מים מותפלים: על חשיבות המגנזיום

צריכת מגנזיום בכמות נאותה מורידה ב- 51% את הסיכון לשבץ מוחי ולמחלות לב - כך נאמר בכנס המדעי השישי לתזונת ילדים ותינוקות, שנערך באחרונה ועסק בהוספת מגנזיום למים מותפלים בישראל. מחקרים הראו קשר הפוך בין צריכת מגנזיום לבין מחלות ותמותה ממחלות לב וכלי דם, בעיקר בקרב נשים. לפני כמה שבועות אושר פיילוט להשבת מגנזיום למי השתייה המותפלים ביוזמת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

השלכות המים המותפלים

"אחד המקורות העיקריים למגנזיום הוא מי השתייה", אומר פרופ' יונה אמיתי, יו"ר חיפ"א, החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה, מומחה בטוקסיקולוגיה ובריאות הציבור מאוניברסיטת בר אילן. "ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בהיקף התפלת מים לצורכי שתייה, ותוך שנתיים כמחצית ממי השתייה בישראל יהיו מותפלים. מים מותפלים, בניגוד למי ברז, במרבית אזורי הארץ, או למים מינרליים, מכילים כמות אפסית של מינרלים, שכן המינרלים מוצאים בתהליך ההתפלה, למעט סידן שמוחזר למים. החזרת מגנזיום למים מותפלים חיונית לבריאות הציבור. מי השתייה מהווים רשת ביטחון למניעת מחסור במגנזיום, החיונית בעיקר לאנשים בקבוצות סיכון, אשר אינם צורכים כמות מספקת של מגנזיום מהמזון. עם זאת קיימת בעיה לוגיסטית בהוספת מגנזיום למים המותפלים המשמשים לשתייה, מאחר שרק אחוז מהמים המותפלים מנוצל לצרכי שתייה, ונדרש פתרון יצירתי להוספת מגנזיום למים המותפלים המיועדים לשתייה.

"משרד הבריאות, אשר לא מכבר התריע שאי הוספת מגנזיום למים המותפלים עשוי להוביל לכ- 250 מקרי מוות בשנה, ממליץ על תוספת של 30 מ"ג מגנזיום למי השתייה. כל התערבות שאינה דורשת שינוי באורח חיים יעילה ביותר בהיבט של בריאות הציבור, דהיינו, הוספה של מגנזיום למי השתייה, שאותם כל האוכלוסייה צורכת, יעילה יותר לעומת חלוקת תוסף מגנזיום בצורת כדור מדי יום באופן שגרתי".

חיוניות המגנזיום

על פי מסמך מדעי של ארגון הבריאות העולמי, המגנזיום חיוני ביותר לבריאות האדם. הוא נמצא ב- 350 אנזימים, רבים מהם פעילים בחילוף החומרים בגוף המייצר אנרגיה. "מגנזיום נוטל חלק בתהליכים של ייצור החלבונים והחומצות הגרעיניות בתאי הגוף, והוא חיוני בשמירת המתח התקין של כלי הדם והרגישות של תאי הגוף לאינסולין", אומר פרופ' אמיתי. "למגנזיום תפקיד חשוב בבניית השלד, בחלוקת התאים, בשכפול ה-DNA ובתיקון פגמים בו.

"לאור האמור, הוצעו דרכים לאספקה סדירה של מגנזיום ובהן חינוך האוכלוסייה לצריכת מוגברת של מזונות העשירים במגנזיום, הוספת מגנזיום למקורות מי השתייה של האוכלוסייה, העשרת מזונות במגנזיום ומתן תכשירי מגנזיום כתרופה".

שדרוג מי השתייה

לאור החלטת המדינה להוסיף פלואוריד למי השתייה שלנו מטעמי בריאות, דורש משרד הבריאות לשדרג שוב את המים ולהפוך את ישראל למדינה הראשונה שמוסיפה להם גם מגנזיום.

צעד זה הוביל לפתיחתו של מאבק חריף, כפי שמסביר פרופ' אמיתי: "בעוד שארגון הבריאות העולמי ממליץ שמי השתייה יכילו 25-50 מ"ג מגנזיום לליטר, ועל כן יש להוסיף מגנזיום למים ולשמור על אותה רמה שהייתה לפני ההתפלה, הרי שברשות המים מתנגדים לכך נחרצות וטוענים כי מדובר בבזבוז אדיר של כסף שיביא לעלייה משמעותית בתעריף המים, בעיקר משום שרוב המים המותפלים אינם משמשים בהכרח לשתייה אלא לכביסה, רחצה וכו'".

מקורות נוספים למגנזיום

"מעבר לצורך במגנזיום בקרב האוכלוסייה הבריאה, הרי שחוסר במגנזיום וערכים נמוכים שלו (היפומגנזמיה) נובעים מסיבות רבות ומצבים שונים, החל בסוכרת, דרך נטילת אנטיביוטיקה במשך תקופה ארוכה, צריכת אלכוהול מוגברת לאורך זמן ובעיקר- תזונה דלה במגנזיום", מפרט פרופ' אמיתי. "וכאמור", הוא ממשיך, "המקור העיקרי למגנזיום הוא מזונות עשירים במגנזיום דוגמת שקדים, אגוזים, קשיו, חומוס, ירקות עליים ירוקים, טחינה, מוצרי חלב, קטניות כשעועית או אפונה ודגים, אך חלק גדול מהציבור אינו צורך מזונות אלה ומגיע למצב של חוסר במגנזיום.

"מקור נוסף למגנזיום הוא מים מינרלים המכילים מגנזיום. לגבי מסנני המים בבתים, חלקם מקטינים את כמות המגנזיום ויש לבדוק כל מסנן לגופו, על פי הספק.

"מקור שלישי הוא כמובן תוספי מגנזיום המומלצים לנטילה יומית בעיקר למי שנמצא בקבוצות סיכון, למשל אנשים עם מחלות לב וכלי דם. מנגד, חולים עם אי ספיקת כליות צריכים להיזהר מעודף מגנזיום, וכמו בכל תוסף, עליהם להיוועץ ברופא המטפל".

פרופ' אמיתי מאמין כי "זה לא ריאלי להעניק כדורים למיליוני אנשים מדי יום, ולכן חשוב מאוד להוסיף מגנזיום למי השתייה".

בואו לדבר על זה בפורום תרופות ללא מרשם, ויטמינים ומינרלים ודרמוקוסמטיקה.