חידושים ברפואת רצפת האגן

רפואה של רצפת האגן היא תחום גינקולוגי חדש, העוסק בדלדול וצניחה של אברי האגן, אי שליטה על הטלת שתן והפרעות אסתטיות באברי המין. מחלות רצפת האגן שכיחות למדי והטיפול בהן גוזל נתח נכבד מתקציבים המיועדים לרפואה הציבורית במדינות רבות בעולם. מחלות אלו הן גורם דרמטי לסבל פיזי ולירידה באיכות החיים של נשים רבות.

הוכח מדעית שאצל נשים הסובלות מבריחת שתן או מצניחת אברי האגן מתפתחת עם השנים פגיעה ניכרת בדימוי העצמי, ירידה בתחושות הנשיות ופגיעה בחיי המין. דלדול רקמות רצפת האגן, צניחת אברים ואי שליטה על הטלת שתן קיימים בדרגות שונות בקרב 50% מהנשים שילדו ילדים, ולמעשה הוכח שלידה היא הסיבה המרכזית לבעיות אלה. בקרב נשים שלא ילדו מעולם, שכיחות צניחת הרחם ודפנות הנרתיק פחותה בהרבה מאשר אצל נשים ולדניות.

מעבודות מחקר שונות ידוע, שבקרב נשים בגיל 80, בערך כ-11% עוברות ניתוח זה או אחר לתיקון צניחת רצפת האגן או לטיפול באי שליטה במתן שתן, וכ-30% מכל אלו שנותחו יזדקקו לניתוח חוזר.

צניחת הרחם תוארה על ידי סופרנוס בשנת 120 לפני הספירה, ניתוח ראשון לתיקון הצניחה בוצע במאה ה-18 ברומא. מיותר לציין שלאורך השנים השתנו הגישות האבחנתיות והטיפוליות בצורה דרמטית, אך רק בעשור האחרון חל שינוי של ממש באבחון מחלות האגן השונות, ובהמשך התפתחו טיפולים שמרניים חדשים, הופיעו תרופות יעילות ופותחו גישות ניתוחיות חדישות. ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לפריצת דרך בטיפול בבריחת שתן ובצניחת אברי האגן.

אי שליטה על הטלת שתן היא ליקוי המתבטא בצורות שונות, מאובדן שתן בכמויות קטנות מאוד לעתים רחוקות, עד להרטבה תכופה ובכמות גדולה. זאת תופעה שכיחה הקיימת בדרגות חומרה שונות, שנשים נוטות להדחיק. עובדה: מחקר שנערך בארה"ב הראה כי אחת מתוך ארבע נשים הסובלות מהבעיה לא שוחחה על מצבה עם גורם רפואי כלשהו, ואחת מבין עשר נשים מאמינה שאין לבעיה פתרון רפואי.

דעה רווחת היא כי אי שליטה במתן שתן היא מחלה הקשורה בזקנה. הסברה מוטעית: נשים בכל הגילאים חשופות לבעיה, בכללן נשים צעירות, גם כאלה העוסקות בספורט, נשים הרות, נשים לאחר הלידה, נשים בגיל המעבר וגם נשים מבוגרות מאוד. בעיית אי שליטה בשלפוחית מסווגת לשלושה סוגים עיקריים או שילובים שלהם:

בריחת שתן במאמץ - איבוד שתן בלתי רצוני המתרחש במהלך פעילות פיזית, תוך כדי שיעול, צחוק, עיטוש או אפילו תוך כדי מגע מיני. הסיבה לכך היא לרוב צניחת צוואר שלפוחית השתן, הנובעת מהתרופפות שרירי רצפת האגן.

איבוד שתן המלווה בדחיפות או תכיפות - איבוד שתן בלתי רצוני הנובע מדחף פתאומי, עשוי לגרום לבריחת שתן ברגע שהאישה חשה צורך להטיל שתן. דליפת שתן המלווה בדחיפות נגרמת בשל שריר שלפוחית הפועל יתר על המידה ולא מהתרופפות שרירי רצפת האגן.

בריחת שתן המלווה בתחושת עודף - איבוד שתן בלתי רצוני בכמויות קטנות, המתרחש לעיתים קרובות ומלווה בתחושה ששלפוחית השתן אינה מתרוקנת.

הטיפול בשלושת הסוגים של בריחת שתן מתבצע בדרכים שונות, החל מפיזיותרפיה של שרירי האגן במקרים קלים והתחלתיים, על ידי מתן תרופות אשר פועלות ברמה של שריר כיס השתן, או בדרך כירורגית (שיטת TVT), כאשר המנתח מחדיר סרט סינתטי מתחת לשופכה בניתוח זעיר פולשני שאורך לא יותר מ-15 דקות וניתן לבצעו אפילו באשפוז יום. הצלחת ניתוחים חדשים אלה, שהתפתחו בעשור האחרון, מרשימה - למעלה מ-90% מהמנותחות יוצאות עם סיפוק רב, שכן בריחת שתן במאמץ נפתרת מייד לאחר הניתוח.

לפעמים יש צורך בשילוב של יותר משיטה טיפולית אחת. לעיתים קרובות בריחת שתן היא חלק מבעיה מורכבת, צניחת אברי האגן - צניחת הרחם או דפנות הנרתיק. צניחת אברים אלו מתרחשת בדרך כלל בעשור השישי או השביעי של החיים ונובעת בין היתר מירידה ברמות הורמון האסטרוגן לאחר גיל המעבר ובשל הפרעות ברקמות החיבור ברצפת האגן. הצניחה מתבטאת בהופעת בליטה בגודל שונה בפתח הנרתיק. לפעמים גוף הרחם כולו, יחד עם דפנות הנרתיק, יוצא החוצה מבעד פתח הנרתיק, במקרים אלו מדובר בצניחה שלמה. לא כל צניחה מהווה בעיה, לכן בהיעדר תלונות מצד האישה, אפילו כאשר מדובר בצניחה הנראית לעין, אין צורך בטיפול. אי אפשר לעזור לאישה שאינה מתלוננת על הפרעה כלשהי וגם אין צורך בכך. נהפוך הוא: כל טיפול מיותר, במיוחד טיפול כירורגי, עלול לגרום לבעיה.

צניחת אברי האגן יוצרת בקע נרתיקי. לאורך השנים שיטות ניתוחיות רבות נוסו לריפוי הצניחה: ניתוחים וגינאליים, ניתוחים בטניים, שיטות לפרוסקופיות ללא פתיחת הבטן וגישות משולבות. למרות המיומנות הכירורגית, החזרה של הצניחה הייתה גבוה למדי - 30% או אף יותר מזה. חלק גדול מהנשים שעברו ניתוח ראשוני שלא הצליח מהססות לפנות לרופא שוב בגלל היעדר ביטחון או פחד מפני ניתוח חוזר.

בעשור האחרון הראו עבודות מחקר רבות שהסיבה המרכזית לצניחת אברי האגן היא קרע או היחלשות של רקמת החיבור החזקה אשר עוטפת את הנרתיק כמו מיכל, או קרע של הרצועות הרחמיות הבנויות מאותה רקמת חיבור. בשנים האחרונות פותחה שיטה ניתוחית חדשה, זעיר פולשנית, שבעזרתה מחליפים את הרקמה הפגועה ברשת סינתטית, דבר שנעשה בהצלחה כבר למעלה מ-30 שנה בכירורגיה כללית בטיפול בבקעים בטניים או מפשעתיים. שיטה ניתוחית זו תופסת תאוצה בכל העולם ובארץ.

תחום נוסף שהולך ומתפתח ברפואת האגן הוא כירורגיה אסתטית של שפתי הפות והנרתיק. הפופולאריות של הניתוחים הפלסטיים באופן כללי עלתה מאוד בכל העולם. מסתבר שנשים יכולות להיות מתוסכלות לא רק מצורת אפן, אלא גם מהמראה החיצוני של אבר מינן. התסכול גורם לבושה, מבוכה, פגיעה בדימוי העצמי ופגיעה במיניות. הפתרון יכול להיות ניתוח פלסטי קוסמטי שיחזיר ביטחון עצמי לנפש הסובלת. גם התרחבות של הנרתיק בעקבות לידות עלולה לפגוע בסיפוק המיני של בני הזוג. ניתוח להצרת הנרתיק יכול לפתור את הבעיה ולשפר את חיי המין.

ד"ר מיכאל פרידמן הוא מומחה בגניקולוגיה ומיילדות.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

כירורגיה גניקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
ניתוחים פלסטיים ואסתטיים של הפות, הלדן ורצפת האגן