הפסקת וסת בקרב ספורטאיות

ספורטאיות בתחום התעמלות מכשירים, התעמלות אומנותית, אתלטיות בענפי ספורט כגון: ריצות קצרות, קפיצות, מרימות משקולות ומפתחות גוף, הן בעלות סיכוי גבוה לחוות תופעה של אמנוריאה (Amenorrhe). היעדר או הפסקת הווסת מתרחשים מספר פעמים בחיים מסיבות אחרות כמו: היריון, מתח נפשי, טיפולים תרופתיים מסוימים, שינויים הורמונאליים, הפרעות אכילה שונות (אנורקסיות לדוגמה) ועוד. אמנוריאה עיקרית מוגדרת כאי הופעת המחזור בנערות בנות 15, שטרם קיבלו מחזור לעומת אמנוריאה משנית המאובחנת כאי הופעת מחזור במשך 3-6 מחזורים בנשים, שכבר קיבלו מחזור חודשי בעבר.

שכיחות האמנוריאה באוכלוסיית הנשים הכללית מוערכת בין 2%-5%, אך בקרב ספורטאיות השואפות להעלות מסת גוף רזה, ככל שניתן ולהפחית את מסת הגוף השמן (אחוזי השומן) כמו רצות עילית למרחקים ארוכים, רקדניות בלט מקצועיות ומפתחות גוף השכיחות היא 40%-60%. אמנוריאה בקרב אתלטיות נגרמת עקב אימון עצים מידי, אך בעיקר עקב צריכה קלורית קטנה מידי. צריכה זו מובילה לירידה באחוזי השומן לערכים של 10%-8%, כאשר אחוזי השומן הממוצעים אצל נשים הנם כ-29%-22% (תלוי בגיל האישה). הכנסת אנרגיה (קלוריות) מועטה מדי לגוף ו/או אכילה של מבחר מצומצם מדי של מזונות עלול להביא לחסר בחלבונים, פחמימות וחומצות שומן חיוניות. חסר משמעותי ייראה בחומרים שמסייעים לחיזוק העצמות, בעיקר: סידן, ויטמין B, ברזל ואבץ. לאורך זמן נגרם חוסר איזון בהיפוטלמוס האחראי על הפרשת ההורמונים לגוף ולירידה ביצור הורמון הלפטין המעודד צבירת שומן ולירידה בהורמון המין הנשי, האסטרוגן. מחסור בהורמון זה עלול לגרום לירידה בדחיסות העצם והגדלת הסיכוי לשברי מאמץ ולהתפתחות אוסטיאופורוזיס (בנוסף, הנו אחד מקבוצת ההורמונים המופרשים על ידי השחלות ואחראים להתפתחות מינית תקינה של האישה ולתפקוד מערכת הרביה שלה). כמו כן, חלים שינויים הורמונאליים מהותיים וחשוב במיוחד לטפל בתופעה זו על ידי איש מקצוע: רופא ספורט, פיזיולוג מאמץ וכדומה. כלל תופעות אלו בקרב ספורטאיות מכונות בשם: Female Athlete Triad.

במחקר שנערך בוירג'יניה שבארצות הברית נבדק תפקוד ויסתי והרגלי התזונה של נשים העוסקות בהנפת משקולות באופן מקצועי תחרותי. נבדקה קבוצה של 103 נשים העוסקות בהנפת משקולות (קבוצת הניסוי) ו-93 נשים שלא עוסקות בכך (ביקורת). הנשים ענו על סקר לגבי הרגלים תזונתיים (כולל הפרעות אכילה אם קיימות) ולגבי המחזור החודשי שלהן. תפקוד ויסתי לקוי נקבע לפי קיום אמנוריאה (הפסקת המחזור החודשי) או מחזור לא סדיר מכונה "אוליגומנוריאה"). 30% מהנשים בקבוצת מניפות המשקולות סבלו ממחזור לא סדיר או אמנוריאה לעומת 13% בלבד מהנשים בקבוצת הביקורת שלא נטלו גלולות למניעת הריון. התפקוד הויסתי הלקוי היה גבוה במיוחד בקרב 12 נשים מקבוצת הניסוי שהשתתפו בתחרות מקצועית אחת לפחות להנפת משקולות. 86% מהנשים מאלו שלא נטלו גלולות למניעת הריון סבלו מאי סדירות במחזור. בקבוצת הניסוי היו דיווחים רבים יותר מאשר בקבוצת הביקורת לגבי החסרה של מחזור חודשי אחד לפחות בשנה האחרונה. הנשים בקבוצת הניסוי הראו נחישות גדולה בהרבה מהנשים בקבוצת הביקורת לאכילת מזון דל שומן: 15% מהנשים בקבוצת הניסוי לעומת 9% בלבד מהנשים בקבוצת הביקורת, היו מוטרדות יתר על המידה ממשקלן. 56% מהנשים מקבוצת הניסוי ענו "כן" לשאלה האם הן פוחדות להשמין, לעומת 38% מקבוצת הביקורת. 47% מקבוצת הניסוי היו אובססיביות לגבי אוכל, לעומת 30% מקבוצת הביקורת, 14% מקבוצת הניסוי השתמשו במשלשלים לעומת 1% מהביקורת, 17% מקבוצת הניסוי הודו שהיו אנורקסיות בעבר לעומת 5% מקבוצת הביקורת. מחצית מהנשאלות מקבוצת הניסוי הודו בדחפים לא נשלטים לאכול.

במחקר אחר שנערך באוניברסיטת אורגון שברצות הברית ועסק בנושא של המלצות תזונתיות ותפקוד ויסתי לקוי נמצא שתפקוד ויסתי לקוי הנובע מעיסוק באתלטיקה נפוץ יותר בקרב נשים פעילות ויכול להשפיע משמעותית על הביצועים ועל הבריאות. אמנוריאה הנובעת מאתלטיקה היא הצורה הקיצונית ביותר של אי תפקוד ויסתי, אך גם הפרעות ויסתיות אחרות יכולות להביא לרמות אסטרוגן נמוכות ולהשפיע לרעה על הפוריות ועל צפיפות העצם. מספר גורמים יכולים לתרום להתפתחות ליקוי ויסתי אצל אתלטיות: אי-איזון אנרגטי, עצימות האימונים והתדירות שלהם, משקל הגוף וההרכב שלו, הפרעות אכילה ורמות גבוהות של מתח נפשי ופיזי.

הטיפול המומלץ באמנוריאה בקרב אתלטיות הוא:

הורדת רמת האימון ב-10%-20%
העלאה הדרגתית בהכנסה הקלורית
העלאת משקל הגוף ב-2%-3% (בעיקר רצות למרחקים ומתעמלות)
שמירה על צריכת סידן קבועה של 1500 מ"ג ליום

לסיכום, אמנוריאה הנה תופעה שכיחה שמצריכה התייחסות בהיבטים שונים: תזונתית, רפואית, פסיכולוגית ועוד. חשוב להעלות את המודעות לתופעה אצל ספורטאיות, על מנת שהעיסוק בספורט ובפיתוח גוף במשך השנים לא יגרום לתופעות שליליות.

ד"ר איתי זיו, סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב; צור קסטל, מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים'.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום תזונה קלינית
פורום תזונה טבעית