בעיות גדילה: הורמון הפלא

עלייתו המטאורית של הכדורגלן האגדי ליונל מסי, מברצלונה ונבחרת ארגנטינה, הפנתה את אור הזרקורים לאפשרות לטפל בילדים נמוכי קומה באמצעות הורמון גדילה. מסי, שסבל בילדותו מקומה נמוכה, קיבל טיפול כזה והדבר איפשר לו לצמוח לגובה סביר ולהשתלב בהצלחה בכדורגל העולמי.

גדילתו התקינה של ילד היא אחד הדברים החשובים ביותר שהורה צריך לשים לב אליו. הגדילה מהווה מדד חשוב למצבו הבריאותי של הילד. כדי להעריך אם קצב הגדילה של הילד תקין, יש לעקוב באופן סדיר אחר משקלו וגובהו. לשם כך יש לבצע מדידות תקופתיות ומדויקות של גובה ומשקל, עם ציון התאריך בעת המדידה. בעזרת מדידות אלו ניתן לצייר את קו הגדילה של הילד בעקומת הגדילה. סטייה של קו הגדילה מהדגם התקין יכולה להיות הביטוי הראשון למחלות כלליות או להפרעות הורמונאליות. ילד הסובל מבעיות צמיחה יכול להיעזר בהורמונים העוזרים לו להיכנס אל תוך עקומות הגדילה התקינות.

מגיל 4 עד 8 לערך נפתח חלון הזדמנויות שבו יכול הילד לקבל את ההורמון, שנכלל בסל הבריאות. אם לא יקבל את ההורמון, הוא צפוי לחיות כאדם נמוך קומה ולסבול מבעיות בריאותיות שונות. בישראל יש כ-300 ילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון וסובלים מקומה נמוכה, אך הם לא נהנים מהזכאות בשל חוסר מודעות של ההורים ושל הרופאים המטפלים לאפשרויות הטיפול בהורמון.

הגורם המשפיע ביותר על קומתו של האדם הוא תורשה. אולם הגדילה מושפעת מגורמים נוספים רבים, כגון מצבו התזונתי של הילד, מצבו הבריאותי הכללי והמערך ההורמונאלי שלו. מכאן שהגדילה מהווה מדד חשוב למצבו הבריאותי של הילד.

יש לבצע מדידות תקופתיות ומדויקות של גובה ומשקל הילד, עם ציון התאריך בעת המדידה. בעזרת מדידות אלו ניתן לצייר את קו הגדילה של הילד בעקומת הגדילה. סטייה של קו הגדילה מהדגם התקין יכולה להיות הביטוי הראשון למחלות כלליות או להפרעות הורמונאליות.

ככלל, ברוב תקופת הילדות (בגילאים שנתיים עד תשע שנים) הילד שומר על אחוזון הגדילה שלו. סטייה מטה מקו הגדילה עלולה להצביע על קצב גדילה איטי. בתקופת הינקות ובגיל ההתבגרות יש שינויים אינדיבידואליים בקצב הגדילה. כך למשל, נער שהתבגרותו המינית מאחרת עלול לגדול לאט יחסית לבני כיתתו שהתבגרותם המינית כבר החלה.

קצב אחיד של גדילה חשוב יותר מהגובה עצמו. לכן אין צורך לדאוג לילד או לילדה הממשיכים לגבוה במספר סנטימטרים באופן סדיר מדי שנה. עם זאת, הנסיבות הבאות יכולות לעורר דאגה:

אם יש סטייה ברורה בעקומת הגדילה של הילד ואם קיים הבדל משמעותי בגדילה בין שנה לשנה.

אם ילד נולד במשקל תקין וגדל באופן קבוע, אבל לפי אחוזון הגדילה שלו הוא נמצא 8 ס"מ פחות או 8 ס"מ יותר מהגובה הרצוי, יש לפנות לרופא. את אחוזון הגדילה של הילד ניתן לברר אצל רופא ילדים.

התבגרות מינית מוקדמת לזמנה עלולה להיות בעייתית. ניתן לזהותה אם היא מתחילה לפני גיל 8 אצל בנות ולפני גיל 9 אצל בנים. התבגרות מינית מאופיינת בהופעת שדיים ושעור ערווה בבנות, וגדילת אשכים ושעור ערווה בבנים.

התבגרות מינית מאוחרת היא בריאה, אבל מפריעה לחיי החברה של הילד. במקרה של חשד לגדילה בלתי מספקת אצל הילד, מומלץ להורים לפנות לרופא הילדים, כדי שיבדוק אם בלוטת יותרת המוח מייצרת הורמון גדילה במידה מספקת, או שמקור הבעיה אחר.

קומה נמוכה בקרב בני המשפחה, התבגרות מינית מאוחרת והשילוב ביניהם הם הגורמים השכיחים לקומה נמוכה. תזונה לקויה, מחלות כרוניות, טיפול ממושך בסטרואידים, תת פעילות של בלוטת המגן וחוסר בהורמון גדילה עלולים אף הם לגרום לקומה נמוכה.

יש לשם לב במיוחד אם הילד הנמוך הוא שמן, סובל מנחירות בשינה, כאבי ראש ובטן, הפרעות בראייה או יציאות שאינן תקינות. בבנות נמוכות מאד יש לשלול את קיומה של התסמונת ע"ש טרנר הנגרמת מחוסר בכרומוזום X. בשני המינים עלולות הפרעות תורשתיות במערכת השלד לגרום לקומה נמוכה.

ילדים אלו נוטים לפתח בבגרותם מחלות כגון סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם. הילדים הקטנים יסבלו מתיאבון ירוד, ערנות ירודה, שינויים במצב הרוח, יכולת הסתגלות חברתית פחותה, בעיות התנהגות רבות, הישגיות נמוכה, הערכה עצמית נמוכה וקשיים בריכוז.

התפיסה העצמית של הילד הנמוך עלולה להיות מושפעת מדעות חבריו ולהיות מלווה בתחושת השפלה ופגיעות. במחקרים נמצא שלילדים אלה הישגים אתלטיים פחותים (לא עקב חוסר יכולת, אלא עקב תפיסה עצמית בעייתית וחשש חברתי) וערך עצמי נמוך בהשוואה לחבריהם. לעיתים קרובות מתייחסים לילד נמוך בהתאם לגובהו ולא בהתאם לגילו או יכולותיו, והדבר עלול להוסיף לפגיעותו.

הורמון הגדילה הנוזלי נורדיטרופין סימפלקס הוא הטיפול הראשון שאושר בישראל לטובת הילדים הקטנים. הורמון זה מוזרק באמצעות נורדיפן עט הזרקה, שתוכנן במיוחד עבור ילדים וניתן על פי מרשם רופא (אנדוקרינולוג) בלבד.

לא ניתן לחזות במדויק מה יהיה הגובה הסופי שאליו יגיע הילד עם גמר התבגרותו. אולם ניתן להעריך זאת במידת מה. גובה "המטרה" של בן יהיה ממוצע גובה הוריו בתוספת 6.5 ס"מ ושל בת ממוצע גובה הוריה פחות 6.5 ס"מ. קיים פיזור סטטיסטי, וילדיכם צפוי להיות בטווח של פלוס מינוס 8.5 ס"מ מגובה המטרה.

פרופ' אלי הרשקוביץ' הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים.