רבים מחולי פרקינסון בדיכאון

בדיווחים של כלי התקשורת על התאבדותו של השחקן והקומיקאי רובין וויליאמס, נטען מספר פעמים כי הוא אובחן כחולה במחלת פרקינסון וייתכן שהדבר תרם להחלטתו לשים קץ לחייו. ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Neurology, עולה כי תסמינים נוירו-פסיכיאטריים, דוגמת דיכאון וחרדה, נפוצים בחולים עם אבחון חדש של מחלת פרקינסון, שלא קיבלו טיפול תרופתי.

החוקרים ערכו מחקר חתך של חולים חדשים שאובחנו לאחרונה כחולים במחלת פרקינסון, שלא קיבלו טיפול למחלה, וכן כללו קבוצת ביקורת של משתתפים בריאים. המשתתפים עברו סדרת בדיקות להערכת התפקוד הקוגניטיבי ותסמיני דיכאון, חרדה, פסיכוזה, הפרעות שליטה בדחפים, שינה וערות, אפאתיה ועייפות. החוקרים עקבו אחרי הנבדקים למשך עד 24 חודשים. בתחילת המחקר כללה קבוצת החולים 423 מאובחנים חדשים ו-196 משתתפים בריאים, אך לאחר 24 חודשים נותרו במחקר רק 96 חולים ו-83 משתתפים בריאים בקבוצת הביקורת.

בכל נקודות הזמן, בקבוצת החולים עם מחלת פרקינסון תועדה שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, עייפות, גילויי אפאתיה וחרדה, בהשוואה למשתתפים הבריאים, כאשר שכיחות אפאתיה ופסיכוזה עלתה עם הזמן בחולים עם מחלת פרקינסון. כשני-שליש מהחולים עם מחלת פרקינסון שנמצאו חיוביים בבדיקות סקירה לדיכאון באחד מהביקורים הרפואיים, לא נטלו טיפול נוגד-דיכאון.

החוקרים מדווחים כי לאחר 24 חודשים, 44% מהחולים קיבלו טיפול תרופתי לפרקינסון במשך לפחות שנה אחת, כאשר בקבוצה זו תוארה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שליטה בדחפים וישנוניות-יתר במהלך שעות היום.

לדברי החוקרים, תסמינים נוירו-פסיכיאטריים שונים נפוצים יותר בחולים אשר אובחנו לאחרונה כחולים בפרקינסון ואינם מקבלים טיפול, אם כי אלו נותרים די יציבים בשלב המוקדם של המחלה, בעוד שהתפקוד הקוגניטיבי נפגע מעט. מנגד, התחלת טיפול תרופתי מלווה בעלייה בשכיחות מספר תסמינים נוירו-פסיכיאטריים אחרים.

ד"ר עמית עקירוב הוא רופא מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים בלינסון.

בואו לדבר על זה בפורום נוירוכירורגיה תפקודית - הפרעות תנועה, פרקינסון, רעד וכאב.