חיסונים לילדים: מדוע חשוב לחסן?

לרגל שבוע המודעות לחיסונים שחל בחודש זה, שוב עולה אצל הורים רבים השאלה המהותית והחשובה: האם לחסן או לא לחסן את הילדים? גם אצל מבוגרים ואף אצל קשישים, עומדת אותה דילמה בנוגע לחיסונים שהפכו לרווחים בשנים האחרונות, כדוגמת החיסון נגד מחלת השפעת, והשאלה האם כדאי להתחסן?

האם החיסונים באמת מזיקים לנו לגוף? כיצד מתמודדים עם תופעות הלוואי? ד"ר אמיר קליביצקי, מנהל פורום חיסונים לילדים, משיב לשאלותינו.

חיסונים לילדים: לחסן או לא? (אילוסטרציה)

לחסן או לא לחסן זאת השאלה. והתשובה?

"אני בטוח כי כלל ההורים רוצים בטובת הילדים שלהם. עם זאת, מאחר וגדלו בעידן בו המחלות כמעט נעלמו בזכות החיסון, הם אינם מכירים את המחלות אשר נגדם מחסנים, ואינם חוששים ממחלות אלה ומסיבוכיהן. בנוסף, הם ניזונים ממידע לקוי ומעוות, המופץ על ידי ארגונים המתנגדים לחיסונים, לפיו החיסונים פוגעים בבריאות הילד בטווח הארוך".

"אף לא אחד מטיעונים אלה הוכח מדעית, ולהפך: מחקרים אפידמיולוגיים הוכיחו כי הבריאות הכוללת של המחוסנים טובה משל הלא-מחוסנים. כמובן שמאחר והמחלות נגדן מחסנים עלולות לגרום באחוזים ניכרים לתחלואה ארוכת טווח, שיירים תמידיים, ואף לתמותה, לשיטתי, יש לעשות הכל כדי למנוע הידבקות בהן".

מדוע חשוב לחסן תינוקות בחיסונים ספציפיים, בשנה הראשונה לחייהם ולא אחרי?

"ככלל, מאחר והמחלות נגדן מחסנים עלולות לגרום לתחלואה ולתמותה במיוחד בגילאים הצעירים, אנו מעדיפים להשיג את הכיסוי החיסוני מוקדם ככל הניתן. עם זאת, ישנם חיסונים אשר אינם מפעילים את מערכת החיסון היטב טרם גיל מסוים, ולכן אם יינתנו מוקדם מדי, לא תיווצר חיסוניות, כך שאנו חייבים לדחותם מעבר לגיל מסוים".

סביב חיסון הפוליו ויעילותו התעורר פולמוס ציבורי נרחב. מדוע חיסון הפוליו הופסק בשנת 2005 והוחזר לשימוש באחרונה?

"כדי להעמיד דברים על דיוקם, הסיכון בחיסון החי המוחלש לפוליו (OPV) מועט ביותר. מתן חיסון זה הופסק ב-2005, כיון שנגיפי הפוליו לא בודדו בישראל במשך תקופה ארוכה ולכן לא היה צורך ביצירת חיסון מעי, אותו מעניק החיסון החי המוחלש, וניתן היה להסתפק בחיסון המומת (ה-IPV). עם הישנותו בביוב, ואחר כך גם בידודו בצואת אדם, עלה הצורך לצאת במבצע חיסון, ובהמשך להחזירו לשגרת החיסונים".

האם חיסון זה באמת היה חיוני כנגד התפרצות המגיפה? האם התועלת שלו עולה על הנזק?

"אחד הסיכונים שהחיסון החי המוחלש טומן בחובו הוא יצירת תחלואה, בעיקר אצל אנשים בעלי מערכת חיסון פגומה. אף כי מצב זה נדיר, ההנחיה היא שלא לחסן בני בית הבאים במגע קרוב עם אוכלוסיה זו. חשוב להבין כי הדבקה מרוחקת יותר - נדירה עוד יותר".

"סיכון נוסף אפשרי הוא הפיכת הזן המוחלש של הנגיף לנגיף פעיל ואלים. מצב זה נמצא מאוד לא שכיח באוכלוסיה לא מחוסנת כנגד פוליו. קל וחומר, שמצב זה נדיר מאוד באוכלוסיה שמחוסנת על ידי הנגיף המומת, כמו בישראל. לכן, הסיכון לתחלואה מסוג זה אפסי".

"למרות הסיכוי הקלוש להתפתחות תחלואה עקב החיסון החי המוחלש, התועלת שהתקבלה ממנו מובהקת: בישראל, בעת הופעת הנגיף, לא היה ולו מקרה אחד של תחלואה בפוליו. לעומת זאת, בסוריה, שם לא יצאו במבצע דומה, דווחו כ-20 מקרי תחלואה עד כה".

מה הסיכוי שחיסונים כנגד מחלות כמו פוליו אכן יגרמו להתפרצות מחודשת של המחלה?

"חיסונים מוחלשים עלולים לעתים לגרום למחלה באנשים עם מערכת חיסון לקויה. לפיכך, אוכלוסייה זו אינה מחוסנת בחיסונים אלה. עם זאת, ככלל, זני החיסון הינם בעלי יכולת הדבקה מועטת ולכן לא ידוע, פרט לפוליו, על תחלואה במחלות אחרות שנגרמה כתוצאה מזני החיסון".

האם מי שלא מחסן את ילדיו מסכן את שאר האוכלוסייה?

"מאחר שהכיסוי של חיסונים באוכלוסיה אינו של מאה אחוזים, הרי שתמיד תהיה אוכלוסיה קטנה, שאף שחוסנה בצורה מלאה, עדיין יכולה לחלות במחלה, במידה ותחשף למזהם המתאים. אין אפשרות לצפות מי מבין המחוסנים ייכלל באוכלוסיה זו. בנוסף, ישנה אוכלוסיה נוספת אשר אינה יכולה להתחסן, למשל תינוקות שטרם הגיע לגיל החיסון, אנשים שמערכת החיסון שלהם פגומה, אנשים הלוקים במחלות גידוליות או מטופלים בתרופות הפוגעות במערכת החיסון".

"ככל ששיעור האנשים המחוסנים באוכלוסיה גבוה יותר, יש פחות סיכוי שהמחלה תתפרץ באוכלוסיה זו. ולהיפך, ככל שהשיעור נמוך יותר, הסיכון להתפרצות גבוה יותר, ואכן ראינו בשנים האחרונות התפרצויות של אדמת, חצבת וחזרת - כמו גם של מחלות אחרות - בעיקר באוכלוסיות לא מחוסנות".

"לפיכך, אלו אשר בוחרים שלא להתחסן, במידה ויידבקו במחלות, עלולים לסכן את אוכלוסיות האנשים שאינם יכולים להתחסן - או את אלו שחוסנו אך לא התפתחה אצלם חיסוניות".

מה חשוב לדעת לפני שמתחסנים? לאיזה תופעות לוואי יש לצפות?

"חשוב לדעת כי לפני שחיסון מופץ בשוק, הוא מנוסה בשיטות שונות לבדיקת יעילותו, ולא פחות חשוב מכך, גם לקביעת בטיחותו. הבדיקות אינן מסתיימות לאחר ההפצה, אלא נמשכות גם אחר כך. במילים אחרות, החיסונים המוצעים בשוק הינם בטוחים מאוד. אין הדבר אומר כי אין להם, כמו לכל תרופה יעילה, שום תופעות לוואי. הדבר אומר שתופעות הלוואי נדירות ושוליות ביחס לתועלת הרבה הצפויה ממתן החיסון".

אז מהו עתיד החיסונים הצפוי לנו?

"חיסונים רבים נמצאים כעת בפיתוח, חלקם חדשים, כנגד מחלות שלא היה עד כה חיסון כנגדן, חלקם שיפור של חיסונים כנגד מחלות שקיים נגדן חיסון. חיסון אחד, מדובר מאוד, הוא החיסון האוניברסאלי כנגד שפעת, שמטרתו היא שלא נזדקק לחדש חיסון כנגד שפעת מדי שנה, אלא נתחסן, כמו שאר החיסונים, מספר פעמים מועט במשך כל החיים".
"לרוב, תופעות הלוואי השכיחות הן מינוריות וכוללות חום במשך 24 שעות ממתן החיסון או כאב, נפיחות ואודם מקומיים. בחיסונים מסויימים יכולה להיות גם פריחה או חום המופיעים מאוחר יותר. כדאי להתעדכן בתופעות הלוואי הצפויות בעת מתן החיסון אצל הגורם המחסן כמו טיפת חלב, מרפאת 'למטייל' או משרד הבריאות".

בואו לדבר על זה בפורום חיסונים לילדים.