הרזיה ללא דיאטה - יש חיה כזו?

"ניסיתי את כל הדיאטות שיש בשוק, אני מכירה בעל פה כמה קלוריות יש בכל מזון שאני אוכלת, יש לי מאמן כושר צמוד ודיאטנית שאליה אני יכולה להתקשר כל יום ולשאול מה אוכלים, ו....תראי אותי", כך אומרת חגית (שם בדוי), בת 45, גובה 1.65 מ', משקל 95 ק"ג.

חגית עשתה את כל מה שאמרו לה לעשות כדי להיות רזה: ספרה קלוריות באדיקות, לא הכניסה אף אויב הביתה, השתתפה בכל קבוצת דיאטה שנפתחה באזור שלה, הלכה לדיאטנית וביצעה כל משימה - התעמלה, קיזזה, שמרה, ו... עלתה במשקל. חגית היא דוגמה קלאסית לכישלונה של גישת הדיאטה.

מקורה של גישת הדיאטה הוא במודל ביו רפואי הרואה את גוף האדם כמכונה. על פי תפיסה זו, גוף האדם זקוק לכמות קבועה של אנרגיה. כשהגוף מקבל יותר אנרגיה משהוא מוציא, נוצר עודף קלורי המאוחסן בתאי שומן. עודף זה גורם להשמנה.

על מנת לטפל בבעיה, מציע המודל שינוי במאזן הקלורי באמצעות צמצום צריכת הקלוריות והגברת קצב הוצאתן. בכדי לבצע שינוי כזה, יש לבדוק את כמות האנרגיה הרצויה באופן אישי לכל אדם, על פי מצבו הפיזי וגילו. בהתאם לנתוניו יש לבנות תפריט מאוזן שיספק את כמות הקלוריות ורכיבי המזון הדרושים לתפקודו התקין של הגוף, וכן לבנות תוכנית לפעילות גופנית, שאמורה לזרז את הוצאת הקלוריות על חשבון רקמת השומן המיותרת.

גישת הדיאטה היא לכאורה פתרון הגיוני פשוט וקל, ומכאן הפופולאריות שלה בהתמודדות עם השמנה. אך למרות הפשטות וההיגיון שלה היא נכשלה כישלון חרוץ בפיתרון הבעיה. מחקרים הבודקים את יעילות הדיאטה לאורך זמן מדווחים כי המשקל שירד בדיאטה עלה בחזרה ואף יותר, בקרב יותר מ-95% מהמשתתפים.

ההשמנה הגיע לממדים של מגפה המתפשטת במהירות בעולם המערבי, זאת למרות עשרות מיליארדי דולרים המבוזבזים על תעשיית הדיאטה כל שנה.

גישת הדיאטה מתעלמת מהמורכבות הרבה המאפיינת את נושא האכילה, הזנה ומערכת יחסים שיש לאדם עם גופו. נושא המשקל מערב בתוכו אלמנטים ביולוגיים, תרבותיים, רגשיים והתנהגותיים.

התעלמות מהמורכבות הרבה של הבעיה והתייחסות לאדם כאל מכונה מאפשרת אומנם שינוי במשקל בטווח הקצר, אולם בטווח הארוך נוצרת תחושה גדולה של רעב וקיפוח.

אדם רעב ומקופח המצוי בסביבה שופעת מזון יאבד לעתים קרובות את השליטה על האכילה, וימצא עצמו מחזיר את מה שכבר איבד בעזרת דיאטה.

גישת ההרזיה ללא דיאטה מייצגת מודל התבוננות מתקדם יותר על בעיית ההשמנה, מודל ביופסיכוסוציאלי.

המודל מתבונן על גוף ונפש האדם כשתי מערכות משולבות המשפיעות זו על זו במערך מורכב של השפעה הדדית. בעיות קליניות דוגמת עודף משקל נוצרות, על פי המודל, כתוצאה מגורמים רבים המשפיעים זה על זה.

המודל רואה את בעיית ההשמנה כנגרמת משילוב של מימדים ביולוגיים, פסיכולוגיים, התנהגותיים ותרבותיים. לכן, על מנת לפתור את בעיית ההשמנה, יש צורך לטפל בגורמים רבים במקביל.

הנחות יסוד

גוף האדם "יודע" להיות במשקל מתאים לו בלי דיאטה. גוף האדם מצויד במנגנון ויסות פנימי המאפשר לו להיות במשקל בריא, מאוזן ומתאים לו אינדיבידואלית. המשקל מושפע מגנטיקה, גיל והיסטוריה דיאטטית של האדם. ואין אפשרות לרדת מתחת לנקודת האיזון של הגוף. חזרה על דיאטות עלולה לעלות את נקודת האיזון.

השמנה היא תוצר של אכילה רגשית. בעיית אכילה ועודף משקל נובעת מקונפליקטים פנימיים המייצרים אכילה רגשית. כדי לפתור את בעיית ההשמנה, יש צורך לרפא את הקונפליקטים האלו.

תפיסות ואמונות מוטעות מייצרות ומשמרות השמנה. אמונות יסוד המפרשות את מציאות החיים משפיעות השפעה ישירה על בחירות תזונתיות של האדם ובסופו של דבר גם על המשקל שלו. אמונות בנוגע לדימוי גוף, תפקיד המזון, הרגלי אכילה ועוד רבות אחרות נוצרו בעבר אבל משפיעות על ההווה. אמונות שמנות מייצרות מציאות שמנה.

תרבות הרזון מייצרת נזקים קשים. תרבות הרזון הקיצונית הדוחפת למראה אחיד ומשקל גוף הנמוך בהרבה מהאפשרי עבור האנשים הממוצעים גורמת לנזקים קשים במערכת היחסים בין אדם לגופו. תרבות זו מייצרת שיפוט וחוסר שביעות רצון ודוחפת אנשים לניסיונות שווא להשגת משקל, שלא מתאים להם, תוך נזקים קשים לגוף ולנפש .

מה כן לעשות?

לוותר על אידיאל הרזון הקיצוני ולהבין שהוא פנטזיה המשמנת את גלגלי תעשיית הדיאטה והאופנה.

ליצור מערכת יחסים בריאה ומאוזנת עם הגוף .

ללמוד את השפה של הגוף והנפש, לזהות את הצרכים הביולוגיים והפסיכולוגיים ולמלא אותם בצורה מדויקת.

לשנות את אמונות היסוד המטעות והמחלישות, ולהפוך אותן לאמונות מעצימות, תומכות ואוהבות.

בלה אגמון היא דיאטנית קלינית מוסמכת.

בואו לדבר על זה בפורום הרזיה ללא דיאטה.