סוד רצפת האגן אצל האישה
מרבית הנשים סובלות במהלך חייהן מפגיעה ברצפת האגן, אך חלקן אינן מודעות לבעיה או מתביישות לדבר עליה. ד"ר יובל לביא מציג את התסמינים ומציע מספר פתרונות לבעיה
ארגון הבריאות העולמי הגדיר את תופעת דליפת השתן בנשים כ"אחד הנושאים הרפואיים האחרונים שיש עליהם טאבו". אחת מארבע נשים בישראל סובלת או תסבול מדליפת שתן, ונשים רבות תסבולנה במהלך חייהן מפגיעה ברצפת האגן שתתבטא בצניחת אברי האגן.
בחברות פרימיטיביות הנושא הינו טאבו מבחינת יכולתה של האישה לפנות ולהציג את בעייתה. לצערנו גם בחברה המערבית המודרנית נשים נמנעות מלהתלונן. נשים בכל רחבי העולם נוטות שלא לחלוק את מצוקתן עם שום גורם, לא עם חברה קרובה, בן הזוג ואפילו עם לא עם הרופא המטפל. בושה, חשש וחוסר ידיעה הם חלק מהגורמים שהופכים בעיות אלו ל"סודיות" ולכן היכולת שלנו כצוות רפואי לעזור תלויה בראש ובראשונה בהגברת המודעות.
רוב הנשים אינן מודעות לשכיחות התופעה והיקפה. הן לא יודעות שגם נשים צעירות סובלות מהתופעה, שלא מדובר בהכרח בתהליך הזדקנות ושהפתרון לבעיה בדרך כלל פשוט וקל. מחקרים שנעשו בקרב נשים מראים, כי לרוב יחלפו 57 שנים בממוצע מרגע הופעת הסימנים ועד לפתרונה. זאת, על אף הפתרונות הרפואיים הרבים שנועדו לתת מענה מירבי לבעיה.
רצפת האגן אצל האישה מהווה קומפלקס המורכב משרירים, רצועות ועצבים ומשמשת כתמיכה לאברי האגן בעיקר לרחם ולכיס השתן. בעבודות רבות הודגם כי לידה נרתיקית מהווה גורם סיכון עיקרי לפגיעה ברצפת האגן. גורמי סיכון נוספים קשורים לגיל מבוגר, הפסקת פעילות הורמונאלית, סיפור משפחתי הרגלי חיים ועוד.
פגיעה ברצפת האגן הינה מצב שכיח ביותר וידוע כי בעיות ברצפת האגן קיימות בשיעור של למעלה מ-50% מהנשים, עם עלייה משמעותית בשכיחות בגיל המבוגר . בעיות אלו גורמות לפגיעה קשה ביותר באיכות החיים והתפקוד של האישה עד כדי הפסקת עבודה, הימנעות מפעילויות חברתיות, בעיות בזוגיות ועוד.
תחום האורו - גניקולוגיה הינו תחום חדש יחסית, שצמח מתוך מקצוע הגניקולוגיה. מתוך הכרות של שנים עם התחום מצאתי לנכון לנסות ולהקל על פתרון הבעיה מרגע האבחון ועד לקבלת פתרון רפואי מלא לבעיה, במטרה לסייע לנשים להשיב לעצמן את השליטה על חייהן בפרק זמן סביר.
1. הצעד הראשון: האם יש לי בעיה ? פגיעה בתפקוד רצפת האגן בנשים מתבטאת בדרך כלל במגוון רחב של תסמינים. יתכן וחלק מהתופעות קיימות אצלך זמן רב ואת מתייחסת אליהן, כחלק משינויים טבעיים שכל אישה עוברת. עצרי ושאלי את עצמך האם את סובלת מאחד התסמינים הבאים: תכיפות במתן שתן במהלך היום, מצבים של דחיפות ( קושי להתאפק), איבוד שתן לא רצוני (במאמץ, בדחיפות או בקיום יחסים), השתנה לילית תכופה. תחושת מלאות/גוש/אי נוחות בנרתיק. הפרעות בהשתנה ( זרם איטי ולא רציף, תחושת התרוקנות לא מלאה). איבוד לא רצוני של צואה/גזים) - אם התשובה לאחת השאלות חיובית, את מוזמנת להמשיך לשלב הבא.
2. קבעי פגישה עם אורוגניקולוג. מדובר ברופא מומחה העוסק בהערכה, בירור וטיפול בתופעות בריאותיות, שמקורן באיברי רצפת האגן של האישה. בין הבעיות בהן הוא מטפל: צניחת איברי אגן, דליפות שתן ועוד.
3. אבחון. האורו גניקולוג איתו תפגשי יערוך בירור מקיף אודות ההיסטוריה הרפואית שלך ותפקוד איברי האגן. לרוב יהיה בכוחו של הרופא לתת מענה מלא לבעיותייך. לעתים, במקרים של בעיות משולבות באיברי רצפת האגן, הרופא יערב מומחים מתחומים נוספים, בהם מומחים למערכת העיכול.
4. בדיקות. הרופא יערוך סדרת בדיקות לאיתור הגורם לדליפת השתן וסוג הדליפה, בהם בדיקת שתן לתרבית, לשלילת אפשרות של זיהום. בחלק מהמקרים תתבקשי לעבור בדיקה אורו דינאמית, המסייעת באבחון מדויק וממוקד של הדליפה ממנה את סובלת.
5. תוכנית. לאחר האבחון שיקבע האם הנך סובלת מדליפת שתן במאמץ, משלפוחית רגיזה , מדליפה מעורבת, מצניחה נרתיקית או שילוב של השניים, תקבלי ביחד עם רופאך החלטה על הטיפול הנדרש. חשוב לזכור כי תחום האורו - גניקולוגיה ורפואת רצפת האגן עוסק ברוב המקרים בניסיון לשיפור איכות חייך. לפני כל החלטה על צורך בהמשך בירור או החלטה על טיפול מאוד חיוני לערוך תיאום ציפיות . וודאי שהבעיה, אכן פוגעת באיכות חייך, וחשוב עוד יותר להבין מהרופא המטפל אלו תסמינים ישתפרו בעקבות הטיפול ואלו לא. כמו כן חשוב לבחון את השלכות הטיפול מבחינת תופעות לוואי ופגיעה נוספת באיכות חייך. בשלב זה ניתן להתקדם לשלב הבא.
6. טיפול. הטיפול הנו פרטני ונובע הן מממצאים בבדיקות, שעברת אך לא פחות חשוב ולעיתים אף יותר משמעותי, תוכנית הטיפול מתייחסת במידה רבה להשפעת הבעיה על איכות חייך.
שינוי בהרגלי חיים: לעיתים ניתן להתחיל בצעדים פשוטים וקלים הנובעים משינוי בהרגלי חיים.
עקבי אחר כמות השתייה היומית, אין צורך להפריז בשתייה.
הימנעי משתייה לפני השינה.
הפחיתי או הימנעי משתיית משאות אלכוהוליים או קפאין.
אל תחששי להתאפק מלתת שתן, נסי באופן מודע להכתיב לשלפוחית השתן את תדירות ההשתנה ולא להיפך.
נסי לתרגל את שרירי האגן, זהי את הפעולה על ידי ניסיון לעצור את זרם השתן בזמן השתנה.
במידת הצורך ניתן לפנות לטיפולים יותר מתקדמים. בעשור האחרון חל מהפך ופריצת דרך בתחום זה, המאפשר מתן מענה מושלם לרוב הנשים הסובלות. אפשרויות הטיפול רבות החל מפיזיותראפיה לתרגול רצפת האגן, דרך טיפול תרופתי וכלה בפתרונות התערבותיים וניתוחיים. המהפך המרכזי בטיפול חל בתחום הניתוחי, אשר מתאפיין כיום בהליכים כירורגיים זעיר פולשניים, האורכים דקות ספורות ונעשים בהרדמה מקומית. לנשים שחוששות מניתוח או מתכננות להרות וללדת שוב, מוצעת טכנולוגיה זעיר פולשנית, שבה מזריקים תחת שיקוף של סיב אופטי, חומר מילוי שמעבה ומצר את צינורית השתן ומקל, או מפחית, את אירועי דליפת השתן במאמץ.
7. חזרה לשגרת חיים תקינה. התוצאה המצופה לאחר השלמת "מסלול ההחלמה" היא אורח חיים תקין עם שליטה של המטופלת במתן שתן באופן שיאפשר לה ליהנות מאיכות חיים מירבית.
ד"ר יובל לביא, מנהל השירות האורו-גיניקולוגי בבתי החולים של הדסה בירושלים ויו"ר החברה הישראלית לאורו-גיניקולוגיה ורצפת אגן בנשים.
המאמר פורסם באדיבות מגזין רפואה וחברה, לרגל ועידת ישראל לרפואה 2010.
בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן.