עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=131907211910000000 "אצירת שתן: קוצב משנה חיים-תמונה")
אצירת שתן: קוצב משנה חיים
רצים לשירותים, מנסים להטיל שתן - ולא מצליחים? אולי מדובר...
אצירת שתן: בעיית הביישנים
5,000 אנשים מעל גיל 40 סובלים מאי יכולת להטיל שתן. רבים מהם...
שלום, אם מדובר בבצקת היא אמורה לחלוף מעצמה. בינתיים הדרך העדיפה היא לבצע צנתור עצמי לסרוגין. ניתן ללמוד את הטכניקה בעזרת המדריכות של חברת קולופלסט שמבצעות הדרכה בבית ולעקוב בהמשך אחר כמות השתן הספונטני ומדידת השארית. בברכה
שלום לך, ראשית לא מן הנמנע שהמצב שאת מתארת עוד ישתפר באופן ספונטני במהלך החודשים הקרובים. מבחינת טיפולים אפשריים - במצב של הפרעה בהתרוקנות על רקע היפוטוניה של הדטרוזור (השריר שבמעטפת שלפוחית השתן) אין לצערנו טיפול תרופתי יעיל או ניתוח פשוט. קיימות שתי אפשרויות: 1. צנתור עצמי לסרוגין - טכניקה פשוטה המבוססת על החדרת קטטר קטן ודק ייעודי למטרה זו, לפתח צינורית השתן (על ידך) על מנת לרוקן את שארית השתן. ניתן למשל לעשות זאת פעם ביום כשאת מתעוררת בבוקר אם אז לדבריך עיקר הקושי להתרוקן. פתרון זה מאפשר גם לעקוב אחר גודל השארית ובמידה שילך ויפחת ניתן יהיה להפסיק את הצנתורים לחלוטין. 2. נוירומודולציה - שימוש בדחפים חשמליים עדינים המועברים לסיבי עצב המעורבים בבקרה העצבית על פעולת שלפוחית השתן ובעקיפין משפרים את פעולתה. אחת ההתוויות הרפואיות לטיפול זה הינה הפרעה בהתרוקנות שאינה על רקע חסימתי. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
רותם שלום, הפורום איננו משמש פלטפורמה מתאימה לחוות דעת רפואית ספיציפית אלא יותר לדיון עקרוני. ככלל, קושי במתן השתן יכול לקרות לאחר ניתוח לשיקום רצפת האגן בגישה וגינלית. ברוב המוחלט של המקרים חולף מעצמו תוך ימים עד שבועות ספורים. דרך טובה לעבור את התקופה הנ"ל במקום להיות עם קטטר קבוע בשלפוחית היא להעזר בטכניקה המכונה צנתור עצמי לסרוגין בה את נותנת שתן באופן ספונטני ולומדת לצנתר את השלפוחית מספר פעמים ביום וכך יכולה גם לנטר את נפח השארית שאמורה עם הזמן ללכת ולפחות. בברכה
אצירת שתן: קוצב משנה חיים
רצים לשירותים, מנסים להטיל שתן - ולא מצליחים? אולי מדובר...
אצירת שתן: בעיית הביישנים
5,000 אנשים מעל גיל 40 סובלים מאי יכולת להטיל שתן. רבים מהם...
שלום, אם מדובר בבצקת היא אמורה לחלוף מעצמה. בינתיים הדרך העדיפה היא לבצע צנתור עצמי לסרוגין. ניתן ללמוד את הטכניקה בעזרת המדריכות של חברת קולופלסט שמבצעות הדרכה בבית ולעקוב בהמשך אחר כמות השתן הספונטני ומדידת השארית. בברכה
שלום לך, ראשית לא מן הנמנע שהמצב שאת מתארת עוד ישתפר באופן ספונטני במהלך החודשים הקרובים. מבחינת טיפולים אפשריים - במצב של הפרעה בהתרוקנות על רקע היפוטוניה של הדטרוזור (השריר שבמעטפת שלפוחית השתן) אין לצערנו טיפול תרופתי יעיל או ניתוח פשוט. קיימות שתי אפשרויות: 1. צנתור עצמי לסרוגין - טכניקה פשוטה המבוססת על החדרת קטטר קטן ודק ייעודי למטרה זו, לפתח צינורית השתן (על ידך) על מנת לרוקן את שארית השתן. ניתן למשל לעשות זאת פעם ביום כשאת מתעוררת בבוקר אם אז לדבריך עיקר הקושי להתרוקן. פתרון זה מאפשר גם לעקוב אחר גודל השארית ובמידה שילך ויפחת ניתן יהיה להפסיק את הצנתורים לחלוטין. 2. נוירומודולציה - שימוש בדחפים חשמליים עדינים המועברים לסיבי עצב המעורבים בבקרה העצבית על פעולת שלפוחית השתן ובעקיפין משפרים את פעולתה. אחת ההתוויות הרפואיות לטיפול זה הינה הפרעה בהתרוקנות שאינה על רקע חסימתי. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
רותם שלום, הפורום איננו משמש פלטפורמה מתאימה לחוות דעת רפואית ספיציפית אלא יותר לדיון עקרוני. ככלל, קושי במתן השתן יכול לקרות לאחר ניתוח לשיקום רצפת האגן בגישה וגינלית. ברוב המוחלט של המקרים חולף מעצמו תוך ימים עד שבועות ספורים. דרך טובה לעבור את התקופה הנ"ל במקום להיות עם קטטר קבוע בשלפוחית היא להעזר בטכניקה המכונה צנתור עצמי לסרוגין בה את נותנת שתן באופן ספונטני ולומדת לצנתר את השלפוחית מספר פעמים ביום וכך יכולה גם לנטר את נפח השארית שאמורה עם הזמן ללכת ולפחות. בברכה
לצורך הבדיקה לא חשוב לעשות צינטור עצמי, אולי לראות השפעה של צנטור עצמי על הבדיקה
לדעתי לא ניתן ליטול מאקרודנטין בנסיונות להורות, רצוי להיוועץ בנושא עם פרמקולוג קליני
צריך לחזור לצנטור עצמי
רצוי לשבת עם אורולוג ולשקול פתרונות כתלוי בבעיה מדויקת. לרוב, אם אים אירועים חוזרים של דלקות, גם בנוכחות שארית שתן לא חייבים לצנטר. רצוי להיפגש עם אורולוג שמתמחה בבעיה ולדון
צנטור עצמי לסירוגין שונה בין גבר לאישה, בנשים עדיף גודל 14 לפינוי מהיר של השתן. יש היום לכל מכשיר טלפון מתמר US אשר יכול לבדוק שארית שתן למרות שהמעקב הקפדני אחר שאריות לא הוכח כמשפר תוצאיים רפואיים
רצוי להשלים תמונה עם בדיקת אורודינמיקה. צנטור עצמי נקי לסירוגין ניתן לבצע בכל מקום, לקחת קטטר קטן בתיק ולבצע בעבודה
שלום ארז, סביר שאין לכך השפעה משמעותית על יעילות הטיפול. הרבה בריאות אפי
אורטל שלום, אכן התופעה מוכרת ולעיתים אף מצריכה לימוד של טכניקה הקרוייה 'צנתור עצמי לסרוגין' על מנת שלא להיקלע לאצירת שתן ולמנוע את הצורך לפנות לחדר מיון אם קורה התרחיש הנ"ל וכפי שאת כבר יודעת ככל שההריון גדל, שכיחות הבעייה פוחתת כיוון שהרחם וצוואר הרחם מתיישרים זה ביחס לזה והרחם ההריוני ככל שגדל נושא את עצמו מעל עצמות האגן הגרמי. בנוגע לצניחה, אכן תומכן (פסרי) יכול מאד להקל ולעזור ובמידה ש'קוביה' גורמת לך לאי נוחות או כאב, ניתן במרפאה לבצע התאמת תומכן ולנסות סוגים שונים אחרים כגון טבעת עם תמיכה או 'דונט' שיתכן שיהיו לך נוחים וקלים יותר לתפעול. בברכה, ד"ר בני פיינר
לאחוז המרקאין אין כמעט חשיבות כלל, הוא לא נספג כמעט. ככל שהג'ל יותר מסכך כך פחות לא נעים
ניתן ליטול נוגד כאבים ולא אלחוש מקומי.
אורה שלום, התשובה מרמזת על הפרעה בבקרה העצבית על פעולת שלפוחית השתן ומומלץ להשלים ייעוץ/ ברור נוירולוגי לאור התוצאה. מבחינת תפקוד השלפוחית כדאי להיוועץ באורוגינקולוג או באורולוג העוסק בתחום נוירואורולוגיה. לעיתים במצב זה טיפול המכונה נוירומודולציה (קוצב סוגרים או טיפול שבועי ע"י דחפים חשמליים בעוצמה נמוכה) עשוי להועיל. לאור ההפרעה בהתרוקנות ושאריות השתן הגדולות בהחלט נחוץ בשלב זה לבצע צנתור עצמי של שלפוחית השתן מספר פעמים ביום. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
הטיפול שאתה מקבל יכול לסייע במתן שתן, אבל אם אין שיפור לאחר מספר חודשים בהחלט ניתן לשקול טיפול כירורגי
ניתן לשקול ניתוח אורטרופלסטיקה
שלום, בדיקת שתן לוודא שאין זיהום בברכה
שלום רב, הפרעות ריקון השתן יכולות לנבוע מסיבות רבות ולא רק מהגדלת הערמונית. בד"כ החדרת קטטר -אם נעשית באופן תקין, ואני מניחה שהנחו אותך-אז זה לא אמור לגרום לנזק אם זה מבוצע נכון ובזהירות ובוודאי שלא לזמן קצת מועד. קרישי דם יכולים להפריע למעבר שתן תקין, אם יש לך דימום מהערמונית אכן הניתוח יפתור גם את זה.
בחלט יכול להיות מהצנטור אם מותר לי לשאול ומתוך עניין , מדוע את מצנטרת פעם ביום , באיזה אינדיקציה בברכה
שלום רונן, שאלתך מנוסחת היטב והיא ענינית ולכן אקדיש לך תשובה מלאה ומפורטת. הטיפול באוודארט אכן יכול לגרום לתופעות לוואי אותן תיארת. לאחר הפסקת התרופה יש חזרה איטית של התפקודים למצבם הראשוני בפרק זמן של כחצי שנה . יש מעט מחקרים ועבודות הגורסות שאין התאוששות מלאה לאחר אך הדעה הרווחת שכן יש התאוששות. צריך לשקול אם בכלל יש אינדיקציה ליטול את התרופה . חשוב לראות את הבדיקה האורודינמית, US כדי להבין אם בכלל יש טעם להתחיל את הטיפול. אין אלטרנטיבות טיפוליות להקטנת הערמונית פרט לניתוח. מקווה שעזרתי בברכה, ד"ר עמוס נאמן
גדי שלום לך. לפי מה שאתה מתאר קשה לי להבין מה בדיוק הבעיה שלך. אם מדובר בתסמונת שלפוחית רגיזה -הטיפול הוא בתרופות.לא ציינת אם ניסית משהו.יש תרופות מצויינות במרשם רופא. אולם- אם יש לך שאריות שתן גבוהות (כלומר אתה לא מרוקן) אכן קטטר עצמי לסרוגין יכול להיות פיתרון מעולה ויעיל וזה הרבה פחות גרוע ממה שאתה חושב. אין שום צורך בציסטסוטום (שזה קטטר קבוע דרך הבטן) ואם אין לך שום שאריות שתן צדק האורולוג שלא הציע לך כזה טיפול. חשוב שתמצא אורולוג מומחה שאתה יכול לבוא אליו עם כל הבדיקות שעשית והוא יבצע גם בדיקה גופנית ויעיין בכל החומר וישמע מה בדיוק הבעיה ויוכל להסיק מסקנות ולתת לך טיפול הולם.
דרור היקר שלום! התופעה אכן "מוזרה", בלשון המעטה. הקשר היחיד שאני מסוגל לחשוב עליו הוא שתחושת הכאב גרמה אצלך לבלפארוספזם - עצימת עיניים רפלקסיווית. תופעה זו אמורה לחלוף בתוך מספר דקות. לגבי הירידה בתיפקוד הקוגניטיווי - אייני מוצא כל קשר. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.
יש לבצע בדיקות לצינור השופכה כמו ציסטוסקופיה או ציסטוגרפיה ולהעריך את מצב הזקפה ע"י הזרקת נסיון של חומר לזקפה מלאכותית. בברכה, ד"ר רונן הולנד מומחה בכירורגיה אורולוגית www.dr-holland.co.il
שלום לך דיצה, אכן במקרים של שאריות שתן גדולות ההמלצה היא להכניס קטטר כי בהמשך עשויה להתפתח פגיעה כלייתית. אם תפקוד הכליות תקין ע"פ US וע"פ בדיקות דם, יכול להיות שמפאת גילו היתי ממתינה עם קטטר ובנתיים מנסה לראות אם זרם השתן משתפר בטיפול תרופתי עם חוסמי אלפא כמו טמסולין או קסטראל - צריך לברר עם הרופא המטפל שלו אם נוטל תרופות אלו. אפשר בנתיים לעקוב ולראות שאם למרות השאריות אין הפרעה לתפקוד הכליתי ואין דלקות בשתן או התפתחות של אבן או דימום- אזי יכול להמשיך כך ללא שינוי וללא קטטר. תמיד אפשר גם ללמוד צינתור עצמי לסרוגין ולא בהכרח צריך קטטר קבוע.כדאי לשוחח עם הרופא המטפל שלו על כל האופציות .
