המדריך המהיר לפענוח בדיקות דם

בדיקות דם משמשות כלי לגילוי מוקדם של מחלות שונות. אמנם, תיאור התסמינים שמוסר המטופל והבדיקה הגופנית שלו (כולל לחץ דם ודופק) משמשים אמצעי העיקרי לאבחון מחלות, אך בדיקות הדם מרחיבות את המבט על ממצאים שאותם לא ניתן לראות בעין.

יש שלוש קבוצות של בדיקות דם:

ביוכימיה (כולל בדיקת סוכר בצום, תפקודי כליה, שומני הדם ואף תפקודי בלוטת התריס).

המטולוגיה- ספירת דם.

סמנים למחלות ממאירות ומחלות נוספות שלא ייסקרו בכתבה זו .

כיצד נוכל לפענח בעצמנו את תוצאות בדיקות הדם?

לכל אחת מהבדיקות סימון באותיות לועזיות המשמש לזיהויה במעבדה וטווח נורמה: הטווח שבין הערכים המינימליים והמקסימליים. תוצאה המתקבלת מחוץ לטווח הנורמה מעידה על מצב לא תקין, עודף או חוסר במדד הנבדק.

עבור כל סוג בדיקה מתקבל ערך מספרי העשוי להיות שונה ממעבדה למעבדה, ולכן תוצאות שונות לאותו ערך הנבדק לא בהכרח מצביעות על בעיה. בנוסף, ייתכנו שינויים במדדי הבדיקה לאורך זמן ובתנאים שונים (למשל בזמן מחלה).

לדוגמה: מספר כדוריות הדם הלבנות אצל אדם בריא הוא 5,000-9,000 כדוריות במ"ל דם, אבל בזמן דלקת או וירוס המספר יהיה גבוה יותר. ייתכן גם שוני בערכי אותו מדד אצל אותו אדם במהלך חייו, ומכאן החשיבות של ביצוע בדיקות תקופתיות. למשל, בנושא מדידת שומני הדם, בגילאים 20-35, ההמלצה היא לבצע בדיקות דם שגרתיות אחת לחמש שנים, בגילאים 35-45 אחת לשנתיים ומגיל 45 ואילך אחת לשנה.

סוכר בדם (גלוקוז - GLU)

הבדיקה הנעשית לאחר צום של 12 שעות לפחות. הערכים התקינים הם 70-100 מיליגרם לדציליטר או מיליגרם אחוז (מסומן %mg או mg/dL). ערכים בטווח של 100-126 מ"ג אחוז מוגדרים כתחום אפור המכונה טרום סוכרת. כאשר מתקבלת תוצאה בתחום זה, מומלץ לפנות לרופא המטפל להמשך טיפול שיכלול דיאטה דלת סוכר ופעילות גופנית סדירה. שתי תשובות עוקבות שערכן מעל 126 מ"ג אחוז משמעותן סוכרת. חיזוק למדד הסוכר בדם ולאבחנת סוכרת ניתן למצוא במדד נוסף הנקרא המוגלובין מסוכר (HbA1C ).

ערך תקין של מדד זה הוא עד 6. ערך גבוה מ-6 מצביע על קיומה של סוכרת. ככל שהערך גבוה יותר, כך רמת הסוכר גבוהה יותר. הסוכר העודף בדם מחפש מקום בגוף לשקוע בו: במוח, בלב, בכליות, בכלי הדם או בהמוגלובין החופשי. מאחר שאורך חייה של כדורית דם אדומה הוא שלושה חודשים, הרי שמדד זה מאפשר לדעת מהו ממוצע הסוכר בשלושת החודשים האחרונים. רמות סוכר מעל טווח הנורמה מעידות על סוכרת ורמות נמוכות מעידות על נפילת סוכר, מצב העלול לקרות לאנשים הנוטלים תרופות נגד סוכרת.

תפקודי כליה

מדובר במדדים המסומנים כ- Urea ו-Creatinine ונמדדים במיליגרם אחוז. נורמה של קריאטינין היא 0.5-0.95 מ"ג אחוז ונורמה של אוריאה נמצאת בין 17 ל-43 מ"ג אחוז. פגיעה בתפקודי הכליה, למשל עקב סוכרת או יתר לחץ דם, עלולה לגרום לעלייה במדדים אלו מעבר לנורמה.

ספירת הדם המטולוגיה

מדד חשוב בספירת הדם הוא ההמוגלובין (Hb), החלבון האחראי להובלת החמצן בדם. ההמוגלובין בנוי מחלבון ומברזל. החמצן, שנמצא בריאות, נקשר להמוגלובין, וזה מוביל אותו מהריאות לרקמות השונות בגוף. טווח הנורמה לגברים נע בין 13 ל-16 מ"ג אחוז. אצל נשים, בגלל מחזור הווסת קיים חוסר דם תמידי ברמות שונות, ולכן הערכים נעים בטווח של 10 עד 12 מ"ג אחוז ולעתים אף פחות. ירידה מתחת לערך המינימום פירושה אנמיה, שתבוא לידי ביטוי בחולשה, בסחרחורות, בעייפות ועוד. בעת גילוי חוסר דם יש לבצע בירור מקיף למציאת הסיבה לאובדן הדם או לפגיעה בכושר הייצור של תאי ההמוגלובין.

בדרך כלל לצד כל המוגלובין יצוין מדד נוסף, RBC, הבודק את מספר תאי הדם האדומים, שתפקידם להעביר את ההמוגלובין. חוסר בכדוריות דם אדומות יכול גם הוא להעיד על אנמיה. הערכים התקינים הם 4,200-5,400 כדוריות לננוליטר דם.

כדוריות דם לבנות - לויקוציטים (WBC) - אלו הם מגני הגוף מפני זיהומים שונים ולכן רמתם עולה בזמן מחלה או זיהום חריף. הרמה התקינה היא 4,000-9,000 כדוריות בננוליטר דם. התאים הלבנים נחלקים למספר סוגים. בכל תשובה המטולוגית נקבל פירוט של המדדים באחוזים ובמספרים מוחלטים לגבי סוגי התאים הלבנים השונים: לימפוציטים, נויטרופילים, מונוציטים ואאוזינופילים.

טסיות (PLT) - אלו הם תאי דם המחוללים את הקרישה במקרי דימום. התנהגותם מדהימה משום שהם נראים כמו דיסקיות קטנות, וברגע שיש בקרבתם תאי אנדותל (התאים שמהם עשויים כלי הדם) הם יוצרים מבנה חזק האוטם את הפצע. ערכים תקינים נעים בטווח שבין 150 אלף ל-350 אלף בננוליטר דם. מספר נמוך, פחות מ-50 אלף, עלול להעיד על דימום. בערכים נמוכים אף יותר מדובר במצב מסכן חיים, כי במקרה של פציעה הדם לא ייקרש. עודף טסיות עשוי לייצר לקרישים בדם, העלולים לגרום לאירועי לב או מוח.

בלוטת התריס (Thyroid)

תפקודי בלוטת התריס מוערכים על ידי שני מדדים: TSH, הורמון המופרש מהמוח, שתפקידו לעורר את בלוטת התריס לייצר את ההורמון אלטרוקסין (T4). ההורמון האחראי לוויסות קצב חילוף החומרים בגוף. רמת TSH גבוהה משמעה שבלוטת התריס אינה מייצרת די אלטרוקסין, לכן רמתו עולה בניסיון לדרבן אותה לייצר עוד מההורמון. אפשר לומר שבלוטת התריס היא וסת האנרגיה של הגוף.

תת פעילות של בלוטת התריס באה לידי ביטוי בהפרשת כמויות קטנות מהרגיל של אלטרוקסין, ובעקבות זאת בהאטה בחילוף החומרים. התסמינים המתפתחים כוללים עייפות, האטה בדופק הלב, עד כדי הירדמות והפסקת הדופק והנשימה. רמות תקינות של TSH הן 0.4-4 יחידות למיליליטר, ורמות תקינות של ההורמון אלטרוקסין משתנות ממעבדה למעבדה, כאשר בדרך כלל מדובר על 5-20 יחידות למיליליטר.

שומני הדם (הטוב, הרע והמכוער)

אלו הם שלושת המדדים החשובים, אשר גילוי מוקדם שלהם יכול להציל חיים על ידי טיפול ואיזון ובכך להאט תהליכים כמו טרשת עורקים ולמנוע התפתחות מחלות לב וכלי דם.

הכולסטרול הטוב (HDL) - רמתו התקינה משתנה בין גברים לנשים. הטווח לגברים הוא ברמות של בין 30 ל-40 מ"ג אחוז ואצל הנשים 50-90 מ"ג אחוז. ככל שרמת הכולסטרול הטוב גבוהה, כך הוא מגן יותר מפני מחלות לב וכלי דם. אין למדד זה טווח נורמה מקסימלי: במילים אחרות, כמה שיותר יותר טוב.

הכולסטרול הרע (LDL) - הערך התקין של מדד זה משתנה בהתאם לסיכון בו נמצא המטופל: לאדם בריא - רמה תקינה עד 130 מ"ג אחוז; אדם בעל שני גורמי סיכון מוגדר כמי שנמצא בדרגת סיכון בינונית - עד 100 מ"ג אחוז; לאדם עם מחלות לב או מחלות כלי דם מוכחות או סוכרת, הנמצא בדרגת סיכון גבוהה מאוד - עד 70 מ"ג אחוז. מכאן שחשוב להיוועץ ברופא שיקבע את מה רמת היעד בהתאם לגורמי הסיכון. למעשה יכול כל אחד מאיתנו לחשב עצמאית את רמת הסיכון שלו אם ייעזר במנועי החיפוש, הנמצאים באתרי הבריאות השונים.

טריגליצרידים (TG) - אלו הם השומנים שערכם הרצוי הוא מתחת ל-150 מ"ג אחוז. רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם עלולה לנבוע מתזונה עתירת שומן ומעודף סוכרים, ולאורך זמן רמות גבוהות במדד זה עלולות להוביל להתפתחות מחלות לב וכלי דם. בניגוד לכולסטרול הרע והטוב, ניתן להוריד עד 50% מרמתם בדם מבלי להיעזר בתרופות כלשהן, על ידי שינוי באורח החיים הכולל תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה.

גילוי מוקדם של רמות גבוהות של שומני הדם מאפשר איזון והצלת חיים, על ידי אימוץ אורח חיים בריא, פעילות גופנית סדירה ותזונה נכונה, ובמקרה הצורך גם טיפול תרופתי. המעקב הסדיר והטיפול התרופתי חשובים ביותר אצל חולים הנמצאים ברמת סיכון גבוהה, כיוון שבקרב אוכלוסייה זו ערכי כולסטרול רע הגבוהים מ-70 מ"ג אחוז הם בבחינת פצצה מתקתקת. טיפול תרופתי אפשרי על ידי הפחתת ייצור הכולסטרול, באמצעות תרופות ממשפחת הסטטינים (כדוגמאת סימבסטטין, ליפיטור וקרסטור), או על ידי טיפול למניעת ספיגת הכולסטרול הרע במעי (איזטרול), המשולב לצד הטיפול בסטטינים. בכך ניתן לשפר את הסיכוי להגיע לרמות ה-LDL המומלצות. קיימות גם תרופות כמו ניאצין שיכולות להוריד את רמותיהם של הטריגליצרידים ושל הכולסטרול הרע, ולהעלות את רמת הכולסטרול הטוב גם יחד. צריכת שמן דגים או סטרולים (רכיב שנמצא במזון, בכמוסות או ביוגורט), יכול לסייע בהורדת הכולסטרול הרע ב-10% מערכו.

סיכום

בדיקות דם הן כלי חשוב לגילוי מוקדם של מחלות בשלבים שעוד ניתן להירפא מהן, לכן מומלץ להקפיד על ביצוע בדיקות הדם התקופתיות לפי הצורך. בנוסף, יש לזכור כי טווח הנורמה המוצג בבדיקות משתנה על פי הגיל והמין. מכאן שטווח הנורמה ייקבע באופן אינדיבידואלי בהיוועצות עם רופא.

פרופ' חיים יוספי הוא מנהל היחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית בקמפוס המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
למידע נוסף על פענוח בדיקות דם

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום בדיקות דם ומעבדה
פורום בדיקות דם בילדים