בחירת מין הילד: 75% רוצים בנים
אם יש לכם 4 ילדים בני אותו מין וסיבה משכנעת מספיק, ייתכן שתוכלו לבחור את מינו של התינוק הבא שיצטרף למשפחה. האם מדובר בזכות הורית או בבעיה אתית?
עוד מקדמת דנא בני זוג רבים פנטזו על ילד ממין מסוים, במיוחד כאשר נולדו להם מספר ילדים בני אותו מין. בסין ובהודו ההורים אף הרחיקו לכת, ומימשו את תשוקתם העזה לזכרים באמצעות הריגת תינוקות ממין נקבה וכיום שתי המדינות סובלות מחוסר איזון דמוגרפי חריף, המתבטא במחסור חמור של נשים. התופעה גרמה בין היתר לייבוא נשים וסחר בנשים. עם זאת, במרבית מדינות העולם המערבי בחירת מין יילוד, מסיבות שאינן רפואיות, אסורה. בישראל כמו בארה"ב ובאיטליה ניתן לבצע זאת במקרים מסוימים.
מדי שנה מוגשות כ-60 פניות בממוצע לוועדה הארצית לברירת מין היילוד, כאשר רק 20% מתוכן מאושרות. בשונה מבעבר, בשנת 2011 חלה עלייה במספר האישורים ו-30% מהפניות שהוגשו אושרו. כך עולה מנתונים שהוצגו אתמול (ב') בכנס בנושא, על ידי מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית ברפואה כללית במשרד הבריאות לשעבר, נירית פסח.
עוד עולה מהנתונים כי גילם הממוצע של הפונים לוועדה הוא 36 עבור נשים ו-40 עבור גברים. שליש מהפניות הן של ערבים, היתר של יהודים. נתון מעניין הוא כי 75% מהפונים רוצים בנים ורק 25% מבקשים בנות, כאשר במגזר הערבי 100% מהבקשות הן לבנים. כדי לעמוד בתנאי הסף לפנייה לוועדה על בני הזוג להוכיח כי יש להם ארבעה ילדים משותפים בני אותו מין, ובנוסף עליהם לספק סיבה מספיק טובה לרצונם לילד נוסף ממין שונה. למשל לשכנע שהמצב הנוכחי גורם להם לסיכון נפשי, מאיים על שלמות המשפחה או על טובתה, או שיש להם סיבות דתיות כלשהן.
כמו טיפולי פוריות
ברירת מין יילוד מבוצעת באמצעות אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), כאשר המטרה העיקרית בבדיקה היא לאבחן במשפחות עם סיכון למחלה גנטית אם הביצית המופרית חפה ממחלות גנטיות ואם העובר יהיה בריא. שימוש רפואי נוסף הוא לזהות עובר שיתאים לתרומת מח עצם לילד חולה (בדרך כלל בין אחים). מדובר בבדיקה של העובר במעבדה - בטרם הוחזר לרחם אמו, כלומר עוד לפני שהעובר השתרש ברחם ונוצר הריון. זאת באמצעות הפריה חוץ גופית של הביצית עם הזרע. לשם כך אישה צריכה לעבור את כל מה שכרוך בטיפולי הפריה חוץ גופית זריקות, הורמונים ושאיבת ביציות. לאחר שנוצר עובר במעבדה לוקחים תא אחד ובודקים את התקינות הגנטית שלו וגם את מינו.
מה הלאה? צבע העיניים?
המתנגדים טוענים שאין לאפשר להורים לבחור את מין היילוד מטעמים חברתיים, משום שאין זה מוסרי. בחסות הקידמה, אנו עלולים למצוא את עצמנו מבקשים בעוד מספר שנים ילד "מושלם" שנבחר את צבע עיניו, צבע שיערו, גוון עורו ואף את תכונות האופי שלו. טענה נוספת היא ש"הורות טובה" היא קבלת הילד כפי שהוא ללא תנאים מוקדמים וללא קשר למינו. סוגיה בעייתית נוספת היא אם זה בכלל ראוי שאישה בריאה ופורייה תעבור טיפולי פוריות שיש בהם סיכון לבריאותה, אך ורק בשביל לבחור את מין הילד? זאת ועוד - כיצד ירגיש הילד "הנבחר" בחלוף השנים וכיצד זה ישפיע על האחים האחרים שלא "נבחרו"? שאלה נוספת היא מי באמת מרוויח מהליכי בחירת מין יילוד שלא לצרכים רפואיים? (בין השורות נרמז כי מדובר ברופאים המבצעים את אותם הליכים יקרים).
פרופ' שוקי דור, רופא מומחה בתחום טיפולי פוריות התעקש שדווקא להיפך, אין שום צורך בוועדה מיוחדת שקובעת למי מותר ולמי אסור לבחור את מין היילוד ויש לאפשר זאת לכל מי שחפץ בכך. לדבריו, כיום הוועדה משרתת בעיקר את האוכלוסייה הערבית והיהודית-חרדית, כי משפחות ממגזרים אלה הן היחידות העומדות בתנאי הסף הנוקשים שלה (כמה חילונים עם 4 ילדים בני אותו מין יבקשו ילד חמישי ממין שונה?). עוד אומר פרופ' דור כי מצב זה הוביל בני זוג רבים לבצע את ההליך בחו"ל.
בואו לדבר על זה בפורום אבחון טרום לידתי וייעוץ גנטי.
