דימום רקטלי וכאבים בפי הטבעת הם אכן סימפטומים של טחורים, אך...
טחורים עלולים להיות מטרידים וכואבים מאוד ובמקרים מסוימים הם...
שלום רב לרוב פרוקטולוג מבצע בנוסף לבדיקה ידנית גם הסתכלות פנימית עמוקה יותר של הרקטום- בדיקה שנקראת רקטוסקופיה. לרוב מצריכה הכנה עם חוקן. יתכן וזה לא בוצע בשל הרגישות הגבוהה והכאב. גסטרואנטרולוג יוכל לבצע בדיקת סיגמוידוסקופיה שהיא בדיקה קצרה של החלק הסופי של המעי- עומק 30-40 סמ, או קולונוסקופיה להעריך את כל המעי הגס. מציעה שתפנה לרופא גסטרו מטפל על מנת להחליט איך להתקדם באבחנה ובדרכי הטיפול. תרגיש טוב ד״ר שניר
שלום רמי ושנה טובה, בהחלט מבצע במרפאה. כל פרוקטולוג יכול לעשות את זה והוא מקובל. אפילו יותר מזה, זה חשוב מאוד ואפילו חובה לפעמים באבחנה וכו. הבעיה היחידה שאולי המטופל לא כל כך נקי ומומלץ חוקן קודם. אבל אפשר להזמין את המטופל לביקורת אחרי חוקן כדי להשלים אם צריך. כמובן חייב להסביר מה הולך להיות ולקבל אישור ממטופל. כל טוב, ד"ר וייט
שלום שרה, בארה"ב כל חולה שמגיע למרפאה עם תלונה של דימום מפי הטבעת, גם אם ברור לכולם שמדובר בדימום מפיסורה, יופנה לבדיקת קולונוסקופיה. כשעבדתי בארה"ב, גם אני התפלאתי מהגישה הזו, אך בארץ ה"תביעות" הבלתי מוגבלות, הרופאים לא לוקחים שום סיכון והולכים בדיוק לפי הספר: דימום רקטלי = קולונוסקופיה. בארה"ב גם כירורגית קולורקטליים - COLORECTAL SURGEONS מבצעים קולונוסקופיות שלא כמו בארץ. לפיסורה יש טיפול ספציפי ששונה לחלוטין מהטיפול בטחורים. יש משחות מסוימות שלא עוזרות לטחורים כלל ומיועדות אך ורק לטיפול בפיסורה - אולי כדאי שתחליפי כירורגית? איפה נבדקת?
דימום רקטלי וכאבים בפי הטבעת הם אכן סימפטומים של טחורים, אך...
טחורים עלולים להיות מטרידים וכואבים מאוד ובמקרים מסוימים הם...
שלום רב לרוב פרוקטולוג מבצע בנוסף לבדיקה ידנית גם הסתכלות פנימית עמוקה יותר של הרקטום- בדיקה שנקראת רקטוסקופיה. לרוב מצריכה הכנה עם חוקן. יתכן וזה לא בוצע בשל הרגישות הגבוהה והכאב. גסטרואנטרולוג יוכל לבצע בדיקת סיגמוידוסקופיה שהיא בדיקה קצרה של החלק הסופי של המעי- עומק 30-40 סמ, או קולונוסקופיה להעריך את כל המעי הגס. מציעה שתפנה לרופא גסטרו מטפל על מנת להחליט איך להתקדם באבחנה ובדרכי הטיפול. תרגיש טוב ד״ר שניר
שלום רמי ושנה טובה, בהחלט מבצע במרפאה. כל פרוקטולוג יכול לעשות את זה והוא מקובל. אפילו יותר מזה, זה חשוב מאוד ואפילו חובה לפעמים באבחנה וכו. הבעיה היחידה שאולי המטופל לא כל כך נקי ומומלץ חוקן קודם. אבל אפשר להזמין את המטופל לביקורת אחרי חוקן כדי להשלים אם צריך. כמובן חייב להסביר מה הולך להיות ולקבל אישור ממטופל. כל טוב, ד"ר וייט
שלום שרה, בארה"ב כל חולה שמגיע למרפאה עם תלונה של דימום מפי הטבעת, גם אם ברור לכולם שמדובר בדימום מפיסורה, יופנה לבדיקת קולונוסקופיה. כשעבדתי בארה"ב, גם אני התפלאתי מהגישה הזו, אך בארץ ה"תביעות" הבלתי מוגבלות, הרופאים לא לוקחים שום סיכון והולכים בדיוק לפי הספר: דימום רקטלי = קולונוסקופיה. בארה"ב גם כירורגית קולורקטליים - COLORECTAL SURGEONS מבצעים קולונוסקופיות שלא כמו בארץ. לפיסורה יש טיפול ספציפי ששונה לחלוטין מהטיפול בטחורים. יש משחות מסוימות שלא עוזרות לטחורים כלל ומיועדות אך ורק לטיפול בפיסורה - אולי כדאי שתחליפי כירורגית? איפה נבדקת?
ערב טוב, ממליץ לחזור על הקולונוסקופיה. בהצלחה.
אבי שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, הסיכון לפגיעה במעי בבדיקת רקטוסקופיה שגרתית המבוצעת על ידי בודק מיומן נמוך מאד מאד מאד. מצד שני, ככלל, טחורים טרומבוטיים הם לא בהכרח אינדיקציה לרקטוסקופיה. המוצר שציינת הוא תוסף מזון נוגד חימצון ולא ידוע לי שהוא משמש ברפואה הקונבנציונאלית לטיפול בטחורים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך
אני לא מכיר מקרים כאלו
ערב טוב, אנסה להיות מסודר בתשובתי, ואתחיל דווקא מהשורה התחתונה: תתייעצי עם פרוקטולוג רציני באזור מגורייך. פיסטולה רקטווגינלית יכולה להיות בעייתית מאוד לאבחון ולטיפול אך יש יותר מפתרון אחד טוב. עצם העובדה שאת מרגישה בועות אויר בנרתיק, מצביעה על נוכחות פיסטולה (כי באופן נורמלי אין אויר בנרתיק). ניתן להוכיח אם יש או אין פיסטולה כזו בתרגיל מאוד פשוט שנקרא "מבחן הטמפון": לוקחים טמפון סטנדרטי ומכניסים אותו לנרתיק כמו שעושים בזמן וסת. לאחר מכן לוקחים חוקן FLEET קטן שניתן לקנות בבית מרקחת ומכניסים לתוכו צבע כחול. בבית החולים משתמשים לצורך כך במתילן בלו - METHYLENE BLUE אך ניתן להשתמש גם בצבע מאכל. לאחר שנוזל החוקן נצבע בכחול חזק, מכניסים את החוקן לרקטום ומחזיקים את הנוזל 10 דקות. לאחר ההתרוקנות מוציאים גם את הטמפון. אם הטמפון כחול - יש פיסטולה. אם הטמפון לא כחול - קרוב לוודאי שאין פיסטולה. זו בדיקה פשוטה מאוד והרבה יותר זולה מ-MRI. עד כאן הבירור. אם יתברר שיש לך פיסטולה, אפשר יהיה להתחיל לדבר על הטיפול. נכון אמר הגסטרואנטרולוג שלך שהסבירות שהפיסטולה נגרמה מהקוליטיס היא נמוכה. קוליטיס כיבית היא מחלה שמערבת את רירית המעי הגס בלבד וכמעט אף פעם אינה גורמת לפיסטולות. הסמיכות של הופעת הסימפטומים ללידה יותר מחשידה שהקרע הוא זה שגרם לפיסטולה. ככל הנראה היה לך קרע בדרגה יותר גבוהה מדרגה 1 . פיסטולות נגרמות בד"כ בקרעים דרגה 3 או 4. אני לא מסכים עם הגסטרואנטרולוג שלך שאין צורך לטפל עקב העובדה שהסימפטומים יחסית קלים - הוא לא זה שסובל אלא את!!! לשאלותייך: 1. זה שהפיסטולה שלך קיימת כבר שנה מצביע על כך שרוב הסיכויים שהיא כבר לא תיסגר מעצמה, ולכן יהיה צורך בהתערבות כלשהי. 2. ראי את תשובה 1 3. הפקקים קיימים בארץ ויש איתם כבר לא מעט נסיון. התוצאות לא רעות בכלל והטיפול יחסית לא מסובך. דבקים לא עובדים על פיסטולות רקטווגינליות. את לא צריכה לנסוע לחו"ל בשביל הטיפול הזה. יש מספיק אנשים מאוד מנוסים בארץ שעשו את הפרוצדורות האלה הרבה מאוד פעמים. אם תרצי, אשמח לייעץ לך עוד בטלפון. תקליקי על תמונתי כאן בפורום.
שלום יעל בדיקה פשוטה מאוד ללא הרדמה או טישטוש . פשוט מכניסים צינור עם תאורה לפי הטבעת ומתבוננים פנימה
שלום ריקי רקטוםקופיה היא בדיקה - הסתכלות ישירה דרך צינור אל תוך הרקטום
מה שאת מדווחת מתאים לפיסורה או לטחורים (פיסורה היא סדק בפי הטבעת) את צריכה לפנות לפרוקטולוג(כירורג המתמחה בפי הטבעת ) להערכה=זה כרוך גם בבדיקה מעט לא נעימה אב לא סוץ העולם שניקראת פרוקטוסקופיה שבה הרופא מחדיר לפי הטבעת מכשיר עגול דרכו הוא יכול לצפות בחלק הפנימי של הרקטום הטפול בפיסורה ניתוח הטפול בטחורים משחות+נרות/קצף,,,,,,,,,,או ניתוח ולפעמים זה חוזר
שלום גילעד יש כאן אי הבנה שלך לאחר שניסיונות הבירור הלא חודרני לא צלחו להסביר את הצואה קשה והכאב בעת יצאות,,,,יש צורך בבדיקה מקומית כי פיסורה(סדק בפי הטבעת) יכולךה הנחלט לגרום לבעיות מעין אלה גם גסטרואנטרולוג וגם פרוקטולוג (מומחה לפי הטבעת) יידרשו לבדיקה על פי הטבעת חיצונית ופנימית שניהם יבצעו בדיוק אותן הפעולות הפעולה (פרוקטוסקופיה)נעשית בעזרת צינור גמיש ודק שבראשו נורית ,בהרדמה מקומית רק לאחר בדיקה זאת יהה אפשר להשלים את הבירור עלייך ניטל ברגע זה לבצע ניתוק רגשי ולתת גיבוי ועידוד לביתך אם היא תיראה את היסוסך,,,,,,,,,היא לא תסכים לעבור את הבירור המשלים אני כולי תיקווה שהבעיה תגיע לכדי פיתרון לסיום=לכל הדעות בדיקה שמישכה מספר דקות ספורות כואבת הרבה פחות מבהרבה חודשים של סבל ,של יצאות קשות וכואבות הרבה יותר