ניתוחי הרזיה: שומרים על כושר
ניתוחי הרזיה יכולים להיות פתרון יעיל לסובלים מהשמנה קיצונית, אך אין בהם די. שינוי אורח החיים, הכולל דיאטה ופעילות גופנית, הכרחי לשימור התוצאות לטווח הרחוק
ניתוחי הרזיה נעשו פופולאריים בשנים האחרונות ומשמשים פתרון לאנשים כבדי משקל במיוחד. עבורם זה המוצא האחרון כפתרון להפחתת משקל באופן מהותי, ובאמצעותו להפקת הנאה מיתרונות חברתיים, בריאותיים ואסתטיים. בישראל נערכים מדי שנה אלפי ניתוחי הרזיה מסוגים שונים, ובכללם ניתוחים לקיצור קיבה. באמצעות ניתוחים אלה מנסים לסייע לאוכלוסייה גדולה להתמודד עם ההשמנה, שהינה תופעה נפוצה בארץ בעולם ומוגדרת בשנים האחרונות כמגיפה.
ניתוחים בריאטריים (ניתוחי הרזיה) מקובלים מאוד בשנים האחרונות, ואף ממומנים על ידי קופות החולים שרואות בהם דרך לשיפור מצבם הבריאותי של המבוטחים ולמניעת תחלואה. האם לאוכלוסייה שעוברת את הניתוחים הללו ניתן להבטיח משקל גוף נמוך יותר ואחוזי שומן ממוצעים במהלך החיים שלאחר הניתוח? ספק רב. חלק מהאנשים שעוברים ניתוחי הרזיה אינם משנים את אורח חייהם. שינוי הכרחי כזה כרוך בהפסקת העישון, הפחתת צריכת האלכוהול, תזונה נכונה, שינה מספקת ביממה ופעילות גופנית המתבצעת על בסיס קבוע. מסתבר שגם לאחר ניתוחים מסוגים שונים ניתן להעלות חזרה במשקל ובוודאי באחוזי השומן התת-עורי.
יש סיבות רבות להשמנה בדורנו: אורח החיים היושבני (עבודות מודרניות רבות לא מצריכות כל פעולה גופנית), הצריכה הניכרת, בישיבה, של מדיה אלקטרונית (אינטרנט, טלוויזיה), שפע המזון, והגנטיקה (הורים שמנים יולידו צאצאים עם מספר תאי שומן רב ועם פוטנציאל גדול להשמנה כמבוגרים.
אי הקפדה על איכות המזון הנצרכת תוביל לשינוי במשקל הגוף ולעלייה באחוזי השומן. אי ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע יעלה את הסיכוי לשינוי במצב הגופני: הרעה של ההופעה החיצונית, ירידה בתפקוד הגופני ועליית הסיכוי ללקות במחלות.
מומלץ שכל ירידה במשקל תתבצע במקביל לאימון גופני, כדי להביא לירידה מתונה ככל שניתן של מסת השריר. לאחר ניתוחי הרזיה מסוגים שונים, לעיתים מדובר בירידה חדה במשקל תוך תקופת זמן קצרה יחסית (שבועות או לעיתים חודשים כשמדובר בהשמנה מופרזת). לכן חשוב שהפעילות הגופנית תתבצע באופן קבוע.
מתברר שללא שינוי באורח החיים, גם ניתוח בריאטרי זה או אחר לא ממש יסייע. לאחר הניתוח, המנותח אמור לצרוך כמויות מזון קטנות במיוחד משום שנפח הקיבה לאחר הניתוח קטן במיוחד. ברם, גם קיצור נפח הקיבה או התערבות כירורגית אחרת אינם מבטיחים משקל נמוך יותר וירידה באחוזי השומן. אם אדם לאחר ניתוח בריאטרי ימשיך לצרוך מזון עתיר בקלוריות, נוזלי ובנפח קטן הוא יעלה במשקל באופן ממשי. צריכת מזונות כמו מילקשייק עתיר קלוריות ושומן, שוקולד בצורותיו השונות, חמאת בוטנים, ממרח חלבה (מזונות המכילים יותר מ-500 קלוריות ל-100 גרם!) יגרמו בוודאות לעלייה במשקל ובאחוז השומן. הדבר תלוי כמובן במאזן הקלורי החיובי לעומת השלילי. כלומר, אם מספר הקלוריות הנצרכות מהמזון גדול יותר ממספר הקלוריות שנעשה בהן שימוש, תתרחש בוודאות השמנה.
מעניינת העובדה שאנשים לא מעטים שעברו ניתוח לטיפול בהשמנה אינם מאמצים אורח חיים בריא ואינם מבצעים פעילות גופנית על בסיס קבוע. בשל כך, ניתן לצפות לעלייה במשקל ובאחוזי השומן גם אצל אנשים אלה. בנוסף לכך, במקרים רבים אוכלוסיות שעברו ניתוחים בריאטריים מסוגים שונים מבצעים את הפעילות הגופנית באופן לא מובנה. אזי, גם במקרה זה גובר הסיכוי לשינוי שלילי במשקל ובאחוזי השומן התת עורי, וזאת בשל אפקטיביות ירודה של אימונים בלתי שיטתיים.
באוניברסיטת גנט בבלגיה נבדקה הפעילות הגופנית אצל חולים הסובלים מהשמנה מורבידית (קיצונית), והשפעתו של ניתוח לקיצור קיבה על האימון. מסתבר שבקרב האוכלוסייה הרפואית קיים קונצנזוס לפיו ניתוח לקיצור קיבה הוא הטיפול ארוך הטווח היעיל ביותר כרגע להשמנה מורבידית. עם זאת, עדיין לא הוכח שכושר גופני, מאפיין חשוב שחסר בקרב חולים אלה, משתפר מאליו לאחר הניתוח. המחקר הבלגי בדק את ההשפעות של ניתוח לקיצור קיבה על הכושר הגופני ובחן את האפקטיביות של תכנית אימונים לארבעת החודשים שלאחר הניתוח.
נבדקו 15 חולים הסובלים מהשמנה מורבידית (BMI = 43.0) שנבדקו לפני הניתוח וארבעה חודשים אחריו. שמונה מהחולים התמידו בתכנית אימון המשלבת כוח וסיבולת, השאר לא ביצעו פעילות גופנית מוגדרת. לפני ואחרי הניתוח נמדדו מדדים אנתרופומטריים (כגון: משקל, היקפים ואחוזי שומן) ובוצעה הערכה רחבה של הכושר הגופני (כוח, כושר אירובי וביצועים גופניים).
התוצאות: איבוד המשקל הרב לאחר ניתוח לקיצור קיבה הביא לירידה בכוח הסטטי והדינאמי של השריר, ולא הביא לשיפור בכושר האירובי. אימונים אינטנסיביים יכולים למנוע זאת ואף להגדיל את הכוח של רוב קבוצות השרירים, לצד שיפור בכושר האירובי והביצועים היומיומיים שעלו בצורה משמעותית. שתי הקבוצות הראו שיפור דומה בהרכב הגוף ירידה במסת שומן ובמסה הגוף הרזה.
מסקנות המחקר: תכנית אימונים ב-4 החודשים הראשונים לאחר ניתוח לקיצור קיבה היא יעילה ויש לקדם אותה, מאחר שהכושר הגופני אינו משתפר באמצעות הירידה במשקל לבדה. חשוב להקפיד הן על פעילות אירובית, אך לא פחות חשוב על פעילות אנאירובית. באמצעותה ניתן יהיה להעלות את חילוף החומרים הבסיסי (BMR), לחזק שרירים ואף להעלות את מסתם (היפרטרופיה), ובד בבד לשפר באופן ממשי את ההופעה החיצונית.
לאחר ניתוחים מסוגים שונים (לאו דווקא ניתוחי הרזיה), יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התאריך המומלץ להתחלת הפעילות הגופנית וסוגה בקווים כלליים (ניתן במקביל להתייעץ עם רופא ספורט). כמו כן חשוב לקבל תוכנית אימונים מתאימה מאיש מקצוע הבקיא במקרים הללו. חשוב לציין שללא ביצוע פעילות גופנית ושמירה על תזונה נכונה על בסיס קבוע, יופיעו בעיות בריאותיות בעתיד, עלייה באחוזי השומן, שינוי לרעה בהופעה האסתטית, ירידה בתפקוד והרעה במצב רוח.
ההמלצות לפעילות גופנית לאנשים אלה הן:
1. הקפדה על הדרגתיות באימון: לאחר ניתוחי הרזיה ישנה לעיתים מוטיבציה עזה לשינוי אורח החיים שמתבטא בין השאר בביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע. חשוב לבצע בשבועות הראשונים 4-3 פעמים בשבוע פעילות גופנית קלה ובהדרגתיות להאריך את משך הזמן המוקדש לפעילות הגופנית ועצימותה, כדי שלא ליצור עומסים על מפרקי הגוף השונים ולהעלות בכך את הסיכון לפציעה.
2. ביצוע אימון אירובי ואימון אנאירובי על בסיס קבוע ובהדרגתיות: הן אימון אירובי, והן אימון אנאירובי חשובים לכל סוגי האוכלוסייה ובפרט לאנשים שעברו ניתוח הרזיה מסוגים שונים. המינונים עשויים להיות כדלקמן: בשבועות הראשונים ניתן לבצע פעילות אירובית קלה בדופק של 60%-65% מדופק מרבי (המוגדר כ-220 פחות הגיל לגברים ו-226 פחות הגיל לנשים) במשך 15-10 דקות. מדי מספר אימונים ניתן להעלות את הזמן המוקצב בכל פעם ואת מספר הפעמים בשבוע. לא מומלץ להעלות במקביל גם את זמן הפעילות וגם את מספר הפעמים או את הדופק.
כשמדובר בפעילות אנאירובית (במקרה זה מדובר באימוני משקולות, שיעורים הנערכים בסטודיו עם אביזרי עזר, פילאטיס מכשירים, תרגילים המתבצעים עם משקל גוף וכדומה, ניתן להמליץ על מינון של 3-2 פעמים בשבוע, תוך הפעלת קבוצות השרירים העיקריות: רגליים, גב, חזה, כתפיים, פושטי מרפק, כופפי מרפק, בטן וזוקפי גו). חשובה במקרה זה תשומת הלב לתרגילים שונים היוצרים מתיחה באזור המנותח. ישנם תרגילים כגון פשיטת כתף בשכיבה עם משקולת יד או פולי תחתון, או פשיטת גו בשכיבה, שבהם יש מתיחה רבה של אזור הבטן, ולכן אינם מומלצים בחודשי האימון הראשונים. בכל מקרה, כדאי לבחור את התרגילים בסיוע איש מקצוע.
3. מספר החזרות בתרגילים השונים באימון אנאירובי: לחולים שעברו ניתוח לקיצור קיבה מומלץ לבצע 20-12 חזרות בכל סט בתרגילים השונים. יש להתאים את המשקל המורם למספר החזרות. ככל שמספר החזרות עולה, המשקל המומלץ יורד. חשוב לא לבצע את התרגילים השונים עד להגעה של תשישות שרירית.
פעילות גופנית היא משמעותית וחשובה במיוחד על מנת לשפר יכולות גופנית, בעיקר לאחר ניתוחי הרזיה, אז ישנה ירידה עקיבה ביכולות הגופניות. חשוב לבנות תכנית אימונים מושכלת הן אירובית והן אנאירובית על מנת להשיג את מטרות האימון ללא פציעות וללא בעיות.
ד"ר איתי זיו הוא סגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.
צור קסטל הוא מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.
בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום הרזיה ללא דיאטה
פורום פתרונות ניתוחיים להשמנת יתר
פורום כירורגיית השמנת יתר