מעי רגיז: הנחיות תזונה חדשות

תסמונת המעי הרגיז ( Irritable bowel syndrome ,IBS) היא הפרעה כרונית במערכת העיכול, שממנה סובלים 9%-23% מהאוכלוסייה ברחבי העולם. התסמינים כוללים כאבי בטן ו/או נפיחות, שלשולים ו/או עצירות, ויכולים לפגוע קשות באיכות החיים. הגורמים לתסמונת אינם מובנים לחלוטין, אך ברור שאין מדובר בגורם יחיד וכי לחץ וחרדה יכולים להגביר את התסמינים עוד יותר.

רוב האנשים עם IBS מדווחים כי התזונה שלהם משפיעה על הופעת התסמינים, ולכן חלקם נמנעים מאכילת מזונות מסוימים. אין ספק כי שינויים בתזונה ובהרגלי החיים חשובים לטיפול בתסמונת, ויחד עם זאת ברור שהגבלת מזונות מסוימים עלולה לגרום לחסרים תזונתיים. לכן חשוב לבצע הערכה תזונתית מקיפה כדי לזהות קשר בין צריכת המזונות להופעת התסמינים. באופן כזה ניתן למנוע הוצאה מיותרת של מזונות מהתפריט וכך גם למנוע חסרים תזונתיים.

בחודש שעבר פירסם האיגוד הבריטי לדיאטטיקה קווי הנחיה חדשים לטיפול ב-IBS במבוגרים. ההנחיות מבוססות על סקירה מקיפה של המחקרים המדעיים שנערכו בתחום זה. להלן עיקרי ההמלצות, שמתייחסות לרכיבי התזונה הידועים כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הטיפול בתסמונת.

חלב ומוצרי חלב

אנשים רבים עם IBS נמנעים מצריכת חלב ומוצריו, ועל כן צריכת הסידן שלהם נמוכה.

אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) היא תסמונת בעלת תסמינים דומים לאלה של IBS, ולכן חשוב לשלול אי סבילות ללקטוז לפני שקובעים אבחנה של IBS. בדיקת מימן בנשיפה יעילה לאבחנה בין שתי התסמונות והתאמת התזונה. במקרים שבהם לא ניתן לעשות את הבדיקה, או במקרים שהתוצאות אינן חד משמעיות, ניתן להוציא את מוצרי החלב מהתפריט לתקופה מסוימת ואז להחזירם באופן הדרגתי כדי לקבוע את כמות הלקטוז הנסבלת באופן אישי. מומלץ לנסות מוצרי חלב שונים, ואת המתאימים לשלב בתפריט, וכך להימנע מהוצאה מוחלטת שלהם מהתזונה.

באופן כללי, אנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לעכל כ- 12 גרם לקטוז (הכמות שיש בכוס חלב) כמנה אחת ללא מזונות נוספים מבלי לחוש תסמינים או לחוש תסמינים קלים בלבד.

במקרים בהם הרגישות היא לחלבוני החלב, מומלץ לשתות משקאות על בסיס צמחי (סויה, אורז וכדומה) ולא חלב עיזים וכבשים, המכיל את אותם חלבונים כמו חלב פרה.

סיבים תזונתיים

סיבים תזונתיים הם פחמימות (פוליסכרידים) המצויות בצמחים, והם אינם מתעכלים ונספגים במעי הדק. סיבים מסיסים (פקטין, בטא-גלוקן, גואר-גם) מצויים בקטניות, שיבולת שועל ושעורה ועוברים תסיסה משמעותית במעי הגס. סיבים בלתי מסיסים (תאית, ליגנין) מצויים בירקות, בפירות ובדגנים מלאים, ועוברים תסיסה איטית וחלקית יותר אך יש להם השפעה גדולה יותר על היציאות.

שינויים בצריכת הסיבים התזונתיים חשובים בתזונה של אנשים עם IBS, אך הדעות חלוקות לגבי הצורך בצמצום או בהגברת הצריכה. חשוב להעריך את צריכת הסיבים התזונתיים מכל מקורות המזון ולהתאים את צריכת הסיבים באופן אישי. מומלץ לא להוסיף סובין חיטה במזון או בתוספים מעבר לצריכה הרגילה. לאנשים עם IBS המאופיינת בעצירות, תוספת זרעי פשתה טחונים יכולה לעזור.

פחמימות הניתנות להתססה / Fodmap

נפיחות של הבטן היא התסמין הנפוץ ביותר בקרב אנשים עם IBS ואחד המטרידים ביותר.

חומרתה עולה עם האכילה במשך היום ונרגעת במהלך הלילה. פחמימות הניתנות להתססה נספגות באופן חלקי במעי, ועל כן עוברות תסיסה על ידי חיידקי המעיים, מה שיכול לגרום לגזים וליציאות רכות.

כדי להעריך את מידת השפעתן ניתן להוציא אותן מהתפריט למספר שבועות לשם כך חשוב להכיר את כל המקורות התזונתיים שלהן. אם התסמינים נעלמים לאחר 2-8 שבועות של הימנעות, ניתן להוסיף אותן בחזרה לתפריט באופן שיטתי ומתוכנן וכך להתאים באופן אישי את המזונות הנסבלים. חשוב לדאוג לחלופות מתאימות כדי למנוע חסרים תזונתיים.

שמות ומקורות במזון (רשימה חלקית):

פרוקטו-אוליגוסכרידים (FOS) - חיטה, שיפון, ירקות ופירות מסוימים

גלקטו-אוליגוסכרידים (GOS) קטניות

דיסכרידים (בעיקר לקטוז) - חלב ומוצרי חלב

מונוסכרידים (בעיקר פרוקטוז) - דבש, מיצי פירות, מוצרי מזון מעובדים המכילים פרוקטוז או סירופ תירס עשיר בפרוקטוז

פוליאולים / ממתיקים רב-כהלים (בעיקר סורביטול) - פירות וירקות מסוימים, ממתקים ומאפים ללא סוכר

פרוביוטיקה

כדאי להוסיף לתפריט (בין כמזון ובין כתוסף תזונה) גם חיידקים פרוביוטיים, שהם חיידקים בעלי פעילות חיובית ויכולת פירוק רכיבי תזונה לחומרים רצויים לאדם. אין הוכחה לעדיפות של מוצר מסוים או זן מסוים של חיידק פרוביוטי לטיפול ב- IBS, ולכן אם מוצר אחד אינו עוזר אפשר לנסות מוצר אחר.

דיאטת אלימינציה

דיאטת אלימינציה עוזרת בזיהוי של מזונות הנסבלים על ידי אנשים עם IBS. הדיאטה מומלצת רק כאשר חושדים ברגישות למזונות רבים, ולאחר שהוצאת מזונות בודדים לא עזרה בשיפור התסמינים.

לאחר התקופה הראשונית שבה נמנעים מהמזונות החשודים (שיפור בתסמינים צפוי להתרחש תוך 2-4 שבועות), ניתן להחזיר מזון אחד בכל פעם. אם הופיעו תסמינים מומלץ להוציא את המזון מהתפריט ולא לאתגר במזון חדש עד שכל התסמינים חולפים. בכל מקרה כדאי לחכות 48 שעות עד לניסיון נוסף עם מזון אחר. מיפוי המזונות לוקח מספר חודשים וכשהוא מסתיים כדאי לבחון את התפריט ולוודא שאין חסרים תזונתיים.

בנוסף להמלצות אלה, חשוב להקפיד על הרגלי אכילה בריאים:

לאכול ארוחות קבועות
לאכול בישיבה ולקדיש זמן לארוחה
ללעוס היטב את המזון ולא לאכול מאוחר בלילה
מומלץ להקפיד על השתייה ולהימנע ממשקאות המכילים קפאין, משקאות תוססים ואלכוהול.

לסיכום, רצוי שאנשים עם תסמונת המעי הרגיש יהיו במעקב של דיאטנית קלינית כדי להתאים באופן אישי את התזונה. חשוב לעשות הערכה תזונתית מקיפה ולבדוק את הקשר בין אכילת מזונות מסוימים להופעת התסמינים במערכת העיכול ולהימנע מצריכת מזונות מסוימים רק אם באמת קיים צורך בכך. באופן כזה ניתן להרחיב את מגוון המזונות שאוכלים ולהוריד את הסיכון לחסרים תזונתיים.

הכותבת היא דיאטנית קלינית.

בואו לדבר על זה בפורום מעי רגיש.