חרדה: תגובות ודרכי התמודדות

כולנו מושפעים מהשריפה בצפון, ועוסקים בכך במחשבותינו ובשיחותינו עם בני משפחה וחברים. עם זאת, יש כאלה שפונו מביתם, שאיבדו את רכושם, שנחשפו למראות מפחידים, והם עלולים להיות מושפעים גם רגשית. יש כאלה שנחשפו רק לאפשרות שהשריפה תשפיע עליהם, וכאלה שנפגשו עם הלהבות - שאפו עשן, ראו את האש בקרבתם, או נכוו ממש. כמובן שככל שהחשיפה לאש גדולה יותר, כך עולה הסיכוי להיות מושפע ממנה רגשית. מהם, אם כן, הסימנים למצב זה, מה אפשר לעשות בבית לפני שפונים לעזרה מקצועית, ומתי לפנות לסיוע?

אנו נבדלים זה מזה בדרך בה אנו מגיבים למצבי לחץ וחרדה. השוני מתבטא בצירוף שונה של תגובות האופייני לכל אדם, בשלב הספציפי בו הוא נמצא בחייו. תגובה ללחץ היא תגובה טבעית ואנושית, ולכן בזמן הלחץ מומלץ לא להיות עסוקים בלשפוט את הדרך שבה הגבנו (למשל "נכנסתי להיסטריה"), אלא לחשוב איך לשפר את המצב. עוצמת הלחץ ואופן התגובה שונים מאדם לרעהו. עם זאת, קיימים כמה סימנים טיפוסיים ושכיחים למצבי לחץ, אותם נפרט.

התגובה הראשונה היא רגשית. רגשות רבים - כמו פחד ואימה - יכולים לעלות לעתים בלי שליטה ותחושה שהפחד משתלט. רגשות של עצבנות וכעס או רצון למצוא את האשם שכיחים גם הם. אנשים שונים יכולים להרגיש עצבות, דאגה, לרוב עם תסכול רב ממצב שלמעשה אי אפשר לברוח ממנו. יתכנו גם רגשות אשמה או בושה (כמו למשל, יכולתי לקחת עוד דברים מהבית לפני שהוא עלה באש). כך או אחרת, התגובה השכיחה היא רגשות של דאגה, מתח ולחץ, כמובן פחד, דריכות יתר ותחושה שמשהו רע עלול לקרות. תיתכן תגובה מבוהלת ולא פרופורציונאלית לגירויים פתאומיים כמו רעש חזק או אפילו חלש. לעתים קיימים קשיים להירדם עקב הופעת פחדים לעת ערב או לקראת זמן השינה.

תגובה שנייה היא גופנית, והיא מחזקת את תחושת חוסר השליטה. אנו יודעים כיום כי הנפש והגוף הם מקשה אחת ולפעמים הגוף מדבר את מה שהנפש מתקשה לבטא במילים. יתכנו ביטויים פיסיים, כמו רעד בלתי נשלט, אפילו ברמה נמוכה, בחילה ואי נוחות בבטן או לחץ בבטן - לעיתים עד כאבי בטן של ממש; תיתכן תחושת מחנק, כאילו דבר מה תקוע בגרון, כמו כדור, או תחושה של מועקה בחזה. סימנים דומים אך בעוצמה גבוהה יותר, מופיעים באנשים שחווים התקף חרדה. במצבים חריפים, יתכנו ביטויים נוספים כמו עילפון או הרגשה שקיים מעיין שיתוק.

התגובה הפרקטית היא ניסיון להתרחק ממה שמעורר מתח, כלומר הימנעות. למשל, הימנעות מלחזור לבית או למקום שנחווה עדיין מסוכן, גם לאחר שהאש כובתה. לעיתים יופיעו אדישות והתכנסות, ואז אדם יכול להרגיש ולהראות כמעין אוטומט שפועל ללא רגש. בקרב ילדים קורה שהילד נצמד להוריו ואינו מוכן להישאר בלעדיהם. יש ילדים בהם תתקיים רגרסיה, והם חוזרים לא לשלוט בצרכים או מגיבים בתוקפנות פיזית כלפי בני הבית או ילדים אחרים. תגובה נוספת קשורה ליכולת "לחשוב צלול": אנשים מדווחים על קושי להתרכז. יתכן עיסוק בלתי פוסק בסיטואציה המפחידה. ברוב המקרים המחשבות נודדות לדברים מאיימים, שעלולים לקרות. במידה ומראות, ריחות או אפילו חלומות על השריפה חוזרים ללא הפסקה, מדובר במצב הדורש התערבות מיידית.

התגובות הללו הינן כאמור אנושיות, וכל עוד אין פגיעה בתפקוד, אפשר לנסות ולהתגבר עליהן בבית. מה אפשר לעשות עם עצמכם או עם חברים ומשפחה?

כדאי מאוד לשוחח עם אנשים אחרים מסביב שחווים תחושות דומות, אך הם מתמודדים עמם בצורה טובה. כדאי לברר אילו דרכים מקלים עליהם לעבור את התקופה בהצלחה.

במקרה שבעבר כבר נלמדו תרגילי נשימה והרפיה שמטרתם הרגעה בעת אירועים מלחיצים, מומלץ להמשיך ולתרגל אותם במהלך כל התקופה הקרובה. יוגה או מדיטציה, או אפילו הרפיית נשימות פשוטה, כולם יכולים לסייע בהפחתת הלחץ.

כדאי לנסות לחזור לשגרת החיים הרגילה עד כמה שניתן: לחזור ללמוד, לעבוד ולהתארגן במהירות עם הבעיות שנוצרו סביב השריפה.

עם זאת, אם הסימנים גוברים או מלווים במצב רוח ירוד, התעלמות מתסמיני הלחץ רק תחמיר את המצב. שינויים במצבי רוח ובתיאבון, הפרעות שינה או מחשבות בלתי פוסקות על השריפה, כולל חלומות בלילה, הופעה של התקפי חרדה - כל אלה מהווים נורה אדומה, וכדאי לפחות להתייעץ עם איש מקצוע אשר מתעסק בהתמודדות על לחץ וחרדה. באופן כללי, קיים מגוון רב של טיפולים טובים למצבים כאלה, וככל שהטיפול נערך מוקדם יותר, כך תוצאותיו יהיו טובות יותר.

בואו לדבר על זה עם ד"ר אילן טל בפורום פסיכיאטריה.