מרד נעורים וסמים: איך יוצאים מזה?

"מרד נעורים הוא מצב נורמטיבי לחלוטין, אשר מתבטא אצל כל מתבגר בצורה אחרת. יש מתבגרים סוערים יותר ויש סוערים פחות, אולם עדיין מדובר בנורמה. כאשר בנורמה הזאת משתלבים סמים או אלכוהול זה כבר מסוכן", אומרת ד"ר אירנה חייטוביץ', פסיכיאטרית ילדים ונוער מומחית, מנהלת מכון עולם הילד בחולון. "גם שימוש חד פעמי בסם עלול לגרום להתמכרות, תלוי, כמובן, בסוג הסם.

"יש אנשים שהאופי שלהם הוא כזה שהם מחפשים ריגושים. מדובר בדפוס התנהגות הקרוי Novelty Seeking Behavior. מתבגרים המתאפיינים בדפוס כזה נוטים לחפש ריגושים חדשים ולסכן את עצמם".

לדברי ד"ר חייטוביץ', "במקרים הללו המשפחה ומערכת החינוך ממלאים תפקיד מרכזי. המתבגר חייב להיות מודע להשלכות של התנהגותו וללמוד כיצד לעצור את עצמו, ובהקשר זה חשובה מאוד עמדת ההורים והדוגמה האישית שהם מעניקים לו. אלא שלפעמים קשה מאוד לזהות את הרגע בו התחיל המתבגר להשתמש בחומרים ממכרים, ועל כן כדאי לשים לב לסימנים הבאים: הילד מסתגר, נעלם מהבית, יורד בלימודים, הופך להיות חסר מוטיבציה וחסר רצון לעשות דברים שפעם אהב. כל אלה יכולים להעיד על התמכרות.

"חשוב מאוד שההורה יביע התעניינות בחיי הילד שלו, שידע עם מי הילד מסתובב, מי החברים שלו, במה הוא מתעניין, לאילו מסיבות הוא הולך וכן הלאה. אבל אסור לעקוב אחרי הילד בצורה שפוגעת בפרטיותו, כגון בדיקת התיק שלו, כניסה לחדרו, קריאת התכתבויות בפייסבוק וכדומה. מדובר בטעות שתעלה להורים באיבוד האמון של הילד אם יתגלה הדבר".

הבעיה מתחילה משום שהילד אינו משתף את הוריו בחוויות שלו ובריגושים שהוא מחפש. "ברור לגמרי שהמתבגר לא ישתף את הוריו בכל פרטי חייו האישיים", ממשיכה ד"ר חייטוביץ', "אך הורה שמכיר את ילדו לא מעט שנים, בהחלט יכול על פי התפקוד שלו, שיתוף הפעולה איתו בתחום הלימודי והחברתי, כמו גם מצב הרוח שלו, המוטיבציה ועוד, לקבל אינדיקציה לגבי מצבו".

אם אתם מרגישים שמצבו של הילד מידרדר ואינכם מצליחים להבין מדוע, עליכם לפנות לטיפול מקצועי בהקדם האפשרי. ד"ר חייטוביץ': "אפשר להגיע להתייעצות ראשונית עם איש מקצוע - פסיכולוג ילדים ומתבגרים, פסיכיאטר ילדים ונוער, או כל אחד מהארגונים שמסייע למלחמה בסמים גם ללא נוכחות המתבגר".

"הטיפול משלב בדרך כלל כמה טכניקות ושיטות, וכולל בניית תוכנית טיפול התלויה במצבו של המתבגר. המטפל מביא בחשבון את סוגי החומרים בהם משתמש הנער, מוודא אם כבר קיימת התמכרות, בודק את התפקוד והכוחות של הנער ושל המשפחה, את המוטיבציה שלו להיגמל וכו'. במקרה של התמכרות אין מנוס מטיפול רב מערכתי הכולל גם טיפול רגשי, דהיינו שיחות אישיות עם הנער, הדרכת הורים, בדיקות שתן חוזרות, תוכנית עיצוב התנהגות, ולפעמים גם טיפול בתסמונת גמילה ושיקום תפקודי".

קיימים לא מעט ארגונים כאל-סם הנותנים מענה טיפולי רחב מאוד, כמו גם מרכזי גמילה פרטיים וממשלתיים.

ד"ר חייטוביץ' מפרטת את הקריטריונים על פיהם נקבעת התמכרות: "על פי ארגון הבריאות העולמי, התמכרות קיימת כאשר מתמלאים שלושה מתוך ששת הקריטריונים הבאים:

"תשוקה עזה או דחף כפייתי ליטול את החומר או לבצע את הפעילות שאליה האדם מכור.

"קושי בשליטה על כמות וזמן צריכת החומר או קושי בהגבלת זמן הפעילות הממכרת.

"הופעת תופעות גופניות כאשר לא משתמשים בחומר או כאשר לא מבצעים את אותה פעילות (תופעות גמילה).

"התפתחות סבילות לחומר, במובן זה שדרושה כמות הולכת וגדלה של החומר כדי להשיג את אותו האפקט או לחלופין צורך בפעילות ממכרת מוגברת.

"הזנחה של הנאות ושל תחומי עניין אחרים בשל השימוש בחומר או הפעילות הממכרת.

"התמדה בשימוש או בפעילות למרות מודעות המשתמש שהדבר גורם לנזק."

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים ילדים וזוגיות.