חינוך: הילד לא מקובל, מה עושים?
הורים רבים מוטרדים מהעובדה שילדם סובל מבעיות חברתיות ואינו מקובל. מהן הסיבות להדרתו? איך מתמודדים עם הבעיה ואיך מסייעים לפעוט להתערות בחברה?
כל הורה רוצה שילדו יהיה בריא ומאושר, שיהיו לו חברים רבים, ושיהיה לו טוב ונוח במסגרת החינוכית אליה הוא משתייך. אולם מה קורה, למשל, אם ילדכם חוזר ביום מן הימים הביתה ומספר כי אין לו חברים בגן, אין לו עם מי לשחק, הוא אינו מוזמן למסיבות ימי הולדת ובכלל רע לו ועצוב לו. הורים אינם יכולים להישאר אדישים ושווי נפש נוכח הצהרה עצובה זו. כיצד ניתן לטפל בבעיות חברתיות המתעוררות אצל הילדים בגילאים הרכים ומה חלקם של ההורים בפתרון הבעיה? 
מה קורה עם הילד?
"בעיות חברתיות מתעוררות בכל חברה ובכל קבוצות גיל ללא כל קשר למעמד החברתי או הסוציואקונומי", מסביר ד"ר אודי בונשטיין, פסיכולוג קליני, פסיכולוג ראשי בביה"ח לגליל המערבי בנהריה וראש התכנית לפסיכותרפיה בצפת. "אם אנו כהורים נחשפים לבעיות חברתיות אצל ילדינו מחובתנו לטפל בהן, אולם חשוב שלא נגזים במקום שאין צורך. ראשית תפקידנו הוא לזהות את הבעיה. ילד הסובל ממצוקה כלשהי במסגרת החינוכית בה הוא נמצא, יהיה עצבני, לעיתים תוקפן, או לחילופין עצור ומכונס בעצמו. אנו כהורים, המכירים את הילד שלנו, נוכל בוודאי להבחין בשינויים בהתנהגותו. השלב הראשון הוא קיום שיחה פתוחה עם הילד. על ההורים לדובב את הילד, לברר מה מעיק עליו, מה גורם למצוקתו ומה מביא אותו לתחושות של עצבות וכעס. אם הסיבות לכך קשורות להיבט החברתי: 'לא הזמינו אותי למשחק', 'לא מדברים איתי', 'אין לי חברים בגן' וכדומה, יש לברר אם זו תחושתו האישית או שיש עוד ילדים החשים כך; האם מדובר באירוע חד פעמי או באירוע מתמשך. כמו כן, מומלץ לבדוק האם דברים דומים קורים לו גם במסגרות חברתיות נוספות, כגון בין חבריו בשכונה".
יש גם להתייעץ עם הגננת, הרואה ומכירה את דרך תפקודו והתנהגותו במהלך היום בגן. לגננת יש פרספקטיבה טובה יותר משום שאינה מעורבת באופן רגשי. אם אכן מדובר בבעיה מתמשכת, נכון יהיה לטפל בה מכיוון שסיטואציות יומיות של דחייה יכולות לאמלל את הפעוט ולפגוע באיכות חייו.
מחפשים את מקור הבעיה
"אם נראה שמקור הבעיה הוא בילד עצמו - הוא אינו מתקשר היטב עם הסביבה, לא מפרש נכון את הסביבה החברתית, ולעיתים מגלה תוקפנות ולחילופין ביישנות יתרה, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע ולטפל בילד עצמו במישור הפסיכולוגי-התפתחותי", אומר ד"ר בונשטיין, "איש מקצוע יוכל לערוך תצפית על הילד ולקבוע תוכנית התערבותית שתקדם את הילד ותעזור לו להתגבר על הקשיים".
לדברי ד"ר בונשטיין, מחבר הספרים "העין הפנימית" ו"היפנוזה - דרכה של הנפש ליצור את הגוף", ברגע שמזהים מהי הבעיה שמציקה לילד ישנם כמה דרכי טיפול. "הראשונה היא לדבר באופן אישי עם ההורים של הילד או הילדים שמציקים לילדכם. להסביר להם שילדכם פגוע וסובל בגלל אינטראקציה לא נעימה עם ילדיהם ולהציע להורים לערוך פעילות חברתית משותפת ומקרבת, במטרה לפתור את הבעיה. הדרך השנייה היא שיחה עם הגננת ובקשה ממנה, שהיא תפעל ליישור ההדורים במסגרת הגן, באמצעות הכלים החינוכיים העומדים לרשותה".
ניתן גם לסייע לילד בבחירת חברים, המתאימים לו מבחינת האופי ותחומי עניין המשותפים. אפשר גם להביא דוגמאות מחיי ההורים, לשתף את הילד בסיטואציות דומות שקרו להורים ולספר לו איך הם התמודדו עם הבעיה שניצבה בפניהם. במקביל ניתן לערוך סימולציות והדמיות יחד עם הילד: להסביר לו כיצד נכון להתנהג בסיטואציות חברתיות מסוימות, ממה נכון להתעלם ועל מה נכון להגיב. ההדמיות והחזרה עליהן מסייעים לילד להתמודד עם מצבים בהם הוא נתקל במציאות החברתית היומיומית.
לא לאלימות
"אם מדובר במקרים שבהם הדרת הילד מלווה בבריונות ואלימות נגדו, עליכם להיות אקטיביים ולשים קץ למעשים אלו באופן חד משמעי ובלתי מתפשר", קובע ד"ר בונשטיין. "הילד שלכם צריך להיות מוגן ובטוח, ולחוש כי יש מי ששומר עליו. אנו גם יכולים לחשל את ילדנו, לשלוח אותו לקורס לאמנות לחימה, שיחזק את ביטחונו העצמי. כך הוא ילמד להקרין עוצמה ולא חולשה שתגרום לו להיות קורבן. ישנם גם מקרים בהם טיפול פסיכולוגי משלים יכול בהחלט להועיל. באפשרותנו כהורים לעזור לילד ליצור קשר עם חבר או שניים, שיתערבו ויגנו עליו בשעת הצורך. חשוב גם להיעזר בכל הגורמים החברתיים הסובבים אותו כדי ליצור מערך תמיכה וגיבוי.
"עלינו כהורים להיות קשובים לילדינו", מסיים ד"ר בונשטיין. "כל עוד אנחנו קשובים, נוכל להגיב ולמנוע מצבים חברתיים המקשים על הילד, בטרם יתפתחו ויצאו מכלל שליטה".
בואו לדבר על זה עם ד"ר אודי בונשטיין בפורום פסיכולוגיה קלינית.
