מאניה-דפרסיה: על חשיבות האבחון

הדיכאון הוא ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר כיום בעולם המערבי. כ-10%-20% מהאוכלוסייה יסבלו במהלך חייהם פעם אחת או יותר ממה שנקרא בעגה המקצועית "אפיזודה דיכאונית".

אפיזודות דיכאוניות מאפיינות גם חולים הסובלים ממאניה-דפרסיה (או בשמה האחר: הפרעה בי-פולארית, בעברית הפרעה דו-קוטבית). מחקרים מלמדים על כך שמחצית מן החולים במאניה-דפרסיה אינם מאובחנים במשך שנים ארוכות, או מאובחנים בטעות כחולים בהפרעות נפשיות אחרות, ובראשן הדיכאון. עוד נמצא, שנדרשות כעשר שנים בממוצע עד שחולים במאניה-דפרסיה הסובלים מדיכאון מאובחנים נכונה. מדובר בעשרות אלפי חולים בישראל, אשר רבים מהם מאובחנים כסובלים מדיכאון, ללא התייחסות במהלך האבחון להיבט המאניה במחלתם, כלומר להיותם נתונים מעת לעת למצבי רוח מרוממים באופן קיצוני. כתוצאה מהאבחון השגוי נקבעים טיפולים בלתי יעילים להתמודדות עם המחלה, וכך קטנים סיכוייהם של החולים להימנע מהישנותם של מצבי דיכאון ולהחלמה בכלל. הסיכוי של חולי מאניה-דפרסיה לחזור ולסבול מאפיזודות דיכאוניות מגיע ל- 70%-80% אחרי שחוו גל מאניה או היפומאניה.

מתעלמים מהמאניה

במחקר חדש שפורסם באוגוסט השנה ב-Archives of General Psychiatry נקבעה גישה חדשה מורחבת לאבחון מאניה-דפרסיה. החוקרים הוסיפו לקריטריונים הקבועים של השיטה האמריקאית לאבחון המחלה (DSM-IV), על-פיה מאבחנים גם בישראל, אינדקס בי-פולארי, המאפשר רגישות גדולה יותר לזיהוי מטופלים בעלי מאפיינים בי-פולאריים. מדובר באינדקס רחב המורכב מקריטריונים שונים המשמשים לאבחון ההפרעה על ידי הפסיכיאטר, ביניהם היסטוריה משפחתית של התקפים מאניים והיפוכים במצבי הרוח, מהלך המחלה, מצבו הקליני של החולה, תגובת "מאניה" בעקבות טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות ועוד.

המחקר נמשך כשנה וכלל 5635 נבדקים מ-18 מדינות ברחבי העולם, בגילאי 18 ומעלה, שהוגדרו כדיכאוניים על-פי הקריטריונים של ה- .DSM-IVמהמחקר עולה כי על-פי האינדקס החדש אובחנו 2,647 נבדקים כחולים במאניה-דפרסיה, לעומת 903 נבדקים, באבחון על-פי קריטריוני ה-DSM-IV. מדובר בעלייה דרמטית בשיעור האבחון של חולים (16% לעומת 47%), שהיא משמעותית לאפקטיביות הטיפול והתמיכה שהחולה מקבל מהמערכת הרפואית ומהקהילה. המחקר הוא בבחינת בשורה של ממש לפסיכיאטרים, למטפלים ולעשרות אלפי הסובלים ממאניה-דפרסיה בישראל, שכן באמצעותו ניתן יהיה לאבחן בצורה מדויקת ומהירה יותר את החולים ובשל כך להתאים להם את הטיפול הנכון והיעיל עבורם.

תרופות לא יעילות

מחקר נוסף, שפורסם השנה בכתב העת המדעי The New England Journal of Medicine ואשר גם הוא בעל חשיבות רבה לאבחון חולים במאניה-דפרסיה, הוכיח כי לא נמצא יתרון לטיפול בתרופות אנטי-דיכאוניות לסובלים ממאניה-דפרסיה, הן מבחינת התגובה שלהם לטיפול והן מבחינת החלמתם. יתרה מזאת, המאמר חושף ממצאים לפיהם טיפול בתרופות אנטי-דיכאוניות מסוימות אף מעלה את הסיכון לחוות אפיזודות מאניות, וכי יותר מ- 40% מהמטופלים דיווחו על עלייה באפיזודות מאניות תוך 12 שבועות מתחילת הטיפול האנטי-דיכאוני. ממצאי המחקר מאששים את ההשערה לפיה חלק לא מבוטל מהחולים המאובחנים כסובלים מדיכאון סובלים למעשה ממאניה-דפרסיה וכי האפיזודות הדיכאוניות מהן הם סובלים הינם רק חלק מתמונה קלינית רחבה יותר.

הטיפול במאניה-דפרסיה כולל בדרך כלל תרופות ממשפחת התרופות האנטי-אפילפטיות (Valporic Acid, Lamotrigine) ותרופות אטיפיות (תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור חדש שפותחו בעשור האחרון) הנמצאות בשימוש רחב. מבין התרופות, החדשות ה-Quetiapine היא היחידה בעלת התוויה מה-FDA לטיפול בכל שלבי המחלה המאנית דפרסיבית, כולל מצבי הדיכאון של המחלה. התאמת הטיפול הנכון לחולי מאניה-דפרסיה תעודד את היענות החולים לטיפול ותביא ליצירת רציפות וליעילות טיפולית גבוהה יותר.

פרופ' ליאון גרינהאוס הוא מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי החולים איתנים וכפר שאול ומנהל מרכז לטיפולים מתקדמים "מיינד קליניק"

בואו לדבר על זה בפורומים:

פורום בריאות הנפש
פורום פסיכיאטריה