ילדה בת 5 שנגרמו לה לקויות קשות תובעת את מעייני ישועה בסך...
מחקר: מתן שיכוך כאבים בחלק השני של הלידה, האריך אותה...
רפואה ומשפט: התינוק נולד עם מום או מחלה כתוצאה ממחדל רפואי?...
ניתוח קיסרי צרפתי נעשה פופולרי בשנים האחרונות בגלל החלמה...
קשה לדעת. ייתכן שהיתה טראומה בלידה. כשאת עושה ביקורת לאחר הלידה בקשי שהרופא יתרשם.
שלום לך, שמחה שכתבת פה את השאלות שלך אך לפני שאענה רק אגיד שאנחנו שתי רופאות שעונות כאן על השאלות אז אין צורך לכתוב בלשון זכר:) 1. בהחלט, היום ניתן להציע יילוד/זירוז כבר משבוע 39 בעקבות המחקר שציינת. 2. עצם תהליך היילוד בבלון או בפרופס לא מעלה את הסיכון לסיבוכים. האטה בדופק העובר או חלילה מצוקה עוברית יכולה להיגרם בכל תהליך של לידה בין אם הצירים החלו באופן ספונטני או נגרמו בגלל התערבויות חיצוניות. זה לא קשור לזירוז עצמו אלא לתהליך של כל לידה. 3. אין הבדל משמעותי ביעילות התפקיד שלהם הוא שונה ולכן גם רמת הכאב שונה. בלון גורם להבשלה של צוואר הרחם ולפתיחה ראשונית של 2 ס"מ בערך. הוא לרוב לא גורם לצירים. בפרופס הוא טבלייה עם תרופה שגורמת לצירים והצירים הם אלו שגורמים לפתיחה של צוואר הרחם. 4. היום שימוש במלקחיים מאוד נדיר ולא נעשה ברוב בתי החולים. לגבי ואקום הוא דורש תנאים מסוימים על מנת לבצעו - פתיחה של 10 ס"מ וראש נמוך באגן בעמדה +2.בכל מצב אחר בו אין אפשרות לבצע ואקום ויש צורך להתקדם ללידה, יהיה צורך בסיום באמצעות ניתוח קיסרי. 5. כן כמו שכבר עניתי בהצלחה
1. זו גישה מקובלת כיום. 2. כן ולכן יש יותר ניתוחים קיסריים בעקבות זירוז. 3. באותה מידה. 4. תלוי בסיכוי לסיים מהר יותר את הלידה. 5. שבוע מקובל.
ילדה בת 5 שנגרמו לה לקויות קשות תובעת את מעייני ישועה בסך...
מחקר: מתן שיכוך כאבים בחלק השני של הלידה, האריך אותה...
רפואה ומשפט: התינוק נולד עם מום או מחלה כתוצאה ממחדל רפואי?...
ניתוח קיסרי צרפתי נעשה פופולרי בשנים האחרונות בגלל החלמה...
קשה לדעת. ייתכן שהיתה טראומה בלידה. כשאת עושה ביקורת לאחר הלידה בקשי שהרופא יתרשם.
שלום לך, שמחה שכתבת פה את השאלות שלך אך לפני שאענה רק אגיד שאנחנו שתי רופאות שעונות כאן על השאלות אז אין צורך לכתוב בלשון זכר:) 1. בהחלט, היום ניתן להציע יילוד/זירוז כבר משבוע 39 בעקבות המחקר שציינת. 2. עצם תהליך היילוד בבלון או בפרופס לא מעלה את הסיכון לסיבוכים. האטה בדופק העובר או חלילה מצוקה עוברית יכולה להיגרם בכל תהליך של לידה בין אם הצירים החלו באופן ספונטני או נגרמו בגלל התערבויות חיצוניות. זה לא קשור לזירוז עצמו אלא לתהליך של כל לידה. 3. אין הבדל משמעותי ביעילות התפקיד שלהם הוא שונה ולכן גם רמת הכאב שונה. בלון גורם להבשלה של צוואר הרחם ולפתיחה ראשונית של 2 ס"מ בערך. הוא לרוב לא גורם לצירים. בפרופס הוא טבלייה עם תרופה שגורמת לצירים והצירים הם אלו שגורמים לפתיחה של צוואר הרחם. 4. היום שימוש במלקחיים מאוד נדיר ולא נעשה ברוב בתי החולים. לגבי ואקום הוא דורש תנאים מסוימים על מנת לבצעו - פתיחה של 10 ס"מ וראש נמוך באגן בעמדה +2.בכל מצב אחר בו אין אפשרות לבצע ואקום ויש צורך להתקדם ללידה, יהיה צורך בסיום באמצעות ניתוח קיסרי. 5. כן כמו שכבר עניתי בהצלחה
1. זו גישה מקובלת כיום. 2. כן ולכן יש יותר ניתוחים קיסריים בעקבות זירוז. 3. באותה מידה. 4. תלוי בסיכוי לסיים מהר יותר את הלידה. 5. שבוע מקובל.
כדי לגשת לבדיקת הרופא המטפל
שלום לך קודם כל אין קשר בין לידת מלקחיים והפלות חוזרות יש לפנות לרופא ולבצע את כל הבירור להפלות חוזרות בהצלחה
נדיר שמלקחיים יפגעו ברחם, אבל לאחר שלושה הריונות כושלים הגיוני לעשות היסטרוסקופיה לבדיקת תקינות חלל הרחם.
שלום רב, בדיקת MRI היא בדיקת עזר, שעוזרת לרופא להגיע לאבחנה, בנוסף להסטוריה רפואית מפורטת ובדיקה גופנית. בממצאי ה MRI שציינת כשלעצמם אין ממצא אבחנתי, אולם יש לפענח את תוצאות הבדיקה בהקשר של ההסטוריה הרפואית המפורטת והבדיקה הגופנית. מומלץ לפנות לרופא שהפנה לבדיקה זו עם התוצאות.
שלום רב, ככלל, פיסטולה יכולה להווצר לאחר לידה. מידע כללי על פיסטולה ורכי הטיפול בה מצורף למטה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.
שלום חנית, את תולה תקוות גדולות מדי ביכולתי לייעץ לך ללא בדיקה. אני החלט חושב שהטראומה המקומית בלידה היא הסיבה לתלונות. צריך לבדוק בקפדנות את אופן ריפוי הצלקות - ייתכן שלא הכל נרפא באופן מושלם. אני מסכים שזה מתסכל אך אוכל להיות ממוקד יותר רק לאחר בדיקה. רפואה שלמה.
שלום זה יעלם עם הזמן. כמו שהבליטה הקודמת נעלמה גם זו תיעלם
שלום רב, לא כל כך ברור לי האם את מדברת על טראומה עוברית או אימהית בעקבות לידת מלקחים. אצל עובר, במקרים נדירים יכולה להיות טראומה באזור הגולגולת, פנים. לא בכפות הידיים. פעם היו עושים מלקחיים בלידות עכוז, אז יכול להיות שיש סיכוי לטראומות באזור האגן, אך כיום זה כמעט ולא קיים. אצל אמא זה בעיקר פגיעה באזור רצפת האגן אירה
ניתן להעריך קלינית בבדיקה וגינלית את גודלו של האגן ובמקביל את גודלו של התינוק ילדת בעבר עד משקל 3660 גר' ועל כן נראה כי האגן אינו צר ניתוח קיסרי טומן בחובו סיכונים וסיבוכים ולרוב מבצעים אותו במקרים דחופים ובאינדיקציות מיילדותיות יש לפנות לרופא המטפל ליעוץ לגבי הצורך בקיסרי בהריון הנוכחי, יש להמשיך מעקב צמיחת עובר וניתן לפנות ליעוץ מרפאת הריון בסיכון בשאלה של ילוד בהצלחה
בכדי להעריך את מידת הצניחה ובהתאם לכך להתאים לך את הטיפול המיטבי עבורך אישית, יש צורך בבדיקתך. קיימות צורות טיפול שונות בהתאם לגיל האישה, הציפיות שלה, רצון האישה בפיריון עתידי וכו'. מסיבה זו, לא ניתן לכתוב כאן את צורת הטיפול המתאימה לך ללא כל הערכה ובדיקה. רצוי שמי שיבצע את הטיפול יהיה אורודגינקולוג, כי רק לו יש את הראייה המקיפה לבריאות ושלמות רצפת האגן.
רלי שלום רב., האם הפנו אותך לסקירה מורחבת ? האם הפנו לבדיקות נוספות במהלך ההריון ? האם העובדה שהעובר בעל ראש קטן צוינה בסיכום הבדיקה שנעשתה במהלך ההריון ? מה היו ההמלצות לטיפול ? יש הכרח לבחון כלל התיעוד הרפואי החל ממעקב ההריון וכן לתן תשובות לשאלות אילו וכן לשאלות נוספות על מנת לדעת האם היתה התרשלות באבחון. שנה וחתימה טובה. דותן לינדנברג עו"ד.,
בכל מיקרה להיבדק עכשיו שאין דבר דחוף לרוב צורה סופית או נניתוח לתיקון נעשים רק אחרי 6-8 שבועות דר קריסי
הי ההרדמה בד"כ בטוחה ביחוד אם מתבצעת בצורה מסודרת ומתוכננת בהצלחה ד"ר ינון חזן מומחה בגניקולוגיה מילדות ואולטרסאונד סקירת מערכות, שקיפות עורפית, תלת מימד, מי שפיר אתר: www.genikolog3.info טלפון לקביעת תורים 0544931738 ניתן להשאיר הודעה
מירה שלום רב, המחלה הנ"ל מסוג PPMD היא מחלה תורשתית (גנטית) של שכבת האנדותל של הקרנית, שיש לה 2 צורות: 1. צורה קשה המתבטאת בבדיקת הקרנית כבר בילדות או ינקות. 2. צורה קלה, אשר איננה גורמת בדרך כלל לבעיות תפקוד ראייה ולא לבצקת קרנית, אלא לממצא ניווני באזורים מסויימים של הקרנית שהוא סטטי ואיננו מתקדם בדרך כלל. בברכה, פרופסור ישראל קרמר
PPMD הינה הפרעה מולדת בקרנית שמאובחנת בבדיקה במנורת סדק ולא ניתן לאבחנה במיפוי קרנית מאחר וזו מחלה של החלק הפנימי של הקרנית. אין קשר לחבלה או כל דבר דומה . רוב רוב הסיכויים שתגיעי לגיל 120 ללא בעיה משמעותית בקרנית. בבוא היום כאשר תזדקקי לניתוח קטרקט המנתח יזדקק ליותר מיומנות בניתוח על מנת להמנע מבצקת בקרנית . אם המדובר במחלה הזו אין צורך במעקב שנתי אלא שמפאת הגיל כדאי אחת לשנה לעשות בדיקת עיניים כללית .
עליך להתיעץ עם רופא מומחה במחלקה שתרצי ללדת בה
שולה שלום, מצבו העתידי של התינוק תלוי בנתונים נוספים כגון: האם הייתה מצוקת עובר, ציון אפגר, בדיקות דם המרמזות על פגיעה מערכתית, האם היתה בנוסף לשבר בגולגולת גם מעורבות מוחית כגון דימום או אוטם מוחי, ומצבו של התינוק כעת. כדאי מאד שההורים ידברו עם רופאי הפגיה ויעלו בפניהם את השאלות והחששות. שיהיה בריא ומזל טוב.
יש להתיעץ עם רופאי הפגיה לגבי מצב הילוד וההשלכות לעתיד
לקטי שלום יתכן ואת זקוקה לנתוח דלף=SHUNT,כיוון שלא הייתי ממליץ על נתוח ETV שלישי לאחר השתלשלות שתי ההתערבויות הקודמות. כשליש מהחולים שעוברים ETV ללא פתרון מאריך ימים של הלחץ התוך גולגלתי היתר- זקוקים לדלף ומחלימים לאחר התקנתו. יש לעיין בכל ההדמיות עד כה לקבל ממך מלא הפרטים האנמנסטים ולייעץ בהתאם. בברכה ד"ר אוריאל ולד,נוירוכירורג. 0542-29-10-46.
שלום אורית, ראשית, אני שמח על השאלה המאתגרת. השאלה הראשונה שצריכה להישאל כשמדובר באשה בגילך הינה האם את צופה הריונות נוספים בעתיד. נשים רבות בשלב שלך אינן בטוחות מה התשובה, מה גם שזו יכולה להשתנות במהלך השנים הבאות. באשה שצפוייה ללדת בעתיד הייתי נזהר ושוקל את האפשרות לדחות את הטיפול הדפיניטיבי בעיקר כיוון שהמידע שבידינו כיום בנוגע ליעילות הניתוחים לטווח הארוך לאחר הריון ולידה נוספים הינו מועט ומוגבל. ספיציפית לגבי השימוש ברשת, לאמר ש'רשת לא מומלצת' זו אמירה מעט פשטנית. השימוש בשתלים סינטטיים לקוח מעולם ניתוחי הבקע (הרניה) מתוך מחשבה שמדובר בעצם בפתולוגיה דומה רק באתר אחר בגוף. בניתוחים לתיקון צניחה הרשתות בהחלט הוכיחו את יעילותן וסייעו לנו המנתחים להתגבר על שיעורי הישנות גבוהים יחסית בניתוחים הקונבנציונאליים, ביחוד כשהצניחה העיקרית הינה של דופן הנרתיק הקדמית. עם הזמן והניסיון אנחנו לומדים להכיר ולהיזהר מהמגרעות אשר כוללים כ-5% עד 10% סיכוי ל'ארוזיה' (קרי חשיפה של הרשת בנרתיק) העלולה להצריך התערבות ניתוחית נוספת וכן אחוז קטן (עדיין לא לחלוטין ברור כמה בדיוק) של כאב בנרתיק או כאב בקיום יחסי מין. זהו לדעתי החשש העיקרי באשה בת 34! מוקדם יותר השבוע ביקרתי בצרפת אצל אחד מאבות השימוש ברשתות נרתיקיים וגם הוא עצמו אמר כי בנשים צעירות יש לנקוט במשנה זהירות ולשקול אלטרנטיבות מהסיבה הזו. האלטרנטיבות הקיימות כוללות קיבוע של הרחם באמצעות תפר חזק לאחד הליגמנטים (רצועות של רקמת חיבור) היציבים באגן דרך הנרתיק או לעצם הסקרום (בחלק התחתון של עמוד השדרה) בניתוח שנעשה דרך הבטן וכיום ניתן לבצעו בלפרוסקופיה. בעיקר, אורית צריך להתרשם עד כמה הצניחה משמעותית מבחינה אובייקטיבית ומבחינת הפגיעה בנוחות ובאיכות החיים, לקחת בחשבון שניתן גם להרוויח זמן ע"י טיפול שמרני כמו פיזיותרפיה + ביופידבק לחיזוק שרירי רצפת האגן אשר יכולה לעזור בשיפור התחושה ובהאטת ההידרדרות ואם מחליטים שצריך ניתוח אז לשקול עם המנתח את כל האפשרויות ולהחליט באופן מושכל. בהצלחה!
שלום. ממליצה לפנות לבדיקת רופא נשים ולתת לא להחליט האם יש צורך בטיפול.