שינוי: כיצד נפטרים מהרגלים רעים?

כמה פעמים עבר לך אחד או יותר מהמשפטים הבאים בראש: יואו, אני חייב להפסיק עם זה", איזה הרגל נורא", אני משלם על ההרגל הזה ביוקר"? כמה פעמים ניסית להילחם בהרגל הזה אבל נכשלת כישלון חרוץ? ניסינו לבחון כמה הרגלים מזיקים נפוצים ולהציג את הדרכים להפטר מהם ולצאת סופסוף לעצמאות.

הרגלים במסווה חיובי

כולנו מכירים הרגלים מזיקים שגובים ממי שמורגל אליהם מחיר קשה. כל אדם שסובל מהשמנת יתר, שצורך אלכוהול, או מעשן סיגריות שואף להיפטר מההרגל הרע שברור שפוגע בו. בכתבה זו לא נתרכז בהרגלים הללו אלא נפנה לבחון "הרגלים מחופשים" הרגלים במסווה. כל אותן התנהגויות שאם הן נעשות במידה, הן אינן נוראיות, אולם היותן הרגל הופך אותן לכאלה. כולנו יכולים לזהות לפחות הרגל אחד שפוגע בנו ואנחנו שואפים להשתחרר ממנו ולצאת סוף סוף לעצמאות: אתה "דחיין מדופלם" שתמיד דוחה הכל למחר? את מעדיפה לצפות בטלוויזיה במקום למלא מטלות? ישנם הרגלים שמזיקים מעצם טבעם, ללא קשר לשכיחותם ועוצמתם. את כוססת ציפורניים? אתה מוצץ אצבע? ומה לגבי ההרגל לתלוש שערות? אתם רגילים לאכול מול הטלוויזיה ולהשאיר שם את הכלים למשיח? הרגלת את תינוקך להירדם בידייך תוך כדי הנקה במקום להרגילו להירדם לבד? ובכן, כל אלה הם הרגלים רעים שכדאי ואפשר להיפטר מהם.

הכמות עושה את האיכות

אז איך נדע שההרגל שלנו הוא הרגל רע ושכדאי להשתחרר ממנו ולצאת לעצמאות?

לפי הפסיכותרפיסט פרופ' גידי רובינשטיין, הכל שאלה של מידה: התנהגות מסוימת נחשבת הרגל כאשר האדם חוזר עליה ביוזמתו ומרצונו החופשי, כך שהיא הופכת לחלק משגרת יומו והוא מתחיל לפעול כאוטומט בקשר אליה. לא כל הרגל הוא הרגל רע, לפעמים הרגל יכול להיות דבר חיובי בהחלט. הרגל הוא מנגנון המקנה לנו תחושה של שליטה במצב, ביטחון מסוים, שגרה ועוד. הרגל יכול להיות רע ומזיק אם הוא הופך למוגזם. אפשר לומר כי הכמות עושה את האיכות וכאשר ההרגל מוגזם, הוא מזיק, לפעמים גם לסביבה. זהו מצב שבו ההרגל שולט באדם במקום שהאדם ישלוט בו. למשל, החברה המערבית מעריכה חריצות והישגים, אך בגרסתם הקיצונית היא עלולה לשאת אופי של פרפקציוניזם או וורקוהוליזם; ואכן דווקא 'ילדים טובים'- כאלה שהצטיינו בעמידה בציפיות הנורמטיביות של הסביבה, חוששים לאבד את הערכת הזולת וחשים צורך להצטיין בכל דבר. לכל אחד מאיתנו יש מאפיינים והרגלים כאלה או אחרים, אך כאשר אלה מוקצנים ואנו תלויים בהם במקום שהם ישרתו אותנו, ההרגל הופך להתמכרות. למשל, אישה שרגילה לסדר את הבית ויוצאת לחופשה במלון- ייתכן שתרצה קודם כל לפרוק את המזוודה ולתלות את בגדיה בארון כדי להתארגן עם איזו הרגשת בית בסביבה זרה ובלתי מוכרת. זה הרגל בהחלט סביר ואם הוא נמשך כחצי שעה, לא קרה שום דבר רע. אולם אם היא תבזבז יום שלם מחופשתה על סידור החדר במלון, בהחלט מדובר בהרגל מזיק שפוגע ביכולת ליהנות מהחופשה".

לא לאבד תקווה

הרגל הופך פעמים רבות לטבע שני וקשה מאוד להיפטר ממנו. לדברי רובינשטיין, ככל שההרגל ותיק יותר, כך הוא מושרש יותר ולכן קשה יותר לעקירה. עם זאת, אין להתייאש: באמצעות טיפול יסודי טוב ניתן לעקור הרגלים רעים שמשבשים את שגרת החיים ומזיקים לנו ו/או לסביבתנו. אם אדם חש שהרגל מסוים מוגזם ומשבש באופן כלשהו את חייו, עליו לפנות לייעוץ.

עם זאת, מובן שהרגלים שהם הרגלים רעים מעצם טבעם, ללא קשר לתדירות הופעתם. כך למשל, תלישת שיער וכסיסת ציפורניים מצדיקים גמילה גם אם אינם תכופים. גם הרגלים שמיושמים באופן קיצוני ונעדר פרופורציות מצריכים טיפול יסודי ומורכב. רובינשטיין: הגרסאות הקיצוניות והפתולוגיות של הרגלים רעים הן הפרעות כפייתיות והתמכרויות, בהן ניתן ומומלץ לטפל באמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי. מהרגלים פחות רעים ומזיקים וכן פחות תכופים ניתן להשתחרר באמצעות טיפול, השתתפות בקבוצות תמיכה וסדנאות.

עניין של גיל

ד"ר רובינשטיין מבהיר כי הרגלים יכולים להיות בכל גיל מינקות ועד זיקנה. בהתאם, כל הרגל בכל גיל ניתן לעקירה על ידי טיפול נכון והתנהלות מודרכת: ברור שככל שההרגל צובר ותק, קשה יותר לעקור אותו. הרגל הוא תוצר של למידה כמו כל למידה אחרת. התינוק, הילד, המתבגר וגם המבוגר לומדים שכאשר מתרחשת התנהגות א' היא גוררת בעקבותיה התנהגות ב'. אצל ילד ניתן פעמים רבות לראות למידה, אפילו בלתי מודעת, של התנהגות. כך למשל, ילד שלומד כי כאשר הוא חולה, הוא זוכה לתשומת לב רבה יותר ולכן מסיק כי ההתנהגות הזו כדאית או משתלמת. ילד שחווה חסך בתשומת לב או עלייה בחרדה שתשומת לב יכולה להרגיע אותה עלול לחלות כדי להשיג את מה שהוא מחפש. כך, הוא יכול לזייף מחלה או אפילו להרגיש חולה ואף להיות חולה בפועל רק כדי לגרום להוריו להישאר בבית איתו ולהעניק לו תשומת לב. במקרים רבים מתפתח אצל ילד מנגנון אוטומטי הצובר תאוצה ומתקיים בזכות עצמו, ללא מודעות וכוונה מודעת. במצב דברים כזה חשוב לפנות לטיפול. במסגרת הטיפול המטפל ינסה ללמוד על הקישורים המלאכותיים הללו וינסה לפרק אותם".

התנהגות חוזרת ונשנית שגורמת לאדם או לסביבתו נזק יכולה להיחשב להרגל רע, אשר ניתן בהחלט להיפטר ממנו. לשם כך יש לקבל ייעוץ ממומחה בתחום בריאות הנפש שיעניק כלים מתאימים הנחוצים ביציאה לעצמאות.

בואו לדבר על זה עם פרופ' רובינשטיין בפורום פרפקציוניזם - קשיים ודרכי התמודדות.

פרופ' רובינשטיין בגוגל פלוס