שלום, האם ההמלצות לא לצלול בהריון חלות גם על צלילה חופשית? במידה וכן - האם מדובר על כל שלבי ההריון, גם הראשוניים ביותר (גם לגבי חופשית וגם מיכלים)? במידה ועשוי להיגרם לעובר נזק כתוצאה מצלילה, האם ניתן לאתר אותו בבדיקות? תודה מראש.
שלום לך שיר, כללית ובמסגרת אפשרות הפורום, ההמלצה הרפואית להמנע מצלילה בעת הריון (הנובעת, לדעתי, בעיקרה מחוסר ידע מספיק בנושא) קשורה בעיקרה לצלילה עם מכשירי צלילה ונובעת מההשלכות הפתופיסיולוגיות העלולות להיות לעובר כתוצאה מנשימת תערובות גזים בלחץ הגדול מאטמוספרה ולמשך זמן. (כגון בעיות דקומפרסייה, הרעלת חמצן וכ'). במסגרת הפורום עניתי לא פעם על שאלות בנושא זה. בצלילה חופשית ספורטיבית רגילה אין סכנה לחשיפות מעין אלה ועל כן הגישה, לדעתי צריכה להיות שונה ובעיקרה להתמקד על בעיית שאלת אפשרות המשך עיסוק בספורט המחייב גם מאמץ ולעיתים מאמץ לא פשוט ובעצירת נשימה עם סכנה גדולה יותר להיפוקסייה בעת העליה מהצלילה החופשית. כפי שעניתי לא פעם בשאלות דומות,לדעתי, שכל ישר, ידע, תבונה ותובנה הם המפתח לאפשרות להמשיך וכמובן במתינות הראויה. הגניקולוג הפרטי שלך בוודאי יתן לך תשובות מפורטות יותר.
שלום , אני עושה עבודה על מחלת הרעלת חמצן ורוצה סיפור מקרה , אפשר לשלוח לי סיפור מקרה כי אני רוצה אותו עכשיו אם אפשר ודחוף
שלום לך נור, תקצר היריעה כאן בפורום לסיפור מקרה כגון זה שאתה מבקש. אתה יכול לפנות למרכז המידע של המכון לרפואה ימית של חיל הים או כמובן ל Google.
האם קיים טיפול להרעלת חמצן? במידה וכן כיצד מטפלים? נוסף על כך מהו הטיפול ברמת השטח לפני הגעה לבית החולים? תודה!
שלום לך יניב, כללית, הטיפול ב"הרעלת חמצן" תלוי כמובן בנסיבות כל מקרה לגופו, אם זה בצלילה יש לנקוט מיד בכל הצעדים הדרושים להוריד בצורה משמעותית את הלחץ החלקי של החמצן בנשימה, כלומר הפחתה עומק ושינוי תערובת אם ניתן. אם מדובר בפרכוסים, איבוד הכרה וחשש לטביעה כמובן להעלות את הנפגע לפני המים בנוהל חירום. טיפול בשטח בהתאם לסימנים הקלינים, כמובן אם מדובר באיבוד הכרה או חשש לשאיפת מים לדרכי נשימה, יש לטפל עם 100% חמצן עד הגעה לבית החולים כפי שמטפלים בחשש לטביעה ! ב "הרעלת חמצן" בתא לחץ, יש מיד לנתק החמצן ולתמוך בחולה לבל ינזק ולהוריד לחץ התא אך ורק לאחר גמר ההתקף שהוא לרוב קצר. מן הראוי לקרוא וללמוד היטב במאגרי המידע באינטרנט על "הרעלת חמצן" במיוחד צוללי ניטרוקס או תערובות אחרות יש להקפיד ולשמור על הכללים על מנת למנוע תופעה מסוכנת זו בצלילה.
ראשית אני מודה על תשובתך. שנית,אחדד את השאלה: מהו הטיפול בנפגע לאחר שהגיע ליבשה בהכרה ומגלה סימנים של הרעלת חמצן. האם גם אז הטיפול הוא ב 100% חמצן ברמת השטח (לפני הגעה לבי"ח)? שאלה נוספת מהו הטיפול שניתן בבית החולים לנפגע הרעלת חמצן בהכרה? משום מה הנושא לא כ"כ מסוקר ומתועד באינטרנט ברמה הטיפולית. יש לציין שגם בקורס חובשים שבצעתי דיברנו רק על תסמינים ולא על דרכי טיפול כאשר הנפגע נמצא בהכרה. תודה!
שלום. אני אשמח להבין דרכך, אחרי הרבה שנים שאף אחד לא נתן לי תשובה מספקת, האם צלילה או הלחץ שיוצרת הסביבה התת-מימית מעודדים התקפי אפילפסיה. בילדותי חוויתי התקפי אפילפסיה (petit mal) וכבר מאז גיל 14 אני עם כדורי טגרטול ולא חזרו ההתקפים (אני בת 28 ועדין לא ניסיתי להפסיק עם הכדורים). מגיל צעיר אני צוללת, וכיום אני יורדת בצלילה טכנית עד לכ 56 מטרים. תחום הצלילה מהווה חלק גדול מחיי ואני אשמח לדעת האם קיים קשר בין אפילפסיה לצלילה. תודה רבה
שלום לך לי אייל, כללית, הסביבה התת מימית "מעודדת התקפי אפילפסייה" רק כאשר הלחץ החלקי של החמצן בתערובת הנשימה עולה מעל 1.6 ATA (יש ה גורסים 1.4 ATA) ולמשך זמן מספיק על מנת לגרום ל"הרעלת חמצן עיצבית" (התקף הדומה להתקף פירכוסי אפילפטי) זו עלולה להיות השפעת לחצו החלקי הגבוה של חמצן, "יתר חמצן" על רקמת המוח. התקפים אלה עלולים לגרום לאיבוד הכרה ועל כן אסור להעמיק בצלילת תערובות עם חמצן מעבר לעומק בו הלחצים החלקים של החמצן עולים על המותר. כמובן שהתקף פירכוסי מתחת למים עם איבוד הכרה חושף את הצולל לסכנת טביעה!!!! זו הסיבה שבדרך כלל לא מאשרים לצלילה מי שעבר התקפים אפילפטים על אחת וכמה צלילה טכנית עם אחוזי חמצן גבוהיים בתערובת הנשימה. באשר למקרה הספציפי שלך, "אפילפסייה" זה סינדרום, כלומר תופעה קלינית העלולה להיגרם על ידי פתולוגיות שונות, למשל תיתכן גם פתולוגיה הקשורה בחוסר חימצון באיזור מסויים במוח המביאה לסינדרום האפילפסייה. יתכן ובמקרה שלך אין הצלילה מהווה סיכון יתר, אני מקווה שהרופא שנתן לך את האישור לצלילה טכנית בדק הייטב את הסיבה להתקפי האפילפסייה שלך בעבר ועל כן נתן לך את האישור. ליתר מידע את מוזמנת להתקשר אלי - 048377851