כמה עולה להציל 5 מיליון ילדים?

חיסונים ימנעו את התמותה של כ-5 מיליון ילדים ברחבי העולם בשנת 2015. כך עולה מנתונים שהפיץ באחרונה ארגון הבריאות העולמי. המסקנה: לרפואה מונעת יש מקום מרכזי במלחמה בתמותה ובתחלואה.

השגת שליטה במחלות זיהומיות קטלניות באמצעות חיסונים היא אחד ההישגים הגדולים של הרפואה במאה ה-20. במהלך השנים פותחו חיסונים רבים אשר הביאו למניעת עשרות מיליוני מקרים של תחלואה ותמותה בעולם, ומתוכם מאות אלפי מקרים בישראל.

רק לפני קצת פחות ממאה שנים מתו מדי שנה מאות אלפי אנשים ממחלת החצבת, ובארה"ב בלבד מתו מדי שנה יותר מ-7,500 בני אדם מהמחלה. גם נגיף הפוליו גרם למותם של אלפי אנשים בעולם מדי שנה. בישראל גבתה מגפת הפוליו כ-500 קורבנות והותירה קרוב ל-5,000 ילדים עם נכויות של שיתוק גפיים לכל חייהם. מעבר לחשיבות הבריאותית של רפואה מונעת, יש לכך גם משמעות כלכלית אדירה - רפואה מונעת יעילה יותר וזולה יותר.

פוליו, חצבת ואבעבועות שחורות

החיסון נגד נגיף הפוליו היה החיסון ההמוני הראשון בעולם. מאז אושר בשנת 1955, הוא מהווה דוגמה קלאסית ליעילות החיסונים ולחשיבותם. 8 שנים לאחר תחילת תהליך ההטמעה של החיסון, נרשמו בארה"ב פחות ממאה מקרים, לעומת כ-4,000 בשנה טרם החיסון. ניתוח כלכלי שבוצע בארה"ב הראה כי כל דולר שהושקע בהתחסנות הביא לחיסכון של 3.4 דולרים בעלויות רפואיות הקשורות במחלה.

עשר שנים לאחר שהחל השימוש בחיסון הפוליו, אושר החיסון הראשון נגד חצבת. החיסון הוביל להפיכת המחלה מכזו שבה נדבקו כמעט כל הילדים, למחלה נדירה של מקרים בודדים בלבד מדי שנה במדינות המפותחות, רובם באוכלוסיות לא מחוסנות. מאידך, במדינות מתפתחות שבהן החיסון לא ניתן בצורה סדירה, נפטרו בשנת 2000 כ-750,000 איש בשנה, מרביתם ילדים. מספר מקרי המוות ירד, אך עדיין נפטרים קרוב ל-200,000 בשנה בשנים האחרונות.

ניתוח כלכלי שנערך בארה"ב מצביע על כך שכל דולר שהושקע בהתחסנות הביא לחיסכון של 10.3 דולר בעלויות רפואיות הקשורות במחלה ו-3.2 דולרים בעלויות עקיפות הקשורות לממד חברתי (כגון בשל אובדן ימי עבודה). גם בישראל המחלה כמעט נעלמה. בעשור האחרון היו שלוש התפרצויות של חצבת, כולן בקרב קבוצות באוכלוסייה שלא חוסנו, כשבהתפרצות האחרונה, ב-2008, חלו למעלה מ-1,500 ילדים, ואחד מהם נפטר.

המכה השחורה

מחלה נוספת הזכורה לרעה היא האבעבועות השחורות. בתחילת המאה ה- 20 קרוב ל-50 אלף בני אדם נדבקו במחלה מדי שנה, מה שהביא למותם של כ-1,500 מהם.

דווקא מחלת האבעבועות השחורות, שעברה מהעולם, מלמדת אותנו לקח חשוב על חשיבות ההטמעה של חיסון. על אף שהחיסון הראשון נגד אבעבועות שחורות פותח כבר בשנת 1796, חוסר יכולתה של מערכת הבריאות לעודד אחוזי התחסנות מספקים הוביל לכך שרק 150 שנה לאחר מכן הודברה המחלה לחלוטין.

פיתוח החיסונים איננו פוסק. חיסונים חדשים שנכנסו לשגרת החיסונים בישראל באחרונה מסייעים להתמודד עם חיידק הפנוימוקוק הגורם לדלקת קרום המוח ודלקת ריאות, ועם נגיפים כגון רוטה, וירוס הגורם השכיח ביותר לשלשול בתינוקות. הכנסת החיסון נגד נגיף הרוטה ב-2011 כחיסון שגרתי בישראל כבר הביאה לצמצום של כ-8,000 ימי אשפוז בשנה של תינוקות בגלל שלשול. השנה גם נכנס החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הגורם לסרטן צוואר הרחם, ואושר בישראל גם חיסון חדש כנגד שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) ממנו סובלים אחד מכל כ-3 מבוגרים.

כל שקל המושקע היום בחיסון מחזיר את עצמו מספר מונים כשבאים לבחון את השפעת החיסון לטווח הארוך. עם זאת, חשוב מאד לזכור כי הצלחתו של חיסון נגזרת גם מהיקף השימוש בו. קולות הנשמעים לאחרונה וקוראים להורים שלא לחסן את ילדיהם לא פוגעים רק בילד עצמו, אלא גם עלולים להקים לתחייה מחלות שהודברו או לעורר התפרצויות של מחלות קשות אחרות.

פרופ' איתמר גרוטו הוא ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
פרופ' יונה אמיתי הוא יו"ר חיפ"א, החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה, לשעבר

ואו לדבר על זה בפורום חיסונים לילדים.