סינדרום ירושלים: עיר משגעת
הלוקים בסינדרום ירושלים מתייצבים באתרים הקדושים ובמקומות המרכזיים בעיר, מספרים לעוברים ושבים בקול גדול על ההתגלות שחוו ומנסים לשכנעם באמיתותה
ירושלים מתהדרת במחלה הקרויה על שמה, היא "סינדרום ירושלים" חוויה נפשית מרתקת. ד"ר אילן טל, פסיכיאטר בכיר, מסביר: "מדובר בתסמונת לא נפוצה במיוחד, שהסובלים ממנה נתקפים תחושת גדלות, חווים מחשבות שווא והזיות, שתוכנן מיסטי ודתי. רבים מהלוקים בסינדרום ירושלים משוכנעים כי הם שליחי האל, משיחים או אף אלוהים בכבודו בעצמו. הם מאמינים כי עליהם להגיע לירושלים ולהראות לאנושות כולה את האור".
לדברי ד"ר טל, מאחר שירושלים זכתה למעמד מקודש ביהדות, בנצרות ובאסלם, היא ניצבת כמטרה בראייתם של אלו עם תסמונת והם מרגישים חובה להגיע דווקא אליה.
סינדרום ירושלים נתפש פעמים רבות כהפרעה נפשית מרתקת. לרוב, הלוקה בתסמונת הוא אדם מערבי, לעיתים תמהוני, אשר מסתובב לבוש בבגדי דת ברחבי העיר. הוא מתייצב באתרים הקדושים ובמקומות המרכזיים בעיר, מספר לעוברים ושבים בקול גדול על ההתגלות שחווה ומנסה לשכנעם באמיתותה.
ד"ר טל: "סינדרום ירושלים מופיע בדרגות חומרה שונות. הסובלים מהסינדרום בדרגה חמורה לוקים, למעשה, בפסיכוזה ועלולים להיות מסוכנים לציבור או לעצמם. ההפרעה נושאת לפעמים אופי של מאניה, כאשר הלוקים בה חווים משבר נפשי רגשי עמוק שמתבטא בהרגשה של עליונות נפשית ותחושת כוח שאינן קשורות למציאות".
עוד מציין ד"ר טל כי "בקרב אנשים שהמיליה החברתי שלהם דתי, הופעת התסמינים היא פחות קריטית ופחות קיצונית. ואולם, בקרב אנשים שאינם אדוקים, וטרם הופעת התסמינים ניהלו אורח חיים חילוני, הופעת התסמונת יכולה להיחשב לחמורה ולהעיד על מצב נפשי קשה המצריך התערבות טיפולית. אנשים אדוקים בדתם שעולמם התרבותי חברתי מושתת על אמונה בכוח עליון, בשכר ועונש ובהנחה שלכל דבר יש סיבה, טבעי שיחוו מצב נפשי המתיישבת עם תפיסת עולמם ויחוו עצמם כנוטלים חלק בעולם כפי שהוא קיים בעיניהם. לעומת זאת, חילונים שחווים מעבר כה חד וקיצוני ומאמצים תפיסת עולם המנוגדת לאמונתם, יחוו לרוב את התסמינים באופן קשה יותר".
כשהתסמונת חמורה, יתכן כי ברקע ההיסטורי של הלוקים בסינדרום ירושלים יש רקע הכולל מחלות נפש או הפרעות נפשיות מגוונות. ד"ר טל אומר כי הופעת סינדרום ירושלים מלווה לרוב קושי או משבר אקוטי בחיים האישיים: "הסינדרום מגיע פעמים רבות אחרי קשיים בעבודה, קשיים חברתיים, אובדן אדם קרוב, משבר בחיי הזוגיות וכדומה".
לפיכך, כאשר אדם מאובחן כסובל מהתסמונת יש לברר את הרקע להופעתה. חלק מהלוקים בתסמונת, כאשר היא קלה ולא מלווה במחשבות שווא, יוכלו להיעזר בטיפול ובשיחות ולחזור לנהל אורח חיים רגיל. אחרים, עם סינדרום בדרגה חמורה יותר, ייאלצו להיעזר בתרופות. הסובלים מהסינדרום באופן קשה יזדקקו לאשפוז.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.