בריאות השיניים: מניעת עששת אצל ילדים

כותרת השן שבפינו בנויה משכבה חיצונית חלקה, יחסית שקופה, דקה וקשה ביותר, שנקראת זגוגית השן (אמייל). מתחתיה שכבת ביניים עבה יותר וקשה פחות שנקראת שנהב (דנטין), בגלל צבעה הצהבהב.

במרכז כותרת השן נמצאת תעלה שעוברת גם לאורך שורש השן עד עצם הלסת. בתעלה עוברים עצבים וכלי דם. זהו מוך השן. על גבי השן נמצא לרוב את רובד השן (פלאק חיידקי), שכבה שמצטברת במהירות על הזגוגית ומורכבת משאריות מזון דביקות וחיידקים.

תינוקות נדבקים בחיידקי עששת מבני המשפחה ובעיקר מהאם, במעבר רוק המכיל תמיד חיידקים דרך נשיקות, מוצץ, פיית בקבוק וכיוצא באלו. בגיל הגן הפעוטות עלולים להידבק מילדים אחרים. הידבקות בחיידקים יכולה להתרחש עוד טרם בקעו שיניים כלל.

בכל פעם שאוכלים מזון המכיל פחמימות או סוכרים, החיידקים המצויים ברובד שהצטבר על השן מפרקים את הסוכר ויוצרים חומצות. החומצות עלולות להמיס את חומר השן וליצור חורים.

זהו תהליך הפיך: הרוק שלנו מכיל מרכיבים המנטרלים את החומצות תוך 40-20 דקות, וגם המינרלים שהומסו חוזרים ושוקעים ומשלימים בהדרגה את השכבה המומסת. אם תכיפות התקפת החומצה ואורכה עוברות את יכולת הגוף לבנות מחדש את זגוגית השן, נוצר הפגם העששתי בשן (חור). צריכת פחמימות בתדירות גבוהה תגרום למחלת העששת.

כיום ידוע שכל מאכל המכיל פחמימות, גם אם אינו מתוק, משמש קרקע מזון לחיידקים גורמי העששת. מאכלים מבצק, לחמים וחטיפים מכילים פחמימות. שאריות אלו נדבקות לשיניים לאורך זמן, כי בהיותן פחמימות מורכבות אינן מומסות בקלות על ידי הרוק - זאת בשונה ממאכלים מתוקים שבסיסם סוכרים פשוטים שנמסים ברוק, ונשטפים מהשן מהר יחסית.

מחקרים הראו שרמת החומציות בפה נשארת גבוהה זמן רב יותר אחרי אכילת פחמימות מורכבות, מאשר אחרי אכילת סוכרים פשוטים.

עששת בשיני ילדים ובמשנן הנשיר (החלבי) גורמת לכמה נזקים: פגיעה ביכולת האכילה ובמראה; זיהום ברקמות התומכות; הרס מתקדם של השן הנשירה עלול לגרום להעברת הזיהום, הן לשיניים הקבועות הנמצאות בפה והן לנבטי השיניים המתפתחות הנמצאים בתוך הלסת בסמוך לשיניים הנשירות; איבוד מקום אשר עלול להוביל לבעיית צפיפות חמורה ועיוות במשנן הקבוע, או לכליאת השיניים הקבועות בתוך הלסת.

על מנת למנוע חורים בשיניים יש לאמץ כמה הרגלים:

הרגלי אכילה נכונים - ככל שהמזון מכיל יותר פחמימות וסוכרים, וככל שהוא נדבק יותר לשיניים, כך החיידקים יוצרים יותר חומצה, לכן יש לצרוך מזונות אלה בצורה מבוקרת.

תדירות האכילה - עדיף לנשנש פחות. ככל שאנו מנשנשים יותר בין הארוחות, כך לרוק יש פחות הזדמנויות לנטרל את החומצה.

שתיית מים - שתייה מתוקה מתפרקת לחומצה ויוצרת חורים, לכן בין הארוחות יש לשתות רק מים.

ביקור במרפאה - חשוב ללכת לרופא שיניים לילדים אחת לחצי שנה על מנת להיבדק.

ניקיון - צחצוח השיניים גורם לירידת רובד החיידקים משטח השן, לכן לא נוצרת חומצה על השן. צריך לצחצח לפחות פעמיים ביום - בבוקר, לאחר ארוחת הבוקר, ובערב, לאחר הארוחה האחרונה ולפני השינה. חשוב לצחצח עם משחת שיניים המכילה פלואוריד (במינון המיוחד לילדים, ראו פירוט למטה) שמחזק את השן והופך אותה פחות חשופה לעששת. גודל המברשת צריך להיות מותאם לגיל.

צחצוח השיניים צריך להיעשות על ידי ההורים עד גיל שבו הילד מפתח מיומנות מוטורית מספיק טובה, בדרך כלל לקראת גיל שמונה, וגם בהמשך הצחצוח צריך להתבצע בהשגחת ההורים.

יש לצחצח את השיניים עם משחות שיניים שמכילות פלואוריד בריכוז המתאים לגיל או בהתאם לרמת הסיכון לעששת, תוך התייעצות עם רופא השיניים.

עד גיל שש שנים יש לשים על המברשת כמות מעטה של משחת שיניים, כגודל אפון, בעיקר לאור העובדה שבגילאים הקטנים הילדים בולעים חלק מהמשחה.

תוספי פלואוריד יש לתת רק על פי המלצה של רופא שיניים או רופא לאותם ילדים שנמצאים בסיכון גבוה לחלות בעששת ושותים מים שאינם מופלרים.

ניתן להמליץ על שטיפות פה בתמיסות המכילות פלואוריד לילדים מעל גיל שש שנים.

אין לבצע שטיפות פה לילדים מתחת לגיל שש שנים או לילדים שאינם מסוגלים לירוק.

תכשירי פלואוריד בצורה של תמיסות לשטיפת פה יש לתת בעיקר במקרים של רמת תחלואה גבוהה בעששת, או במקרים של סיכון גבוה להיפגע מעששת, כמו במהלך טיפול אורתודונטי, ילדים עם פגמים בשיניים, מחלות מערכתיות המשפיעות על השיניים וכד'.

ד"ר רולי ברקוביץ' היא מומחית לרפואת שינים לילדים ברשת מרפאות שיניים כללית סמייל.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת שיניים לילדים.