למה אתם אוכלים?

אמצע היום במשרד. עובדת אחת חוזרת עצבנית אחרי ויכוח עם הבוס וממהרת למכונה בקומה מתחת כדי לקנות איזה "פסק-זמן" ולהירגע, העובדת ליד עייפה לאחר לילה ללא שינה עם התינוק שלה ו"מתנחמת" בחבילת ביגלה. עובד נוסף אוהב לאכול ופלות עם הקפה שלו שנגמר מזמן אבל הוא עדיין עם הופלות, וקולגה שלהם מתגאה בגזר החתוך שהיא הביאה מהבית אבל מעצבנת את כולם עם הרעש שהיא עושה. נשמע מוכר? מסתבר שהרבה פעמים אנשים אוכלים למרות שהם לא רעבים, והנשנושים הקטנים באים כתוצאה מצורך כלשהו שבדרך-כלל לא קשור לרעב.

"במקרים רבים אנשים אוכלים כדי להעביר הרגשה מסויימת כמו כעס, עצבות וכדומה", אומרת נדיה גרינשטיין-כהן, דיאטנית קלינית ובעלת מרכז "שיווי משקל" להרזייה ללא דיאטה. "אנשים מתקשים לקבל את העובדה שהם יכולים להישאר עם רגש לא נוח ומחפשים פתרון מיידי. הרי בסוף ההרגשה תעבור גם ללא החיפוש המהיר אחרי אוכל.

לחילופין, אפשר להחליט לעשות פעולה אחרת כדי להירגע, אולם חשוב להבין שאם אוכלים מתוך רגש זה לא נורא, כל עוד עושים זאת מבחירה וזה לא פוגע בתזונה המאוזנת במהלך היום ובשמירה על המשקל הרצוי".

אם חשבתם שאתם בוחרים מה לאכול, סתם כי "בא לכם", מתברר שפעולות רבות שאנחנו עושים וביניהן אכילה, קשורות לתת-מודע שלנו ולהרגלים והתנהגויות נרכשות. "תרבות הצריכה שולטת בכל מקום וגורמת לצרכנים לרכוש עוד ועוד מוצרים", מסבירה גרינשטיין-כהן. "לדוגמה, כאשר רואים בסרט בחורה עצובה שבן זוגה עזב אותה, התמונה הבאה היא שהבחורה שוכבת במיטה עם גלידה, כלומר אנשים מבינים שזה בסדר למצוא באוכל נחמה. כאשר מדובר בדפוס חוזר חשוב לשים לב לכך, לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים מהאוכל ואיזה צורך הוא מספק לנו, וכמובן לטפל בכך אם זה מפריע לנו". עוד היא מוסיפה, כי "יש אנשים שלא שמים לב מה הם אוכלים במהלך היום, ולכן כדאי להם לבצע רישום יום אחד ולכתוב את כל הדברים שהם אכלו. בסוף היום מומלץ לבדוק מה הם אכלו ובמידת הצורך, אם אפשר לשנות את דפוס האכילה הנוכחי".

להימנע מביקורת עצמית

במרבית המקרים כאשר אנשים מעוניינים לרדת במשקל הם מוותרים על מאכלים מסויימים הנחשבים משמינים וחושבים שכך הם יגיעו למשקל הרצוי, אבל מוצאים את עצמם מסתובבים יותר מדי במטבח. "במקום להימנע מסוגי אוכל מסוימים כדאי ללמוד ל"התרגל" אליהם, ולהכניס אותם כחלק מהיום-יום מסבירה לילי רוזן, דיאטנית קלינית ושותפה במרכז "שיווי משקל". "כאשר נמנעים ממאכלים מסויימים בעצם כל היום רק חושבים על אוכל, ולכן צריך להחליט כמה אוכלים ולא מה אוכלים. טעות נפוצה נוספת היא הביקורת העצמית הקשה של אנשים כלפי עצמם (משפטים כמו - למה אכלתי את זה, איזה בהמה אני, למה אני לא שולטת בעצמי וכו'). חשוב לנקות את כל הביקורת מהשטח ולהסתכל על העובדות ללא ביקורת עצמית".

ומה קורה כאשר מיישרים את העוגה או מחפשים משהו מתוק?

רוזן: "צריך לאכול בצורה חופשית ומסודרת ולא לאכול על הדרך או לסיים מהצלחות של הילדים. כמו-כן, אם כל יום בשעה 15:00 נמצאים בעבודה ומחפשים משהו מתוק, צריך להבין אם מדובר בשעמום או רצון כבר לצאת הביתה, או באמת יש צורך במשהו מתוק. ברגע שיש הבנה, יש בחירה.
נערכים לכך ומביאים מעדן או משהו מתוק או כל דבר אחר שיחכה לנו אם נצטרך. גרינשטיין-כהן מוסיפה ואומרת, כי "חשוב להיות מודעים לרגשות ולבחירות - למה אני אוכלת? מרעב או מסיבה אחרת? ניתן לנו החופש לאכול הכל כאשר הגוף מאותת על רעב. כמובן חשוב להקפיד על כמויות סבירות שמווסתות ע"י השובע, וגם אם שילמנו על מנה במסעדה ובשלב מסוים שבענו, לא חייבים לסיים אותה רק משום ששילמנו עליה. הסוד הוא להבין מה מתאים לנו ולאכול לפי הצורך".

דור העתיד

למילים יש משמעות גדולה, במיוחד כשהילדים שומעים את ההורים אומרים משפטים כמו "אכלתי יותר מדי. ממחר אני בדיאטה". הילדים נותנים למשפטים אלו פירוש משלהם וכך הם גדלים לתוך התנהגויות אכילה שגויות. בנוסף לכך, רוזן מציינת כי "הילדים בגילאי העשרה חוזרים מבית הספר ב-15:00-16:00, ועד השעה הזו הם מדלגים על ארוחת צהרים וניזונים משטויות, כלומר מלבד האחריות של ההורים, יש פה בעיה שהמערכת לא מסייעת בפתרון נגד השמנה. מערכת החינוך בארץ לא לוקחת בחשבון שהילדים נמצאים בשנות הצמיחה שלהם, ובגלל השעות הארוכות הם "מפספסים" ארוחה מאוזנת התואמת לצרכים שלהם, ומהר מאד הם לומדים לאכול מהר ובעיקר אוכל זמין על הדרך".

בואו לדבר על זה בפורום הרזיה ללא דיאטה.