תוצאות חיפוש עבור הרעלת-חמצן

שלום לך שיר, כללית ובמסגרת אפשרות הפורום, ההמלצה הרפואית להמנע מצלילה בעת הריון (הנובעת, לדעתי, בעיקרה מחוסר ידע מספיק בנושא) קשורה בעיקרה לצלילה עם מכשירי צלילה ונובעת מההשלכות הפתופיסיולוגיות העלולות להיות לעובר כתוצאה מנשימת תערובות גזים בלחץ הגדול מאטמוספרה ולמשך זמן. (כגון בעיות דקומפרסייה, הרעלת חמצן וכ'). במסגרת הפורום עניתי לא פעם על שאלות בנושא זה. בצלילה חופשית ספורטיבית רגילה אין סכנה לחשיפות מעין אלה ועל כן הגישה, לדעתי צריכה להיות שונה ובעיקרה להתמקד על בעיית שאלת אפשרות המשך עיסוק בספורט המחייב גם מאמץ ולעיתים מאמץ לא פשוט ובעצירת נשימה עם סכנה גדולה יותר להיפוקסייה בעת העליה מהצלילה החופשית. כפי שעניתי לא פעם בשאלות דומות,לדעתי, שכל ישר, ידע, תבונה ותובנה הם המפתח לאפשרות להמשיך וכמובן במתינות הראויה. הגניקולוג הפרטי שלך בוודאי יתן לך תשובות מפורטות יותר.

שלום לך נור, תקצר היריעה כאן בפורום לסיפור מקרה כגון זה שאתה מבקש. אתה יכול לפנות למרכז המידע של המכון לרפואה ימית של חיל הים או כמובן ל Google.

שלום לך יניב, כללית, הטיפול ב"הרעלת חמצן" תלוי כמובן בנסיבות כל מקרה לגופו, אם זה בצלילה יש לנקוט מיד בכל הצעדים הדרושים להוריד בצורה משמעותית את הלחץ החלקי של החמצן בנשימה, כלומר הפחתה עומק ושינוי תערובת אם ניתן. אם מדובר בפרכוסים, איבוד הכרה וחשש לטביעה כמובן להעלות את הנפגע לפני המים בנוהל חירום. טיפול בשטח בהתאם לסימנים הקלינים, כמובן אם מדובר באיבוד הכרה או חשש לשאיפת מים לדרכי נשימה, יש לטפל עם 100% חמצן עד הגעה לבית החולים כפי שמטפלים בחשש לטביעה ! ב "הרעלת חמצן" בתא לחץ, יש מיד לנתק החמצן ולתמוך בחולה לבל ינזק ולהוריד לחץ התא אך ורק לאחר גמר ההתקף שהוא לרוב קצר. מן הראוי לקרוא וללמוד היטב במאגרי המידע באינטרנט על "הרעלת חמצן" במיוחד צוללי ניטרוקס או תערובות אחרות יש להקפיד ולשמור על הכללים על מנת למנוע תופעה מסוכנת זו בצלילה.

שלום לך לי אייל, כללית, הסביבה התת מימית "מעודדת התקפי אפילפסייה" רק כאשר הלחץ החלקי של החמצן בתערובת הנשימה עולה מעל 1.6 ATA (יש ה גורסים 1.4 ATA) ולמשך זמן מספיק על מנת לגרום ל"הרעלת חמצן עיצבית" (התקף הדומה להתקף פירכוסי אפילפטי) זו עלולה להיות השפעת לחצו החלקי הגבוה של חמצן, "יתר חמצן" על רקמת המוח. התקפים אלה עלולים לגרום לאיבוד הכרה ועל כן אסור להעמיק בצלילת תערובות עם חמצן מעבר לעומק בו הלחצים החלקים של החמצן עולים על המותר. כמובן שהתקף פירכוסי מתחת למים עם איבוד הכרה חושף את הצולל לסכנת טביעה!!!! זו הסיבה שבדרך כלל לא מאשרים לצלילה מי שעבר התקפים אפילפטים על אחת וכמה צלילה טכנית עם אחוזי חמצן גבוהיים בתערובת הנשימה. באשר למקרה הספציפי שלך, "אפילפסייה" זה סינדרום, כלומר תופעה קלינית העלולה להיגרם על ידי פתולוגיות שונות, למשל תיתכן גם פתולוגיה הקשורה בחוסר חימצון באיזור מסויים במוח המביאה לסינדרום האפילפסייה. יתכן ובמקרה שלך אין הצלילה מהווה סיכון יתר, אני מקווה שהרופא שנתן לך את האישור לצלילה טכנית בדק הייטב את הסיבה להתקפי האפילפסייה שלך בעבר ועל כן נתן לך את האישור. ליתר מידע את מוזמנת להתקשר אלי - 048377851

שלום לך אלי, כללית, תערובת ניטרוקס בצלילה ספורטיבית המתבצעת במסגרת כללי בטיחות ידועים ומוקפדים (עומק וזמן תחתית!), אינה חושפת את הצולל הספורטיבי לחלוטין, לא להרעלת חמצן עיצבית ולא להרעלת חמצן ראתית, זאת במידה ואכן מקפידים על הכללים האמורים להיות משוננים בקורס הניטרוקס!! סכנת החשיפה להרעלת חמצן עיצבית היא היותר משמעותית ומסוכנת כיוון ששכיח וסביר יותר לחרוג מגבול העומק המותר ובכך להיחשף ללחץ חלקי גבוה של חמצן ואפילו לזמן קצר המספיק לאיבוד ההכרה. מאוד מאוד נדיר (לדעתי לא תואר מקרה שכזה בצלילת ניטרוקס ספורטיבית) ואפילו לא סביר להיחשף להרעלת חמצן ריאתית בצלילת ניטרוקס במסגרת צלילה ספורטיבית. בקורסי הניטרוקס במועדוני הצלילה השונים תוכל למצוא חומר קריאה רלוונטי בנושא ובוודאי במאגרי המידע הכל כך נגישים בנט.

שלום לך דרור, למרות התאור הדי מפורט שלך, אין לי מספיק נתונים על מנת להצביע על הסיבה לתחושות שחש חבריך. הלחצים החלקיים של החמצן ושל החנקן שנגזרו מהתערובות בפרופילי הצלילה בעומקים שציינת, לא אמורים לחשוף את הצולל ל"הרעלת חמצן" ולא ל"הרעלת חנקן". אכן, תמיד צריך לחפש את הגורמים הנילווים המשפיעים כמו לחץ החלקי של ה CO2 בדם כתוצאה מעבודת נשימה מווסת לא מאוזן, תופעת "אגירת CO2" ועוד ועוד. התחושות המתוארות גם אינן מתאימות כל כך לסימני "הרעלת חמצן". רק אולי בתחקור הרבה יותר מקיף (כמובן שלא ניתן במסגרת הפורום) ניתן לשער את הסיבה לאירועים והתחושות של חברך שתארת. פרופילי צלילה אלה אכן בטוחים גם בצלילת אוויר כך שאם חברך מרגיש בנוח, אכן המשיכו ובמתינות בצלילות. ניתן להשיגני - 048377851

שלום לך מיכל, בציבור רב מאוד המידע השגוי הנקשר לחמצן ולצערי תקצר יריעת הפורום להתייחס בהרחבה לשאלתך שהיא דוגמה לכך. עודף חמצן אינו גורם להזדקנות!! וזו קביעה חד משמעית לה תימוכין מדעיים מבוססים. בגופנו מנגנונים פיסיולוגים טבעיים רבים המיצרים חומרים אנטיאוקסידנטים המונעים את "נזקי תוצרי החמצן". ( קיים ויכוח בין אנשי מקצוע בקשר ליעילות מתן תוספי נוגדי חימצון כאשר אין כל צורך רפואי לכך). מינוני החמצן הגבוהים הניתן כטיפול בתא הלחץ הם מדויקים ומחושבים ולא חושפים את המטופלים לנזקי "הרעלת חמצן". בלון (מיכל) הצלילה הספורטיבית הרגיל מכיל אוויר דחוס ולא חמצן. ישנם סוגי צלילות מתקדמות עם תערובות שונות של אחוזי חמצן הגדולים מבאוויר - תערובות ניטרוקס או טרימיקס לצלילה. ניתן לצלול עם 100% חמצן אך ורק בהכשרה מאוד מאוד מיוחדת כפי שנעשת בחיל הים ולצלילות מאוד רדודות, 6 מטר, זאת למניעת חשיפה להרעלות חמצן.

שלום לך חיים, אכן לימדו אותך נכון, הגישה הטיפולית הנכונה בשטח היא מתן 100% חמצן כאשר יש חשד למחלת דקומפרסייה, מקרה טביעה או "כמעת טביעה" או חשד ל"תאונת צלילה" ! הרעלת חמצן מוחית אינה יכולה להתרחש בלחץ סביבתי של אטמוספרה אחת ואין גם כל סכנה לחשיפה להרעלת חמצן ריאתית בטווחי הזמן הריאליים. מתן 100%חמצן על פני השטח אינו יכול להזיק ולעיתים עשוי להציל חיים תרתי משמע !!

שלום לך ליאור, אינך צריך להיות מוטרד לחלוטין, תערובת ניטרוקס הינה תערובת נשימה לצלילה בטוחה ו"בריאה" יותר מאשר אוויר דחוס, זאת כמובן בצמוד לכללי הצלילה הנכונה והבטוחה ושמירה על לחציים חלקיים נכונים של החמצן ! (בראש וראשונה כמובן למניעת הרעלת חמצן עיצבית). בקצרה לשאלתך - מנגנונים פיסיולוגיים אנטיאוקסידנטים טיבעיים רבים פועלים בגוף בצורה יעילה ביותר ומונעים את נזקי תוצרי החימצון. יתר על כן, ישנן הוכחות מדעיות מצטברות כי חשיפות חוזרות ללחצי חמצן גבוהים (במינון מחושב כמובן) גורמות ליתר פעילות ברוכה של מנגנונים אלה. עובדה היא כי חולים המטופלים בתא לחץ מקבלים מינוני חמצן הרבה יותר גבוהים מחשיפות לחמצן בצלילות הניטרוקס (לדוגמה 100% חמצן ב 2 ATA למשך 90 דקות יום יום במשך 20 - 30 יום) והטיפולים יעילים מאוד ולא גורמים כל נזק לחולה, ההפך מכך הוא הנכון.

שלום לצולל, תערובת 36 ניטרוקס לעומק מכסימאלי של 30 מטר על פי זמני תחתית שאינם מחייבים דקומפרסייה, לא חושפת את הצולל להרעלת חמצן, לא ריאתית ולא מוחית ! כניראה התערובת שאתה נושם היא יבשה מאוד לאחר כל הפילטרציה שהיא עוברת ואתה רגיש לכך. תפנה למקום בו אתה ממלא את התערובת ושאל האם גם אחרים חשים בתחושה דומה. תמיד רצוי לשתות מים לפני תחילת צלילה.

שלום לך, יש הטוענים כי אשה בזמן מחזור חשופה יותר בצלילה בעיקר לבעיות על רקע דקומפרסייה בצלילות אוויר עמוקות ויתכן גם ל"הרעלת חמצן" בצלילות תערובת כצלילות ניטרוקס או טרימיקס. לעניות דעתי, עדיין אין הוכחות חד משמעיות לכך, ישנם אמנם תאורי מקרים ,גם בארץ. לדעתי, ניתן להמשיך לצלול צלילה ספורטיבית בצורה מושכלת, כלומר להקפיד על כללים, כגון להוריד 10 דקות מזמן התחתית המותר בצלילות ללא חובת חניית דקומפרסייה (פרט לחניית הבטיחות כמובן), להקפיד על קצב עליה לא יותר מ 10 מטר בדקה וכ'.

שלום לך דר' ברחנא, אכן לא ניתן לתת תשובה מפורטת לשאלתך במסגרת הפורום. זמן החביון לתחילת סימני הרעלת חמצן עיצבית קצרים בהרבה כאשר מדובר בתנאי צלילה במים ובנשימה ממכשיר צלילה, לעומת האווירה היבשה כפי שיש בתא לחץ. הסיבות הן רבות ועדיין הנסתר רב על הגלוי. בין הגורמים שמשפיעים הם הלחץ החלקי של ה CO2 , טמפרטורת המים, המאמץ הגופני ועוד. יש ספרות רבה על נושאי הרעלת החמצן העיצבית והריאתית, במידה ותרצה התקשר וננסה לכוון אותך - 048377851.

שלום לאיש הניטרוקס, השאלה אינה בעייתית, הבעייה נעוצה במתן התשובה, בעיקר במסגרת כה מוגבלת של הפורום. רבים ומורכבים הם הגורמים העלולים לחשוף צולל ללחצי חמצן אשר יגרמו ל"הרעלת חמצן עיצבית" בנוסף לרגישות האינדיבידואלית של הצולל עצמו, גורמים הנוטים אף להשתנות למשל בהתאם למצבים שונים בצלילה. אכן ניתן במקרי חירום מאוד מסוימים ובנקיטת צעדי זהירות להגיע גם ללחצי חמצן גבוהים יותר מ 1.6 או 1.8 ויותר, פירוט לא ניתן לתת במסגרת הפורום אלה במסגרת רחבה יותר, הרצאה מקיפה או קורס וכ.

שלום לך Trip, מרכזי מחקר רבים בעולם וגם מעבדת המחקר של המכון לרפואה ימית של חיל הים חוקרים מזה שנים רבות נושאי הרעלת החמצן ומנסים להשיב לשאלותיך אך עדין רב הנסתר על הנגלה. כיצד ומדוע פעילותם של תוצרי החמצן - הרדיקאלים החופשיים על תאי המוח גורמים לעירור והפרעה חשמלית ומכאן להתקף אפילטי, לשאלה זו עדין אין תשובה ברורה. ישנם הסברים שונים ברמת הביולוגיה המולקולרית ואם אתה מעוניין אוכל לכוון אותך למאמרים העוסקים בנושא. באשר למגבלות הלחץ החלקי של 1.6 ATA צריך להבין שמגבלה זו היא תאורטית ונקבעה לאחר ניתוח סטטיסטי של חשיפות רבות בניסויים רבים. בקביעה זו כבר מגולמים מקדמי בטיחות ועל אחת וכמה ב 1.4 . חשוב לזכור כי הרגישות לסף תחילת ההרעלה שונה ביותר מאדם לאדם, שונה אצל אותו אדם בזמנים שונים ורבים הגורמים המשפעים עליה. זו הסיבה לקביעת ערכים אלה. ליתר פרטים והכוונה למאמרים אתה מוזמן להתקשר - 048377851

שלום ליוני, בקשתך כללית ביותר והחומר נמצא בספרים ובמאמרים רבים מאוד. בבקשתך תצטרך להיות הרבה יותר מדויק וספציפי, מציע לך להתקשר אלי טלפונית ולהסביר מה מהיא ואשתדל להיות לך לעזר.