קרע במיניסקוס: שיקום ארוך

המיניסקוס הוא לוחית סחוס גמישה בצורת סהר, הנמצאת בתוך הברך ומפרידה בין המשטחים הסחוסיים של עצם הירך ועצם השוק. קיימים שני סוגי מיניסקוס בברך, פנימי וחיצוני, ותפקידם הוא ספיגת זעזועים והתאמה אופטימלית בין משטחי הסחוס של השוק והירך.

מהו קרע במיניסקוס וכיצד הוא נגרם?

קרע במיניסקוס הוא פציעה שכיחה מאוד בקרב ספורטאים, גם חובבים וגם מקצועיים. הקרע יכול להיות חלקי או מלא ויתרחש בדרך כלל בזמן הפעילות הספורטיבית עצמה, כתוצאה מתנועה ספציפית כגון סיבוב הברך או שינוי כיוון שלאחריהם מרגישים כאב.

לרוב, הכאב מופיע בזמן כיפוף הברך תוך נשיאת משקל, או לחלופין נעילת הברך שבה יש קושי ומתעורר כאב לכופף את הברך ממצב יישור. ניתן גם לשמוע "קנאק" בזמן הכיפוף. לאחר כמה שעות הברך מתנפחת ומתמלאת בנוזלים, מה שיוצר תחושת לחץ.

קרע במיניסקוס

?מהם שלבי הטיפול בקרע במיניסקוס

בשלב הראשון מתמקד הטיפול בהורדת נפיחות ובשיפור טווחי תנועה. טיפול מנואלי (ידני) אשר יכלול תנועתיות פיקת הברך, עיסוי להורדת נפיחות ולהרגעה, והנעה פאסיבית (כאשר המטופל לא עובד), המטפל או המכשיר עובד על המטופל.

לטווחי כיפוף ויישור של הברך. התרגילים הראשוניים יהיו ללא נשיאת משקל ויכללו חיזוק של שרירי התאומים עם גומייה ועבודה סטטית לחיזוק השריר הארבע ראשי. יש חשיבות רבה לחיזוק שרירים תומכים כגון שרירי הירך והישבן. הקלה על כאבים בעזרת משחות וקרח מומלצים בחום. שימוש בקביים מומלץ מאוד להורדת עומס מהרגל.

בשלב השני שמים יותר דגש על הרחבת טווחי התנועה גם ביישור וגם בכיפוף, באמצעות טכניקות טיפוליות ועבודה עד גבול הכאב. הרבה עבודה פסיבית כאשר המטופל לא בתנועה הוא פאסיבי, המכשיר או המטפל עובדים. על טווח התנועה משיגה הפחתה משמעותית גם בכאב. בנוסף לכך אפשר לעבוד עם תרגילים אקטיביים שיתנו חיזוק ושימור לשרירי הברך בטווח שמשיגים.

חשוב מאוד לשים דגש על המשך הורדת הנפיחות שימוש בקרח בסוף היום. המטרה העיקרית בשלב הזה היא חזרה לדריכה מלאה ולהליכה נורמלית, ובעיקר: להתנתק מקביים.

אחד הטיפים החשובים הוא שימוש באופני כושר (כשבוע עד שבועיים לאחר הפציעה ובמידה שטווח התנועה והכאבים מאפשרים). זהו כלי חשוב שעוזר להקלת הכאבים ולשיפור טווח התנועה. בדרך כלל דרוש כיפוף בזווית של 100 מעלות על מנת להצליח לדווש באופניים ללא כאבים או עם כאב נסבל.

לאחר השבוע השלישי ובנוסף לתוכנית חיזוקים אישית המותאמת למטופל, ניתן לשלב עבודה עם משטחים לא יציבים לשיפור שיווי משקל ולנשיאת יותר משקל על הרגל. דגש רב יותר מושם על תרגילים שמשלבים תנועה כמו סקווטים, ויש שילוב של עבודה עם משקולות קלות. זאת בנוסף להמשך הדגש על שיפור טווח התנועה ולטכניקות לשיפור הכאבים בסופי הטווחים של היישור והכיפוף.

לאחר ארבעה שבועות יינתן דגש גם לשיפור הכושר האירובי. במידה שהתקדמות המטופל מספקת, ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית יומיומית מתונה הכוללת אימון בחדר הכושר (אימון מתון אשר ייבנה בהדרגה וללא עומסים משמעותיים בשלב הראשוני ויכלול גם חיזוק שרירי הבטן והגב), פילאטיס וחוגים שונים. שחיית חתירה מומלצת מאוד לחיזוק שרירי הרגליים והגב ללא חשש מנשיאות משקל מוגזמת. כדאי לשים לב האם מופיעים כאבים או נפיחויות בברך בזמן האימון או לאחריו. חשוב להדגיש: בשלב הזה של השיקום המטופל עדיין לא יבצע קפיצות או ריצה.

לאחר שבוע של חזרה לפעילות עושים הערכה מחודשת של מצב הברך. אם הושגו טווחים מספקים פונים לביצוע תרגילים מתקדמים יותר. אך אם טווח כיפוף ברך המטופל עדיין מוגבל ולא גדול מ-120 מעלות, יש מקום לפנות לרופא מומחה על מנת לבצע הדמיה כגון MRI להמשך הבירור ולבדיקה האם יש צורך בהתערבות כירורגית.

לאחר 6-8 שבועות: בשלב הזה של השיקום יפנה המטופל לתרגול הקרוב ל"פונקציה". הכוונה היא לחזק את הגוף בתרגילים הדומים יותר ויותר לענף הספורט שבו עוסק המטופל, אך ללא שילוב ריצה או קפיצות.

ניתן דגש רב לתרגילים לשיפור היציבה על רגל אחת תוך כדי תנועות בגב. מבוצעים תרגילי שיווי משקל רבים כגון סקוואטים במקביל לחיזוק הכללי של הגוף בדגש על שרירי הירך אשר להם חשיבות מכרעת בהצלחת השיקום.

רק לאחר כחודשיים עד ארבעה חודשים מתחילת השיקום ניתן לחזור בהדרגה לפעילות הכוללת ריצה, קפיצות קלות ומעט שינויי כיוון. חזרה מלאה לפעילות תותר רק לאחר כשמונה חודשים מתחילת השיקום ובהתאם למצב המטופל.

ניתן לשמור על כושר אירובי לאורך כל הדרך לפני הריצה על ידי שחייה ורכיבה על אופניים. ואם לאחר החזרה לפעילות הכאבים מתגברים, יש צורך בייעוץ מחודש של רופא אורטופד מומחה לברכיים.

אדם בדיר הוא פיזיותרפיסט מומחה, בוגר אוניברסיטת תל אביב ובעל התמחות בתחום פגיעות ספורט

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ספורט לבריאים ונכים.