הרזיה: מעגל הכשפים של הדיאטה

הכל מתחיל ברצון תמים לרזות, להשיל מספר קילוגרמים ולהרגיש קל ונוח יותר עם גופכם. ברור לכם שעודף המשקל שלכם הוא תוצר של אכילת יתר, בין אם אתם פעילים גופנית ובין אם לאו. הרעיון של דיאטה נשמע הרעיון הכי הגיוני בסביבה - בעיקר בסביבה שבה כולם בשלב כזה או אחר של דיאטה - ובוודאי בגלל שאין שום דרך אחרת שאתם מכירים. ברגע שהחלטתם "דיאטה", קבעתם לעצמכם הגבלה וחסך של קלוריות, של פחמימות, של שומנים. המסר המחלחל לתודעתכם הוא הגבלה, הגבלה של חופש הבחירה שלכם. ומוחכם, מצדו, קולט מסר זה כאיום על זרימה רציפה של רכיבי תזונה ואנרגיה.

אם תסבו לכך תשומת לב, תוכלו להבחין שאת השפעת המסר הזה תרגישו כשבתוככם תתעורר לה תחושת התנגדות, קלה או חזקה. אם לא תחושו בה מיד, זה רק בגלל שצונאמי של מוטיבציה מציף אתכם, אנרגיה של תקווה המלווה כל דיאטה חדשה. המחשבה שהנה, או-טו-טו תגיעו ליעד המיוחל, מרגשת אתכם באופן בלתי יתואר. עם הזמן ילכו ויחלשו קולותיהם של אלו לצד עלייתם של כוחות ההתנגדות.

ההתנגדות הזו איננה כוח יצר הרע שלכם או קול ההרס העצמי, היא באה מתודעתכם השפויה ומגופכם הבריא. ברגע שהעברתם בתאי מוחכם את מסר ההגבלה, נורות החרום נדלקות והמוח מעורר את מנגנוני ההגנה לשמירה מרבית על שיווי משקל מטבולי. מבחינת הגוף, הוא נכנס למצב של אי ודאות. מבחינת הגוף, הוא תחת איום קיומי. המוח שלכם אינו מרשה לעצמו להתבלבל בכל מה שקשור לקיום שלו. גוף בדיאטה הוא גוף רעב (מעצם ההגבלה), ורעב - הוא סכנה. הגוף שלכם אינו יודע דיאטה מהי, בדיוק כפי שאינו יודע שיש מסעדת מזון מהיר בכל פינת רחוב והמון פריטי מזון בארונות המטבח ובמקרר. הוא כן יודע הגבלה וימי צנע, שהרי כל מה שיש בחוץ אינו רלוונטי לגביו, התקבלה החלטה ברורה, להגביל, למנוע, לחסוך.

ברגע שמוחכם מזהה, מבחינתו, מצב של סכנה, הגוף נכנס למצב של סטרס (עקה) ומפעיל מגוון מנגנוני הגנה. כדי להבין את האופן שבו מתפקד גופכם תחת חסך הדיאטה, נשתמש באדם שפוטר מעבודתו כמטאפורה. כשאדם מפוטר מעבודתו, הדבר המיידי שנפגע הוא תזרים המזומנים שלו. הביטחון הכלכלי מתערער ותובע התארגנות מחדש לשמירת הסטטוס-קוו. אז, מה הדבר המיידי שיעשה אדם שתזרים המזומנים שלו הצטמצם?

1. קיצוץ בהוצאות. בתחילה מדובר בהוצאות שהן בגדר מותרות, ובהמשך, ככל שנמשך החסך, יתרחב הקיצוץ להוצאות המחיה. כך פועל גם גופנו. חילוף החומרים (שמוגדר כהוצאה אנרגטית בזמן מנוחה לדקה/שעה) מתחיל לרדת. אם אין הכנסה רציפה וראויה, לא מבזבזים. ככל שנמשכת הדיאטה או מוקצנת, כך הולך ופוחת קצב חילוף החומרים.

2. חיפוש מזומנים. לאחר צמצום ההוצאות ובמקביל אליו, נתחיל לחפש מקורות מזומנים זמינים, מעין פק"מים קטנים, קצת כסף ששמנו בצד, מוכרים כמה דברים בעלי ערך על מנת לקיים את היום-יום. ברמת הגוף מדובר במסת השרירים. חלבוני השריר, שאינם מיועדים למלא את צרכיו האנרגטיים של הגוף, הופכים להיות ספקי אנרגיה בעת סטרס. זו הסיבה לכך שתחוו ירידה במשקל עם תחילת הדיאטה. תכולת המים בשרירים גבוהה מאוד ולכן עם פירוק חלבוני השריר מופרשים מים רבים שמשפיעים על משקל הגוף. לכן דעו, ירידה במשקל הגוף, כפי שנמדדת על ידי מאזני שקילה משבוע לשבוע, מעידה על ירידה במסת השריר שלכם ולא משקפת הרזיה (שמשמעה, צמצום מסת השומן). אותה מסת שריר היא רקמה שמקיימת רמת פעילות מטבולית גבוהה. זוהי מסה שנחשבת לבזבזנית האנרגיה הגדולה ביותר בגוף: כשאתם "נוגסים" ממנה, אתם מפחיתים את יכולת הגוף ל"שרוף" אנרגיה. ההוצאה האנרגטית שלכם פוחתת, חילוף החומרים בטווח הארוך הולך ומצטמצם.

3. שומרים על קופות החיסכון. אז מכרתם קצת פריטים (שרירים) ליצירת תזרים מזומנים (אנרגיה). האם תרוצו לשבור תכניות חיסכון? לא כל כך מהר. קופות החיסכון שלכם הן הביטחונות שלכם, אתם תעשו הכל לפני שתשברו אותן. קופת החיסכון של הגוף היא רקמת השומן שלו וגם הוא ישמור עליה מכל משמר. בימים של חוסר ודאות, לביטחונות שלנו יש ערך הולך וגדל. הגוף אינו ממהר לפרק את רקמת השומן ואף הופך להיות קנאי לה. על מנת לשמר את רקמת השומן, הגוף מעלה את כמות הליפאזות (אנזימי רקמת השומן). בדיוק כפי שאתם תשתדלו להקצות אחוז מסוים מהכנסה מזדמנת לחיסכון. יכולת אגירת השומן של הגוף תגבר.

4. עבודות מזדמנות. כשאתם מובטלים ומשוועים להכנסה, מגיע שלב שבו תיקחו כל עבודה שתכניס מזומנים, גם עבודות מזדמנות שתגמולן נמוך (אלה הן אותן ארוחות דלות קלוריות). כל שקל ייספר ולכל שקל תהיה כתובת. ברמת הגוף, הוא הולך ומתייעל, יכולת הספיגה של מערכת העיכול עולה על ידי הגברת כמות אנזימי הפירוק (כולל אלה המצויים בפה. כמות הריר עולה) וטרנספורטרים לספיגה אל מערכת הדם. כך שאם בעבר הגוף שלכם ספג חצי פרוסת לחם מאכילת פרוסה שלמה, עתה הוא יספוג יותר. תוסיפו לזה את התייעלות הגוף באגירת שומן ותקבלו את הגדלת פוטנציאל ההשמנה שלכם. האם לא זה, בדיוק, מה שקרה לכם עם השנים כשעברתם מדיאטה לדיאטה?

אז מה קיבלנו עד כה? חילוף חומרים הולך ויורד, פירוק שרירים, שמירה על רקמת השומן והתייעלות בספיגתה ובהגדלתה של מסת השומן בגוף. אולי ירדתם במסת הגוף הכללית (הרי ירדתם 1.5 ק"ג בשבוע האחרון, לא?), אך הרכב הגוף שלכם והפיזיולוגיה שלכם מעידה שאינכם מרזים. הגוף שלכם מאבד מסה רזה (שרירים) ושומר על המסה השמנה (במקרה הטוב) - זה אומר שהגוף שלכם הופך שמן יותר על אף הירידה במשקל הגוף הכללי.

כאן לא תמה ולא נשלמה תגובתו של גופכם לדיאטה. מה עוד עושה אדם שאיבד את תזרים המזומנים הרציף והבטוח שלו? שולח קורות חיים, מחפש עבודה ראויה לכישוריו ולצרכיו, כדי לחזור לרווחתו הכלכלית. זה בדיוק מה שעושה המוח שלנו בדיאטה - הוא משחרר נוירוטרנסמיטור הנקרא נוירופפטיד Y, שלו תפקיד פשוט מאוד - לעורר את החשק והתאווה שלכם לפחמימות. אז אם חשבתם עד כה שהכמיהה שלכם לבורקס, ללחם, לשוקולד היא יצר הרע שלכם, כדאי שתחשבו שוב.

התשוקה למזון עולה: בעוד שרובם המכריע של תאי הגוף עושים שימוש בשומן לצורך הפקת אנרגיה, ישנם תאים "מפונקים" אשר משתמשים אך ורק בפחמימות, אלה הם תאי מוח מסוימים וכדוריות הדם האדומות. כיוון שמאגרי הפחמימות בגופנו קטנים ומתרוקנים בקלות, המוח קנאי להם מאוד ומפעיל מנגנון מיוחד, שאינו קיים לגבי חלבונים או שומנים, שידחוף אותנו לצרוך פחמימות. כל ניסיון שלכם להילחם בדחף הזה לפחמימות, הוא ניסיון להפעיל כוח רצון כנגד כוח החיים, כנגד כוח הרצון של הגוף שלכם להתקיים באופן מיטבי. כשמתקיימים שני כוחות המתנגדים זה לזה, נוצרת מלחמה, ובמלחמה הזו, תודה לאל, הגוף מנצח. אם כן, עליית התאווה שלכם למזון והכמיהה למזונות מסוימים היא תוצאה טבעית של ההגבלה עצמה.

ככל שעולה התשוקה למזון וכנגדה אתם מפעילים כוח רצון, אתם הולכים ונחלשים. כוח ניתן להפעיל לפרקי זמן קצרים, מה שמוביל אתכם לשחרר את החסך אט-אט, יותר ויותר. הבעיה במהלך הזה היא שהראש הדיאטתי שלכם אינו רואה זאת בעין יפה, ורגשות האשם מתחילים לכרסם בכם. החסך ורגשות האשם הם חברים טובים שמתנדנדים להם יחד בנדנדה זוגית, כשכל אחד יושב על קצה אחר שלה. כשה"חסך" למעלה, "רגשות האשם" למטה. הרי אין לכם מה להרגיש אשמים כשאתם כל כך בסדר ועומדים בדיוק בהגבלה המלאכותית שיצרתם. ככל שה"חסך" יורד כך עולים "רגשות האשם". עם רגשות האשם עולה התסכול, עולה האכזבה, מתגברות השיפוטיות וההלקאה העצמית. כל אלה מובילים אתכם בנתיב אחד ברור ליעד קבוע. כל אלה מובילים אתכם למקרר, כשהמזון תופס את תפקידו להקל על רגשותיכם או על מנת להעניש אתכם על התנהגותכם ה"רעה".

עם רגשות האשם ההולכים ומתגברים, אתם הולכים ומאבדים את תחושת השליטה, שהיא שליטה מדומה. אתם לא באמת שולטים בפיזיולוגיה של הגוף שלכם, ההיפך הוא הנכון. באמצעות דיאטה לעולם לא תוכלו להיות בשליטה, זוהי תחושת אשליה. ככל שאובדת לכם אותה תחושת שליטה, הולכת ומתגברת אכילת היתר שלכם. כך אתם מוצאים עצמכם במהלך החיים אוכלים פחות מדי או אוכלים יותר מדי. תנועת מטוטלת שולטת באכילה שלכם ובמשקל שלכם. בשלב זה גם תתחילו להבחין בפחד הגדול מפני השמנה חוזרת, שאכן תלך ותתבטא מחדש במציאות חייכם. כשתגיעו שוב לנקודת ההתחלה (חזרו לתחילת המאמר) שבה תרצו לרזות, תתגייסו מחדש, עם דיאטה חדשה לתהליך המעגלי הזה.

לתהליך המעגלי הזה יש שם, הוא נקרא מעגל גודריק-פורית'. כל מי שחי בדיאטה מכיר את המעגל הזה (גם אם לא הכיר עד כה את הרקע הביולוגי להיווצרותו). זהו המעגל שחווים למעלה מ-95% מאלה שמנסים לרזות באמצעות דיאטה, רק על מנת למצוא עצמם שוב באותו משקל במקרה הטוב, ובמשקל גבוה יותר במקרה הרע.

הבעיה עם המעגל הזה אינה רק המשקל שבטווח הרחוק עולה. הבעיה היא שהמעגל הזה מקבל תבנית של ספירלה. ככל שאתם חוזרים על המעגל הזה הוא הולך ומתקצר, כך שמשך הזמן שבו אתם מסוגלים לגייס את כוח הרצון שלכם ולהיצמד לדיאטה שלכם הולך ופוחת. האסון האמיתי הוא שאתם צוברים ניסיון שלילי במאמציכם להשגת השאיפה הלגיטימית לחוש נוח בגוף קל ובריא. ניסיון זה פוגע באמון שלכם בעצמכם והופך את המטרה לדמיונית ובלתי-מושגת.

על מנת לצאת מהספירלה הזו, עליכם לוותר על הדיאטה ככלי הרזיה. היא לא הובילה אתכם לשם עד כה, ואין סיבה להאמין שתצליח לכם בעתיד. העלייה במשקל היא תוצר של הדיאטה בדיוק כמו הירידה שקדמה לה.

כתבות נוספות בנושא הרזיה ללא דיאטה:

דיאטה - נזקים ביולוגיים ומנטליים
הרזיה ללא דיאטה: כבר לא אוקסימורון

רוצה להתחיל להרזות? לחץ/י על דיאטה אונליין.

בואו לדבר על זה עם לאה פינטו בפורום הרזיה ללא דיאטה.