מגפה: 57% מהישראלים שמנים

דו"ח עולמי על מצב ההשמנה שפורסם החודש העלה שוב לכותרות את מגפת ההשמנה העולמית ההולכת ותופחת. הדו"ח שנערך על ידי המכון להערכות ומדיניות בריאות באוניברסיטת וושינגטון - ופורסם במגזין LANCET - מצביע על עליה עקבית במספר המבוגרים והילדים הסובלים מהשמנת יתר.

למרבה הצער, דו"ח זה לא הפתיע אף אחד: המגמה הברורה שהחלה לפני שנים רבות איננה משנה את פניה. השמנת היתר והתחלואה הנלווית לה ממשיכות להתרחב ולגבות קורבנות בישראל, כמו בכל העולם המערבי.

מהן משמעויות הדו"ח והמסקנות העולות ממנו? כל התשובות, מפי פרופ' אורן פרוי מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, האוניברסיטה העברית.

"ניתן לומר כי דו"ח זה איננו מחדש דבר. הוא שופך אור על המציאות שכולנו מכירים. אין ספור מחקרים אפידמיולוגיים כבר לימדו על הנתונים שנחשפו בדו"ח. החידוש המבורך בדו"ח זה הוא אך ורק הצפת העניין והעלאתו לדיון ציבורי. הציבור וההנהגה בישראל חייבים להישיר מבט אל מה שכולנו יודעים: אנשים בישראל, ילדים ומבוגרים כאחד, שמנים יותר וחולים יותר. אנחנו הולכים בעקבות ארה"ב שהיא מעצמת עודף משקל. אורח החיים המערבי מרפד את תושבי ישראל בשכבות שומן מזיקות לבריאות והמחירים שאנו משלמים ועוד צפויים לשלם הם מחירים גבוהים".

מה מלמד הדו"ח העולמי על מצב ההשמנה בישראל ובעולם?

"הדו"ח שופך אור על המצב של מדינות שונות ברחבי העולם: 188 מדינות - מהן נאספו ממצאים - ומלמד אותנו מספר עובדות. האחת: מגמת ההשמנה ממשיכה להתרחב ולצבור תאוצה. בעוד ועוד מדינות בעולם, ההשמנה מתפשטת. קרוב ל-30% מאוכלוסיית העולם סובלים מהשמנת יתר. השנייה: ישראל ממוקמת באמצע 57% מהישראלים סובלים מהשמנה. פחות ממדינות רבות, כגון קנדה, בריטניה וכמובן ארה"ב (המובילה את הטבלה). ולעומת זאת, יותר ממדינות רבות אחרות, כגון נורבגיה, שווייץ ואיטליה. השלישית: המדינות בהן ההשמנה קשה ביותר הן ארה"ב ומדינות ערב. בהקשר זה, ראוי לציין כי גם בקרב ערביי ישראל יש מגמה חדה וברורה של השמנה בקרב מבוגרים וילדים. הרביעית: ילדים משמינים יותר ויותר. למרבה הצער, מלמד הדו"ח על אחת מהבעיות הקשות ביותר הקשורות להשמנה. בין השנים 1980 ל-2013 עלה שיעור ההשמנה בילדים בכמעט 50%. אנחנו רואים היום ילדים חולים בסוכרת סוג 2, מחלה שהיתה בעבר מנת חלקם של מעט מבוגרים. אנחנו עדים למחלות לב וכלי דם המתפתחות בגילאים צעירים ולא שמורות עוד כמו בעבר רק למבוגרים מעל גיל 60. עובדה נוספת הנלמדת מהדו"ח היא שעם הגידול בהשמנה, יש גידול בתחלואה. מהמדינות השונות נאספו ממצאים המצביעים על עליה ברורה בשיעורי מחלות הקשורות להשמנה, ובהן מחלות לב וכלי דם, דלקות מפרקים, סוגים מסוימים של סרטן, סוכרת ועוד".

מהן המסקנות הנלמדות מהדו"ח?

"הדו"ח מצביע על סכנה בריאותית נרחבת. כבר עכשיו אנחנו יודעים בוודאות כי מגפת ההשמנה מקצרת את תוחלת החיים. זה לא דרמטי ולא מוגזם להזהיר מפני כך. כל מי שחולק על מסקנה זו טומן ראשו בחול. ההתפתחויות בעולם הרפואה הגדילו משמעותית את תוחלת החיים של המין האנושי והפכו אותה גבוהה מאי פעם, אבל ילדים שכבר מגיל ילדות סובלים מסוכרת סוג 2 וצעירים שבגיל 30 כבר מפתחים מחלות לב - ודאי לא יחיו עד גיל מופלג, למרות הרפואה המאוד מפותחת וכל הידע שקיים בידינו היום. שום דבר לא יציל אנשים עם השמנת יתר חולנית. אם המגמה הזו תימשך ועוד אנשים יהיו עם BMI שמסכן את בריאותם, הסכנה לקיצור תוחלת החיים תתממש בהחלט".

אז מה עושים?

"ראשית: מכירים בבעיה. שנית: יש לנצל את העובדה שאנחנו עדיין לא בראש הדירוג, אלא "רק" באמצע ולקטוע את המגמה עוד בשלב הזה. הציבור בישראל, כמעט בכל דבר, מחקה ומאמץ את התרבות האמריקאית. לא רחוק היום בו נעלה בדירוג. איום זה מרחף מעל ראשנו וחייב להיות לנגד עיניהם של אזרחי ישראל ושל ההנהגה. שלישית: יש ללמוד מהם הגורמים למצב הזה בישראל: חוסר מודעות; שפע וזמינות של מזון; עודף מידע סותר ומבלבל; השפעות תרבותיות. למשל, בחברה הערבית, שם שפע של אוכל מסמל עושר, הנאה וכבוד - אין בושה סביב משקל עודף; מגוון בלתי אפשרי של מזונות; מסעדות כחלק משגרת חיינו: כשאני הייתי ילד ביקור במסעדה היה מאורע, היום כל ילד שני יושב במסעדות דרך קבע, ומפטפט מעל צלחת אוסובוקו; ההתייחסות לאוכל כאל פינוק ו/או סמל סטטוס; טשטוש ההיכרות של האדם עם מנגנון הרעב והשובע; עודף פרסומות; עודף תכניות בישול - ועוד.

דבר נוסף שיש לעשות: התגייסות של ההנהגה, מובילי דעת הקהל, מערכת הבריאות ומערכת החינוך למאמץ הסברתי ולחינוך של הקהילה. חייבים לעשות מעשים לפני שיהיה מאוחר מדי".

באיזה מעשים מדובר?

"ראשית, יש לשלב במוסדות החינוך למידה אודות מזון בריא, אורח חיים בריא והשלכות של השמנה. השינוי חייב להיעשות בדור הצעיר: אנו מגדלים עכשיו דור שחייב לנהוג אחרת מאתנו, ורק כך ישתנו פני הדברים.

שנית, הרפואה הקהילתית צריכה להיכנס לתמונה ורופאי המשפחה צריכים לעקוב ולהדריך את מטופליהם באופן פרטני בנוגע למלחמה בהשמנה.

שלישית, יש לדאוג לכך שגוף אחד ולא ערב רב של גופים יעבירו מידע מהימן ואחיד לציבור. המצב היום הוא בלתי אפשרי ורק פוגע באוכלוסייה. הציבור מבולבל מעודף המידע ולמרבה הצער עלול לפעול לפי הנחיות שגויות ולא נכונות. ולכן מומלץ לפנות לייעוץ אצל דיאטנית מוסמכת להתאמת תוכנית תזונה אישית.

הדוגמא הבולטת להטעייה היא ההמלצה לאכול כל שעתיים ארוחה קטנה. זה פשוט לא טוב, לא מומלץ ולא מסייע להימנע ממשקל עודף. ההפך הוא הנכון. גוף האדם איננו בנוי לצרוך מזון כל שעתיים, הוא איננו זקוק לכך ואין לו מה לעשות עם אספקה של אנרגיה בתכיפות כזו. שגרת אכילה שכזו פוגעת במנגנונים מטבוליים ומונעת שימוש במנגנון הרעב והשובע שקיים בכולנו ושצריך להדריך אותנו. בנוסף לכך, הנחיה זו מתעלמת מכך שאדם שמן שאוכל כל שעתיים לא מסתפק בארוחה קלילה ודלת קלוריות כל פעם, אלא חוגג וצורך המון מזון כל שעתיים - וכך מגדיל את סך הקלוריות היומי. ההמלצה הנכונה בהקשר זה היא שלוש ארוחות ביום, ברוח אמרתו של הרמב"ם, הממליץ לאכול בבוקר כמלך, בצהריים כנסיך ובערב כקבצן.

לבלבול הרב מוסיפה גם העובדה שההנחיות משתנות לעתים תכופות ואנחנו לומדים עובדות חדשות כל הזמן. מה שנחשב לבריא בעבר נפסל כבר היום (עיין ערך מרגרינה). הבלבול הרב בקרב הציבור גורם לרבים להירתע מיישום ההמלצות. ההנהגה חייבת לדאוג למידע זמין ואחיד מבוסס מדעית מפי גוף מזוהה ומוסמך שיהיה האורים והתומים בתחום".

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות אכילה ועודף משקל.