30 ילדים מאושפזים ללא כל צורך
ילדים מאושפזים מדי שנה בבתי חולים פסיכיאטריים רק משום שלא נמצא פיתרון לבעייתם בקהילה. ל-90% מהמאושפזים אין לאן לחזור בתום האשפוז
בכל שנה מתעכב שחרורם של כ-30 ילדים ובני נוער מאשפוז פסיכיאטרי, בשל היעדר זמינות של מענה חוץ-ביתי לקליטתם. כך נכתב במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון היום (ג') בנושא, בוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ זבולון אורלב.
מנהלי מחלקות אשפוז פסיכיאטרי, שרואיינו לצורך כתיבת המסמך, אומרים כי בכל אחת מן המחלקות התעכב שחרורם מאשפוז של חמישה עד שבעה קטינים בשנה האחרונה, ובמקרים אחדים שוחררו קטינים לקהילה במקום למסגרת חוץ-ביתית. לדבריהם, עיכוב בשחרור מאשפוז עלול לגרום להשלכות קשות על המטופל, כולל החמרה במצבו הנפשי, יצירת תלות באשפוז והקטנת הסיכויים להסתגלות למסגרת אחרת.
"עיכוב בשחרורם של ילדים ובני נוער מאשפוז פסיכיאטרי הוא תופעה בלתי מתקבלת על הדעת, שחוקיותו גבולית והוא מחייב פתרון מיידי על מנת שילדים בריאים יוכלו לחיות במסגרות בריאות ולהתפתח כראוי", אמר ח"כ אורלב.
מאז 1970, המגמה הכללית היא של הפחתת מיטות האשפוז לבריאות הנפש, בהתאם למדיניות משרד הבריאות בדבר צמצום שירותי האשפוז ופיתוח שירותים בקהילה. ואולם, ב-12 השנים האחרונות חל גידול במספר הילדים ובני הנוער (עד גיל 17) שהתקבלו לאשפוז במחלקות פסיכיאטריות: ב-1998 אושפזו 503 ילדים, לעומת 832 ילדים בשנת 2010 (גידול של 65%). הגידול המשמעותי נצפה בקרב ילדים צעירים עד גיל 11: 71 ילדים אושפזו בשנת 1998, לעומת 204 ילדים בשנת 2010 ( גידול של כמעט פי 3).
"הפער בין ישראל הראשונה לשנייה ילך ויגבר"
ד"ר מיכה רגולסקי, מנהל מחלקת נוער במרכז לבריאות הנפש באר שבע, אמר בדיון: "רק אתמול בבוקר הגיעה אלי נערה בת 18 ששוחררה מבית החולים לפני חצי שנה במצב טוב. היא מסוממת ובמצב נורא וביקשה עזרה. זו נערה ממשפחה הרוסה, שאנחנו העמדנו על הרגליים, אבל בגלל ששוחררה ללא ליווי נכון הידרדרה שנית.
"הנתונים מבהילים. הפער בין ישראל הראשונה לשנייה ילך ויגבר. בשנים האחרונות יש עלייה בהפניות של בתי משפט לאשפוז כי יש עלייה באלימות. אנו זקוקים גם למחלקות שיש בהן שמירה והשגחה על עבריינים. לא מספיק שיתוף פעולה בין הרווחה לבריאות. חייבים לערב גם את משרד המשפטים או המשרד לביטחון פנים. ל-90% מהמאושפזים אין לאן לחזור בתום האשפוז", הוסיף ד"ר רגולסקי.
"בכל שנה מספרם של הילדים שאנו נדרשים לתת להם מענה - גדל", ציין מוטי וינטר, מנהל האגף לשירותים חברתיים במשרד הרווחה. "המערכת נבנתה לילדים 'רכים' ומתקשה לתת מענה לאוכלוסיות קצה. יש פער בין המודעות הגדלה שלנו להכרה של החברה ישראלית בצורך למצוא לילדים הללו פיתרון. החברה הישראלית עברה שינויים משמעותיים שגרמו לתופעות שכמעט לא הכרנו בעבר. כל שנה בין 30 ל-100 ילדים נוספים מתדפקים על דלתותינו".
מחצית מהאשפוזים - עד חצי שנה
כ-46% מן הילדים ובני נוער המתקבלים לאשפוז מאושפזים בין חודש לחצי שנה, 25% בין שבוע לחודש, כ-16% עד שבעה ימים, כ-10% בין חצי שנה לשנה ו-3.3% למעלה משנה. פנימיות פוסט-אשפוזיות של השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה מיועדות לחניכים לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה לאשפוז ומניעתו. פנימיות אלה קולטות גם אוכלוסיות קצה עם בעיות מורכבות והפרעות התנהגות קשות.
בשנים האחרונות הוגשו כמה הצעות חוק שמטרתן לחייב את משרד הרווחה לספק מסגרת חוץ-ביתית לקטין שנקבע כי הוא נזקק למסגרת מסוג זה. משרדי הממשלה, ובהם משרד האוצר והרווחה, התנגדו להצעת החוק ולאחר כמה דיונים בוועדה לא נערכה הצבעה.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.
