הנפש והשמנת יתר
אחד מכל שבעה ישראלים סובל מהשמנת יתר. ד"ר אילן טל מסביר על הפן הנפשי בבעיית ההשמנה ומצביע על הצורך לנתק את הקשר בין אוכל לבין הקלה נפשית
משום מה אנחנו נוטים לראות את השמנת היתר כבעיה בריאותית, הנובעת לרוב מגנטיקה או מדיאטה לקויה. היחס להשמנה השתנה לאורך הדורות: בעוד בעבר נחשב אדם שמן לאדם עשיר, ואישה שמנה נחשבה למטופחת ויפה, כיום עודף משקל הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים למחלות קשות: מחלות לב, סוכרת, בעיות אורטופדיות ואפילו דיכאון. כתוצאה מכך, התפתחה בעולם המודרני תעשייה משגשגת של כושר גופני, מוצרי דיאטה וניתוחים פלסטיים לשאיבת שומן; אך למרות התדמית החברתית הלקויה, רבים בישראל סובלים מעודף משקל, ואחד מכל שבעה ישראלים סובל מהשמנת יתר.
בעיה פסיכיאטריתהשמנת יתר מוגדרת במצב בו משקל הגוף עולה ב20% על משקלו התקין, המחושב על פי גובהו, מסת השריר שלו ומבנה הגוף. השמנת יתר היא תסמונת רפואית, הנחשבת כאמור לגורם סיכון משמעותי למחלות קשות ומוות מוקדם; אך על אף שהמצב בארץ בעייתי בתחום זה, בארצות הברית המצב אף חמור יותר: שם סובלים 35% מן הנשים ו31% מן הגברים מהשמנת יתר, ואחוזי השמנת היתר אצל ילדים גבוהים אף יותר.
קיימת מחלוקת לגבי זיהוייה של השמנת היתר כבעיה פסיכולוגית, כמו שאר הפרעות האכילה - אנורקסיה נברוזה ובולימיה נברוזה. בעוד הפרעות האכילה האחרות מזוהות כהפרעה נפרדת ב-DSM (המדריך האמריקאי לאבחון הפרעות פסיכיאטריות), השמנת יתר אינה מופיעה כהפרעת אכילה ב-DSM. הסיבה העיקרית לכך היא, שלמרות שקיים קשר ברור בין משתנים פסיכולוגיים להשמנת יתר, לא ברור האם ההשמנה נובעת ממאפיינים פסיכולוגיים או רק מוחמרת בעטיים.
בעייני, כשיש השמנת יתר מדובר בעניין נפשי. במצב בו אנו משתמשים באוכל כדי להרגיע מתח ולחץ או כדי להתמודד עם קשיים, כמו שמשתמשים בסיגריות למשל, לאותה מטרה. חלק הסובלים מהשמנת יתר סובלים מבעיות בתחום הפסיכיאטריה. רבים מהם סובלים מהפרעות מצב רוח, כגון דיכאון וחרדה; אך בניגוד לסובלים אחרים מהפרעות מצב רוח, הסובלים מהשמנת יתר מתעלים את הקושי הנפשי אל זירת התזונה. אוכל נתפס כמקור של נחמה בשעת חרדה או עצב, ועל כן צריכת המזון הופכת מצורך גופני לצורך נפשי; עקב כך, הגוף אינו משתמש בסמנים הטבעיים שלו לזיהוי תחושת שובע, כיוון שהאכילה מלכתחילה לא באה כדי להשקיט רעב. באכילה מסיבות פסיכולוגיות, האדם עשוי לצרוך כמויות עצומות של מזון, הרבה יותר ממה שבריא או נחוץ לו. תחושת ההקלה הזמנית של ספיגת המזון והסוכרים בגוף מעניקה לאוכל תחושה של נחמה ועידוד, ועל כן הוא יפנה לאכילה בלי קשר למצב איזון הסוכרים בגופו.
אכילה כפייתית מסיבות פסיכולוגיות עשויה להפוך לכרונית, וליצור מעין "התמכרות לאוכל". הסובלים מהתמכרות כזו נפגעים במישורים רבים: מנגנוני קלט הסוכר האחראים על תחושת הרעב והשובע בגוף נפגעים, לעתים גם באופן בלתי הפיך; הקלוריות המיותרות המצטברות בגוף הופכות לשומן, הגורם למחלות לב וכלי דם; הדימוי העצמי והחברתי של האדם נפגע עקב ההשמנה והסטיגמה החברתית השלילית הקשורה אליה, וכתוצאה מכך מתפתחת הימנעות מאינטראקציות חברתיות הפוגעת בעבודתו ובאושרו של האדם, ועוד.
תוצאותיה של השמנת היתר דורשות בדרך כלל טיפול משולב, התנהגותי-פסיכולוגי ולעיתים טיפול פסיכיאטרי תרופתי. בעוד הרופא הכללי ימליץ על שינוי תזונה ועל כושר גופני, והדיאטן יארגן תפריט, ינסו יחד, המטופל והפסיכולוג לנתק את הקשר בין אוכל ובין הקלה נפשית, הן מבחינה רגשית והן מבחינה התנהגותית. הפרדה בין אכילה ובין תחושת ההקלה והנחמה היא צעד ראשון ומרכזי בהתמודדות עם השמנת יתר.
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.