חלב: חלק מחיינו או לא בשבילנו?

כמעט בכל מקרר בישראל יש מגוון מוצרי חלב: מעדני חלב, קוטג', גבינה צהובה וכ"ו. וכל אחד יודע שבחלב יש סידן ושסידן טוב לגוף. אבל האם זה נכון? תלוי את מי שואלים. "אף יונק בטבע לא ממשיך לשתות חלב לאחר שהוא נגמל", אומר ד"ר גדעון רון, מומחה לרפואה סינית.

"האדם הוא חלק מהטבע ומה שנכון בטבע נכון גם לבני האדם. פרה מניקה עגל המכפיל את משקלו תוך שישה שבועות ואילו נשים מניקות תינוק יונק אשר מכפיל את משקלו בדרך-כלל תוך שישה חודשים. חלב פרה שונה מחלב אישה, יש לו הורמונים שונים והוא אינו מיועד לאדם".

ד"ר רם דיקמן, מנהל השירות לתנועתיות מערכת העיכול בביה"ח בילינסון, סבור שחלב פרה טוב לגוף האדם כשצורכים אותו במידה. "החלב הוא מקור חשוב לחלבון ולסידן ותזונה ללא מוצרי חלב עלולה לגרום לסיבוכים כמו בריחת סידן ואוסטאופורוזיס (דלדול עצם)". ד"ר רון אינו מסכים עם טענות אלה ומציין כי "חלב דווקא גורם לאוסטאופורוזיס וזאת בגלל תכולת הזרחן שבו. בנוסף, אכילת גבינה אינה מומלצת מכיוון שהיא יוצרת חומציות בדם וזו הסיבה לדלדול העצם. מזון היוצר חומצה גורם להוצאת הסידן מהעצמות אל מחזור הדם מתוך אילוץ כימי (עודף חומציות)". לדבריו, "המושג 'בריחת סידן' זו המצאה של פרסומאים במטרה להפחיד את הציבור. חוץ מזה, הקזאין (החלבון העיקרי בגבינה) מפריע לספיגת הברזל".

בהקשר של אוסטאופורוזיס, ד"ר רון מציין כי "בארצות סקנדינביה בהן צריכת החלב היא מהגבוהות בעולם ישנה שכיחות גבוהה של אנשים הסובלים מאוסטאופורוזיס. לעומת זאת, התזונה בסין אינה כוללת בדרך-כלל מוצרי חלב ושם שכיחות השברים בעצם הירך באוכלוסייה הקשישה הינה כמחצית מזו שבאוכלוסיית ארצות המערב".

אי סבילות ללקטוז

הלקטוז הוא סוכר החלב המפורק בגוף, אולם ישנם אנשים שרגישים ללקטוז ונאלצים להימנע ממוצרי חלב. לפי ד"ר דיקמן, "70% מהאנשים סובלים מאי סבילות ללוקטוז בדרגות שונות. הפתרון עבור אלו שסובלים ברמה נמוכה הוא לשתות חלב דל לקטוז ולאכול גבינות שמנות מכיוון שככל שעולים ברמת השומן של הגבינה, כך יורדת רמת הלקטוז".

אי סבילות ללקטוז נובעת ממחסור באנזים לקטאז המיוצר על-ידי התאים המצויים בדופן המעי הדק. כאשר יש חסר באנזים זה, הגוף אינו מסוגל לעכל כמויות גדולות של לקטוז וכתוצאה מכך ישנן תופעות כמו כאבי בטן, עצירות או שלשולים. לאלו החושדים כי הם סובלים מאי סבילות לסוכר החלב מומלץ להגיע לבדיקה בה מבצעים תבחין נשיפה. "הנבדק שותה סוכר חלב ומתבקש לנשוף לתוך קש, כך במשך כמה פעמים בודקים את רמת המימן שלו במרווחי זמן של חצי שעה במשך 3 שעות", מסביר ד"ר דיקמן.
"כשהלקטוז לא מתעכל ישנה רמה גבוהה של מימן הנפלטת בנשיפה".

ד"ר רון, כאמור, מתנגד לשתיית חלב ללא קשר לרגישות ללקטוז ומציין כי "בחלב יש גם את הורמון הגדילה IGF1 שמיועד לעגל ולא מתאים לאדם. כמו-כן, בחלב יש כולסטרול שהעגל זקוק לו ולא האדם. החלב הוא ללא עוררין האלרגן מספר 1 לבני האדם, הגורם לבעיות רבות במערכת העיכול ובדרכי הנשימה".

שקדים או מעדני חלב?

לאלו שמעדיפים להימנע מצריכת מוצרי חלב ישנם תחליפי חלב, כגון חלב סויה, חלב אורז וחלב שקדים. "בתחליפים אלו אין הורמונים כפי שיש בחלב פרה ולכן הם קצת פחות מזיקים, למרות שהם מעובדים", מסביר ד"ר רון. "גם חלב עיזים מזין יותר מחלב פרה אך עדיין יש לו הורמונים שלא מיועדים לבני אדם". עוד הוא מוסיף, כי "סידן ניתן לצרוך באמצעות אכילת טחינה, שקדים, טופו, ירקות ופירות. אפשר להרגיל ילדים מגיל צעיר לשתות חלב שקדים המכיל מיץ טבעי, שקדים, תמרים, בננה ופלח פפאיה, ה'חלב' הזה בריא הרבה יותר, בייחוד לילדים, מחלב פרה".

ד"ר דיקמן אומר כי "צריכת חלב חשובה ומסייעת בגדילה של ילדים. חלב תורם לגוף חלבונים, אנרגיה וקלוריות ולכן מומלץ לתת לילדים לשתות חלב ולאכול מעדנים".

מבולבלים? ישנם מחקרים המאוששים את טענותיהם של שני הצדדים, וכל אחד צריך לחשוב מהי התזונה הנכונה עבורו על-מנת לשמור על בריאותו.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום תזונה קלינית
פורום תזונה טבעית