תו הלחם: אוכלים בריא

משרד הבריאות, באמצעות התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, אפשריבריא, יאפשר ליצרני לחם לשווק לחמים בעזרת תו לחם מיוחד, שיצביע על סגולותיו התזונתיות של המאפה.

לפי הודעת משרד הבריאות, הקריטריונים לקבלת תו הלחם יהיו תכולה של לפחות 80 אחוז קמח מלא, לא יותר מ-400 מ"ג נתרן (ל- 100 גרם), ולא יותר מ-250 קלוריות (ל- 100 גרם).

שרת הבריאות, יעל גרמן: "הרמנו את דגל המודעות למגיפת ההשמנה ולעידוד אכילה בריאה וחיים פעילים. משום כך, תו הלחם הוא בשורה לציבור. בהמשך יתרחב התו למוצרי מזון נוספים כאמצעי חשוב להנגשת מידע תזונתי ולעידוד אכילה בריאה".

יצרנים ומשווקי לחמים (מפעלי מזון, מאפיות, מרכולים, קונדיטוריות ובתי קפה),שיעמדו במדדים הבריאותיים יהיו רשאים להציב על גבי אריזות הלחם או בשילוט מדף, את "תו לחם אפשריבריא".

לדברי פרופ' דני מורן, מנהל התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, 'אפשריבריא': "הרעיון הוא להציב את התו בחזית אריזות המזון של אותם מוצרים, שהרכבם התזונתי עומד בדרישות הקפדניות לקבלתו... באמצעות התו ניתן לציבור כלי להשוואה בין מוצרי המזון באותה קטגוריה ולבחור בריא יותר. אני קורא ליצרני המזון בישראל לפנות אלינו ולבדוק עמידה במדדים".

לא על הלחם לבדו

לדברי לילי רוזן ונדיה גרינשטיין-כהן, ממרכז שיווי משקל, קל להאשים את האוכל בבעיית ההשמנה. "ככלל, אין מזון בריא יותר או בריא פחות. לכל מזון יש יתרונות וחסרונות ויש בעיה כאשר מבודדים רכיב אחד של מזון ומצביעים עליו כמועיל או מזיק. הרי אנחנו אוכלים מכלול של מזונות שמשלימים אחד את השני ובסופו של דבר לכל אדם יש צרכים תזונתיים משלו, ויש גם אנשים שעבורם סיבים זה לא טוב.

"השאלה היא אם מי שיאכל את הלחם המסומן בתו החדש יהיה בריא? או שלפי התו החדש לחם שלא קיבל את התו ייתפס על ידי הקהל כלא בריא כי אין בו את אותה כמות של סיבים או נתרן? נכון שבלחם לבן יש פחות סיבים מבלחם מלא, אבל כשמוסיפים לתזונה היומית פירות וירקות משלימים את החסר בקלות רבה".

בואו לדבר על זה בפורום הרזיה ללא דיאטה.