיות כבר בתמונה
ברור שכדאי לגשת עם הממצאים לאורולוג הממצאים קטנים ובשלב זה בודאי עדיין דורשים מעקב סונוגרפי - ואולי CT - אבל האורולוג צריך להיות כבר בתמונה
רועי שלום התשובה לשאלתך תלויה במס' משתנים, בינהם הוכחת הקשר הסיבתי בין הסיבוכים והנזק, הוכחת הנזק תוך שעליך להביא בחשבון שיקולים של עלות מול תועלת, כלומר עלות התביעה (חוות דעת, אגרות, שכ"ט עו"ד וכו') יעלו על התועלת שתצמח לך מניהול התביעה והסיכויים לזכות בה.
לפי החם והכאבים סביר להניח שמדובר במחלה דלקתית ו/או זיהומית, מאיזה מוצא את ? האם שללו FMF ? האם התיעצו עם מומחה למחלות זיהומיות ? לפרסקופיה אבחנתית מבוצעת בדרך כלל על ידי רופא נשים או כירורג כללי ובהתאם לממצאים מערבים את הרופאים האחרים שאינם המבצעים הראשוניים.
שלום רותי, לחום אחרי ניתוח סיבות אפשריות רבות, ובמקרה של אחיך אחת ההגיוניות שבהן היא מורסה (אבצס) בבטן (אך כאמור הסיבות האפשריות הן רבות ואין לי נתונים מספיקים כדי לדרג אותן). אני מציע לך אפוא לבקש שהיועץ/ת למחלות זיהומיות בבית החולים בו מאושפז אחיך יבדוק אותו, ואז תוכלי להפנות את שאלותייך בנידון אליו/ה. הרבה בריאות אפי
שלום שרוני, צר לי לשמוע על סיבלך מניסיוני נתקלתי כבר במקרה של מורסה בבטן באזור שריר הפסואס, שנתנה סמנים דומים למה שאת מתארת, ניתן לאתר זאת ב - CT או MRI . המתיני לקבל את תוצאות הבדיקות. נסי גם לפנות לגינקולוג ולבקש אולטרסאונד וגינלי. בהצלחה חיזרי אלינו במידה ותקבלי מידע על מחלתך נשצח לשמוע דר' ויזר
