המטומה סובדורלית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
הכי חשוב לדעת על המטומה סובדורליתחבלת ראש: כך תדעו שהמצב חמור
חבלת ראש: כך תדעו שהמצב חמור
הקאות, ישנוניות, בלבול, ליקוי בדיבור ועוד עלולים להעיד על...
המטומה סובדורלית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום ד"ר. ילדתי ב4.9.24 בן בשבוע 34 עקב רעלת חמורה. לאחר מכן סבלתי מדימום בראש ועברתי ניתוח לניקוז. לוקחת עדיין כדורים להורדת לחץ דם, ועד לפני שבוע לקחתי גם כדור לפירכוסים. עשיתי בדיקת דם. ואלו התוצאות. Ssa 8.0>positive Ssa60 8.0> positive Ana titer 1:160 positive Ana profile positive באותו יום של הבדיקת דם הפסקתי את הכדור של הפירכוסים. האם לעשות בדיקה חוזרת או שזה אומר שיש לי לופוס. הרופאה רשמה חשד לשיגרון, האם זה לופוס?? אשמח למענה, תודה
מקרה מורכב, מעט פרטים כדי לקבוע. אני מבין שלא הייתה אבחנה מקדימה של לופוס, והכל התפתח אחרי? בכל מקרה, על פי הסיפור לא ניתן לקבוע דבר, גם לא ברור למה היה דימום מוחי ומה הנסיבות של לקיחת בדיקת ANA ואחרות? שיגרון(?) זו מחלה אחרת ולא ברור לי ההקשר של המילה למקרה, על פי מה שרשמת.
אכן מורכב מאוד. הדימום נוצר כתוצאה מכפל מולד שהיה לי, וכתוצאה מהאפידורל או מהזריקות קלקסן אחרי הלידה נוצר הדימום (אין תשובה חד משמעית) לקחו עכשיו בדיקת ana כדי לבדוק לגבי הקרישיות, לא ברור מה הקשר. ולגבי החשד של הרופאה זה סיוגרן. השאלה אם הכדורים של הפרכוס שלקחתי יכולים להשפיע על. התוצאה של הבדיקות דם. תודה על המענה
אדייק ואומר שהניתוח ראש זה ניקוז דימום תת דוראלי כרוני בצד שמאל
עדיין לא ניתן להגיד הרבה על סמך הנתונים ששלחת, זה כנראה לא אפשרי במסגרת פורום כזה. לגבי סיוגרן- לרוב מדובר במחלה אוטואימונית עם נוגדנים עצמיים חיוביים מסוג אנטי RO ואנטי LA בנוכחות תלונות של יובש בפה ובעיניים (זה רק בקצרה כמובן). לגבי קשר בין הופעת נוגדנים עצמיים ותרופות, קשר כזה ידוע ואפשרי גם במקרה שלך. לגבי השאר, זה כבר לייעוץ מסודר ולא לפורום. בהצלחה ורק בריאות
בתאריך 25.10.20 הועברתי נורדם ומונשם לאחר התקף של פרכוס לניתוח דחוף לניקוז של המטומה סובדורלית כרונית מצד שמאל עם סימנים משמעותיים של לחץ וסטיית קו אמצע. לא ברור בנתיים איך וממה נוצרה המטומה ולא זכורה לי חבלה שיכלה לגרום לזה. CT אחרי ניתוח תקין ויום למחר שוב CT יציב. כבר ב26.10 בבוקר נגמלתי מההנשמה ולקראת הערב כבר הלכתי, תקשרתי עם אנשים באופן רגיל, זכרון מלא לרבות פרטי התיקים בהם טיפלתי בעבודה וכד'. יום למחרת הוציאו לי את הנקז וכבר הרגשתי 100% חוץ משרירים תפוסים מפרכוסים (מעולם לא היו לי פרכוסים לפני). יום אחרי זה עבר גם זה ואני היתי במצב של 100% כושר גופני, קוורדינציה מלאה לרבות פעולות מורכבות (אני מתאגרף בעברי ועבורי קוורדינציה זה הרבה מעבר מלגעת באף עם עיניים עצומות). חזרתי לעצמי 100% ובאותו יום כבר עבדתי מבית חולים (העבודה של עורך דין שכוללת ניתוחים חשבונאים מורכבים וכד'). בסופו של יום שוחררתי הביתה עם המלצה להמשיך עם כדורים נגד פרכוס עד הביקור במרפאה אצל המנתח שלי בעוד כשבועיים והמלצה להפסקת נהיגה עד הבדיקה במרב"ד. מה המטרה של הגבלת הנהיגה והצורך בבדיקה נוספת כלשהי כאשר חזרתי לעצמי במהירות וב100%? בעל פה נאמר לי שיתכן ופרופסור יבטל את ההגבלה לאחר הביקור אצלו בעוד שבועיים.
בוקר טוב, הצגת הדברים בהירה. *הגבלת הנהיגה היא נקיטה זהירה בחולה שעבר פרכוס,עד לידיעה שאין פרכוס חוזר למרות לקיחת כדורים נוגדי פרכוס. * מאד סביר שההגבלה תוסר בבקורת המרפאה הקרובה אם מצבך יישאר שפיר כפי שהוא מתואר על ידך עתה. *קרוב לודאי שתופנה להדמייה נוספת בעוד מספר שבועות(קיימת התכנות לדמם סבדורלי חוזר). אם היא תהיה תקינה,סביר שיופסק מתן הכדורים מונעי פרכוס. בברכה
קודם כל ברצוני להודות ולציין שזו כנראה הייתה תגובה הכי מהירה מרופא שקיבלתי אי פעם. שאלה נוספת: איך נוצרה ההמוטומה? לא ציינתי אבל היה גם דימום קטנצ'יק מצד ימין שבכלל לא נגעו בו כי הוא קטן מאוד. מה שלמיטב הבנתי מעיד שזו בטוח תוצאה ממכה. רופאים במחלקה מיהרו להגיד שזה בטח תוצאה מאימוני אגרוף, אבל פרופסור שניתח אמר שהמטומה בת מכמה שבועות עד כמה חודשים וכבר כ-3-4 שנים איוני אגרוף שלי לא כוללים מכות בראש. זה חימום, אימוני תחנות (עם תרגילי קוורדינציה שונים) ובסוף של אחד מחזיק לשני פאדים 5-7 סיבובים. אין כאן עילה להיווצרות המטומה ועוד משני הצדדים. מה שכן ב1.7 היה לי משום מקום התקף מטורף של התכווצות שרירי גב עליון וצוואר שהיה מלווה בין היתר במיגרנות (יכלתי רק לשכב ורק בתנוחה אחת, איך שהיתי קם- קטסטרופה, כאבי ראש, כל השרירים מתכווצים וכד'), ככה נמשך כ-5 ימים, אחרי 5 ימים כבר יכלתי לשכבת ומאז זה השתפר אבל לא עבר עד הסוף. וכשקמתי אחרי הניתוח - שום בעיית צוואר וגם כאילו לא היתה מעולם. מה שגורם לי לחשוב שאולי כבר אז היתה המטומה שפשוט לחצה על משהו שגרם לזה. חשוב גם לציין שתקופה לפני התקף גב הזה עבדתי עם משקלים מאוד מאוד גבוהים בחדר כושר (נניח לחציה בשכיבה 120 קילו) ואולי בגלל מאמץ יתר פשוט משהו התפוצץ בראש? אציין גם כי לחץ דם שלי (התחלתי למדוד אחרי הניתוח) הינו טיפה גבוה ועומד בשבוע וחצי שאני בודק על 130-140/70-80. אולי צירוף של שניים גרם לפיצוץ? יש עוד לעשות CT עדכני לפני ביקור אצל המנתח שבוע הבא וMRI עם חומר ניגוד ובלי כשבועיים אחרי זה. מה דעתך, יש מצב שיצליחו להבין מה גרם לזה? אולי לא ציינתי בהודעה קודמת, אני בן 34 ולא אמורות לווצר לי המטומות כאלה באופן ספונטני.
תודה. לתשומת דעתך: רפואה איננה מתמטיקה:אין 100%... *הדמם בצד השני תומך במכה כגורם לדמם אך איננו מעיד על כך שזה אכן התרחיש. *הארוע ב1-7 יתכן שהיה תחילת הדמם *בהיבט מעשי ובמבט עתידי: *שמירת לחץ דם תקין חיונית:הערכים שהזכרת מתקבלים על הדעת. *לחיצת המשקלים הגבוהים בשכיבה חייבת לקטון בכ-50% לפחות במחצית השנה הקרובה. *יתכן שהדמיית ה-MRI המתוכננת תאיר באופן בהיר יותר את התרחיש האטיולוגי (קיימות אפשרויות נוספות להסברו). בברכה
שלום רב, אני בת 67, אתמול קמתי אחרי שפעת, כנראה הייתי קצת מיובשת, התעלפתי ונפלתי וקיבלתי מכה בראש, כעת יש לי נפיחות בראש אחורה-ימינה אבל אין שינויים בתפקוד שלי ובמראה שלי, אני מרגישה כרגיל. שאלתי היא אם עלי לפנות למיון לשם בדיקה אם אין דימום תת-קשיתי SDH. תודה מראש.
לברכה שלום, אם עירנותך תקינה, אין בחילה ו-או הקאה אין חולשה ביד או רגל מאל אין צורך לפנות לחדר מיון. בברכה
שלום רב! אשמח לייעוץ: אמא נפלה במדרגות וקיבלה חבלה טראומטית עם דימום סובדוראלי. היא נותחה לפני כשבועיים + . מחלימה , החלה מעט לאכול , ללכת , אבל כמובן שיש לה דלוזיות שמתוחזקות במיוחד בלילות ונושא הסיגריות מטריד אותה מאוד. (בחייה שלפני הנפילה והניתוח היא אדם מעשן. ) מטריד בצורה שהופכת לרגזנית כועסת ולא נרדמת בלילות , חוזרת על אותם הדברים, מחשבות על עישון בלתי פוסקות . היא לא נינוחה כלל בגלל הנושא. אנחנו, המשפחה מאוד מוטרדים מעניין האובססיה לעישון. וחוששים מזה שברגע שלא נהיה לצידה( כרגע 24/7 לידה), היא גם תמצא מקור לעישון. שאלתנו היא, האם ניתן לתת לה מדי פעם לעשן סיגריה? אם כן, כמה ? מה הסיכונים? תודה , המשפחה המוטרדת
צהרים טובים, שאלתכם מובנת. רפואה איננה מתימטיקה אין בה קוים לבנים או שחורים בלבד אינני רואה סיבה להיותכם מוטרדים מרצונה לעשן: כדאי שתהיו מרוצים מהתאוששותה מהנפילה צהדמם הסובדורלי ומכך שהניתוח עבר בשלום. לראייתי בהחלט אפשר לתת לה לעשן סיגריה מידי פעם מזה היא לא תמות.. סופ"ש נעים
