קוצבי לב: המדריך המלא

עוד בנושא: קרדיולוגיה, תעוקת חזה

בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על ידי התפשטות אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר האות החשמלי הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם. על מנת שהלב יתפקד באופן תקין, על קצב הלב להיות בטווח התקין, כלומר לא מהיר מדי, לא איטי מדי ובתדר סדיר.

בקצב לא תקין תפוקת הלב אינה מספקת את צרכי הגוף. דבר זה יכול לגרום לסימפטומים כמו עייפות, קוצר נשימה וחולשה כללית. הפרעות קצב לב קשות יכולות לגרום לפגיעה באיברי גוף שונים, עקב ירידה משמעותית בתפקודם, ובמקרים קיצוניים לאיבוד הכרה ואפילו למוות.

קוצבים משמשים לטיפול בהפרעות קצב לב. הפרעות קצב לב כוללות מצבים בהם הלב פועם לאט מדי (ברדיקרדיה=Bradycardia), מהר מדי (טכיקרדיה=Tachycardia) או באופן שאינו סדיר. קוצב הוא מכשיר קטן המושתל בבית החזה או הבטן ועוזר לשלוט בהפרעות קצב הלב. המכשיר מעביר גירוי חשמלי ללב וגורם לו לפעום בקצב תקין. קוצב הלב המסדיר את פעימות הלב, מקל על הסימפטומים הנובעים מהפרעת קצב הלב, ובמקרים רבים מחזיר את האדם לפעילות רגילה.

הסיבות השכיחות ביותר להשתלת קוצב הן דופק איטי וחסם במערכת ההולכה החשמלית של הלב (Heart block). במצבים אלו האות החשמלי שנוצר בלב הוא איטי מדי והתפשטותו לכל חלקי הלב דועכת.

מצבים היכולים לגרום לתופעות אלו קשורים לגיל מתקדם, לנזק שנגרם למערכת ההולכה החשמלית של הלב כתוצאה מאוטם בשריר הלב, או למחלות אחרות הפוגעות במערכת ההולכה של הלב.

ההחלטה על הצורך בקוצב לב מתקבלת על ידי הרופא המטפל, ונשקלת בהתאם להפרעת הקצב הלב של החולה; הקשר בין הסימפטומים של החולה להפרעת קצב הלב; ובהתאם לתוצאות בדיקות אבחנתיות נוספות כגון א.ק.ג, הולטר לב, אקו לב, מבחן מאמץ ובדיקה אלקטרופיזיולוגית.

קוצב הלב מורכב מסוללה, גנרטור ממוחשב, ומוליכים עם יכולת חישה הנקראים אלקטרודות. הסוללה והגנרטור הממוחשב מזוודים כיחידה אחת בתוך קופסא מתכתית. האלקטרודות מחברות את יחידת הגנרטור ללב החולה. קוצבים מחוברים ל-1 עד 3 אלקטרודות הממוקמות בחללים שונים של הלב. הקוצב מנטר ושולט על קצב הלב.

האלקטרודה חשה את הפעילות החשמלית הטבעית של הלב ושולחת את המידע ליחידה הממוחשבת שבגנרטור של הקוצב. אם קצב הלב אינו תקין, לדוגמא, איטי מדי, המחשב יורה לגנרטור לשלוח אות חשמלי ללב דרך האלקטרודה. קוצבים יכולים לחוש את טמפרטורת הדם, את קצב הנשימה ותנועות הגוף של החולה, ולהתאים את קצב הלב לצרכים הפיזיולוגיים של הגוף.

פעולת ההשתלה, הנמשכת כשעתיים, מבוצעת בחדר סטרילי, בדרך כלל עם מתן תרופות לטשטוש קל ובהרדמה מקומית בלבד באזור ההשתלה. בתחילה הרופא מבצע חתך באורך של עד 5 ס"מ בחלקו העליון של החזה, ומכין מקום לקוצב מתחת לעור. באמצעות החדרת שרוול לתוך וריד גדול הרופא מקדם אלקטרודה עד ללב החולה וממקם אותה במקום המתאים בלב. בתהליך זה הוא נעזר במערכת שיקוף המציגה כל זמן הפעולה את מיקומה של האלקטרודה בגופו של החולה. לאחר מכן הקצה האחר של האלקטרודה מוברג לתוך הקוצב וכל המערכת מוכנסת לתוך המקום שהוכן קודם לכן מתחת לעור. לאחר שנקבעו כל האלקטרודות במקומן, החתך נאטם באמצעות תפרים וסיכות.

תהליך ההחלמה מהניתוח מהיר יחסית. מספר שעות לאחר ההשתלה החולה יכול לרדת מהמיטה ולהסתובב בתחומי המחלקה. לרוב נדרש עוד יום השגחה בבית החולים. מספר ימים לאחר הניתוח עדיין ייתכנו מעט כאבים, נפיחות קלה ורגישות באזור ההשתלה. תרופות להקלת כאבים כמו אקמול או אופטלגין לרוב די בהן להקלת הכאבים. בשבוע שלאחר הניתוח יש להימנע מהרטבת אזור ההשתלה. כחודש לאחריו יש להימנע מהרמת משאות כבדים ומהנפת היד מעל גובה הכתף. רוב המטופלים חוזרים לפעילותם הרגילה מספר ימים לאחר ביצוע ההשתלה.

במרבית המקרים, עובדת היות המטופל נושא קוצב לב אינה אמורה להגביל אותו מפעילות מאומצת או ספורטיבית. אבל לעומת זאת, יש להימנע ממגע קרוב וממושך עם מכשירים חשמליים או מכשירים בעלי השראת שדה מגנטי חזק, העלולים להפריע לפעילות קוצב הלב ולמהלכו התקין של האות החשמלי. בין המכשירים: טלפון סלולרי, נגנים דיגיטליים, מכשירי חשמל ביתיים כגון מיקרוגל, מכשירים תעשייתיים כגון גנרטור וגלאי מתכות למיניהם. אין להניח טלפון סלולרי בסמוך לקוצב ויש להאזין לו עם אוזן הנגדית למיקומו של קוצב הלב בחזה. לגבי מכשירים חשמליים לסוגיהם, ההמלצה היא שלא לשהות בסמוך אליהם זמן ממושך. ניתן לעבור דרך גלאי מתכות וניתן להיבדק על ידי גלאי מתכות ידני כל עוד החשיפה של אזור הקוצב לקרינת הגלאי היא קצרה. על מי שמותקן בגופו קוצב לב להודיע זאת למאבטחי המקומות בהם המבקרים נסרקים על-ידי גלאי.

יש טיפולים רפואיים היכולים להפריע לפעילותו של קוצב הלב, כגון MRI , שימוש בזרמים חשמליים לעצירת דימום בזמן ניתוחים (Electrocauterization) ושימוש בגלי קול לריסוק אבני כליות (Shock-wave lithotripsy). מי שמותקן בגופו קוצב לב צריך ליידע את הרופא המטפל אם הוא צפוי לעבור טיפולים שיש בהם כדי להפריע לפעולתו. לעיתים יש צורך לבצע מספר שינויים בתכנות הקוצב טרם הפעולה המתוכננת על מנת שפעילותו לא תפגע במהלך הפעולה הרפואית. תכנות הקוצב מתבצע באמצעות מכשיר חיצוני ללא צורך במגע ישיר עם הקוצב.

בדיקת MRI הופכת להיות יותר ויותר שכיחה ברפואה, ובמקרים רבים היא הכרחית וחשובה ביותר לאבחון ומעקב אחר מצבים רפואיים שונים. מאחר שבדיקה זו כרוכה בהפעלת שדה אלקטרומגנטי חזק ביותר, קיים חשש לפגיעה בקוצב, באלקטרודות וכן ברקמות הפנימיות בגלל התחממות ותזוזת רכיבי קוצב הלב. צורך זה הוא שהניע פיתוח מערכת המותקנת בקוצב הלב ומאפשרת לבצע בדיקת MRI בכל חלקי הגוף ללא מגבלה. עדיין אין הנחיות מגובשות למי להשתיל קוצבים מסוג זה. אבל מקובל להשתילם אצל חולים צעירים יחסית, שיש סיכוי שיזדקקו בעתיד לבדיקת MRI או לחולים הסובלים מבעיה רפואית ידועה הדורשת מעקב באמצעות בדיקות MRI.

הרופא המטפל יקבע את תדירות הבדיקה על-פי נתוני המטופל בתדירות של אחת ל-3-12 חודשים. בבדיקה, המבוצעת במרפאת קוצבים, נבדקת שלימות מערכת הקוצב, מצב הסוללה, מצב החישה ותקינות האותות באלקטרודות; כמו כן מבוצע מעקב על הטיפול התרופתי. אחת ל-6-8 שנים יש להחליף את הקוצב עקב התרוקנות הסוללה.

כיום עומדת לרשות מושתלי קוצבי לב מערכת רפואית למעקב וניטור מרחוק בשם "קרלינק",המקשרת אותם ישירות לרופא במרפאה. מערכת זו מתוצרת מדטרוניק, מחזקת את ביטחון החולה, משפרת את הטיפול ומפחיתה מהעומס על מרפאות הקוצבים. חברי ה"כללית" ומכבי מקבלים שירות זה כחלק משירותי הקופה בה הם חברים.

ד"ר רון סלע, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבים במחלקה הקרדיולוגית בביה"ח לגליל המערבי בנהריה.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי לב.