עלייה לרגל הלידה

חן ניסן

הלידה עברה בשלום, הלחץ והמתח ירדו פלאים. אתם מאושרים: רק את, הבעל והתינוק שזה עתה הגיח לאוויר העולם והותיר את שניכם נפעמים מהחוויה המסעירה ונרגשים מהפלא הכי גדול. עכשיו הכל רגוע. האורות העמומים בחדר הלידה, המוזיקה השקטה שבחרתם לקבל באמצעותה את העולל לעולם החדש, והיצור הקטן וחסר האונים הנמרח על בטן אמו ונהנה מחום גופה.

אבל אז הבעל מתחיל להתקשר לכל המכותבים ברשימת הטלפונים שהוכנה מראש, ולא חולפת שעה, או במקרה הטוב שעתיים, וכבר כולם מידפקים על דלת חדר ההשהיה במטרה לראות את התוצאה הסופית של תשעת החודשים האחרונים.

אחת ההתלבטויות הניצבות בפני בני הזוג לפני כל לידה היא איפה ללדת. בדרך כלל הקריטריונים המובאים בחשבון לצורך ההחלטה הם מדיניות בית היולדות בנושאים שונים כגון מהם אמצעי ההרגעה והאלחוש הניתנים במהלך הלידה, כמה חדרי לידה מציע בית היולדות, האם אפשר להיות עם התינוק הנולד כל הזמן או רק בחלק מן הזמן (ביות Rooming in) ועוד. אולם, מתברר שגם מדיניות בית החולים לגבי שעות הביקור במחלקת האשפוז חשובה מאוד.

התשישות שחשה האישה כתוצאה מחוויית הלידה, התנודות ההורמונליות והצורך להתמודד עם תפקיד האימהות מעצימים את רגישותה. אצל חלק מנשים הרגישות הזאת מתבטאת בצורך בחברה ובתמיכה של אנשים קרובים ואצל אחרות ברצון להתבודדות ולאינטימיות עם הבעל והילד. חלק מהיולדות ישמחו לשתף את כולם בחוויה כבר ברגעים הראשונים, וההורמונים הנמצאים בשיא לאחר הלידה יחזיקו אותן ערות ומאושרות. יולדות אחרות ירצו רק לישון בשקט ולתת לגופן ולנפשן לעכל את עוצמת החוויה שעברו. יהיו גם כאלה שירצו להתייחד עם התינוק ולהכיר אותו לאט לאט, ללא מלווים.

"מה שהיולדת הכי צריכה לאחר לידה", אומרת מירית, "זה שקט ומנוחה". מירית מתארת את היומיים שבילתה בבית היולדות כסיוט מתמשך שלא נגמר. "היות שעמית היתה הבת הראשונה שנולדה במשפחה שלי ובמשפחה של בעלי, כולם התרגשו מאוד ובאו בהמוניהם. אומנם בהתחלה רציתי שיבואו לבקר אותי, אבל מהר מאוד הבנתי עד כמה זה מעיק. ההנקה לא הסתדרה בהתחלה והייתי צריכה את הזמן לנסות, רק אני והתינוק. הדימומים הרבים, הכאבים והלידה התישו אותי, ורציתי להיות עם בן הזוג שלי ועם התינוק לבד".

לאפרת, אמא לשניים, לא היה כוח וחשק לראות אף אחד לאחר הניתוח הקיסרי שעברה בלידה השנייה. "יש הבדל בין מי שיולדת בניתוח קיסרי לבין מי שיולדת בלידה רגילה", היא אומרת, "לאחר הלידה הראשונה באו לבקר אותי והיה בסדר בסך הכל. גם אם היו יותר מדי מבקרים, מרוב התרגשות לא שמתי לב לכך. לאחר הלידה השנייה ממש לא היה לי כוח לראות אף אחד. לא יכולתי לזוז, כאב לי כל הגוף מהניתוח, נראיתי זוועה, או לפחות ככה הרגשתי, ולא התחשק לי שאנשים יראו אותי במצב הזה".

שרון בכלל לא מבינה למה לעשות עניין מהאורחים בבתי היולדות. "ככה זה וזהו", היא אומרת, "אני לא חושבת שיש טעם להגיד לאנשים לא לבוא, בכל מקרה כולם באים ואף אחד לא שואל. אם בדיוק יש הדרכה - שיחכו או ילכו. אני נהניתי מאוד מהביקורים וכשהייתי לבד, די השתעממתי ולא הצלחתי להתרכז בדברים אחרים. כשביקרו אחרות ואותי לא הרגשתי בודדה".

גם אורי לא זוכרת טראומות מיוחדות כתוצאה מהביקורים בבית החולים. "זה כל כך קצר", היא אומרת, "כולם היו מאושרים ובעיקר אני, מי שם לב לפרטים?". גם לדעתה עדיף לארח בבית החולים מאשר בבית. "כשבאו אליי לבית החולים, לא הייתי צריכה להגיש קפה ועוגיות והאירוח לא מחייב", היא אומרת, "חוץ מזה, זה קצת מלחיץ בהתחלה לארח בבית לבד עם התינוקת, עם בלגן מסביב ועם הר של כביסה. בבית החולים האישה עדיין לא מותשת ממרתון של לילות לבנים והיא יכולה ליהנות יותר מהאורחים. בסך הכל נהניתי מאוד מכל עניין הביקורים".

פתרון נוסף למניעת המולה של אורחים בבית לאחר השחרור מבית החולים הוא עריכת אירוע לכבוד הולדת הבן או הבת. אם אתם מחליטים על אירוע, חשוב ליידע כמה שיותר אנשים כמה שיותר מוקדם, על מנת שלא יהיו כפילויות בביקורים.

שיקול נוסף שכדאי להביא בחשבון כאשר מחליטים האם להזמין אורחים לבית היולדות או לא הוא הרצון בחברה בימים הראשונים שלאחר הלידה.

"נשים אוהבות לספר את סיפורי הלידה שלהן בכלל ומייד אחרי הלידה בפרט", אומרת ברכה גל, מפקחת אגף האישה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. "אי אפשר להיות כל הזמן לבד וגם מאוד כיף לספר לחברות איזו גיבורה היית בלידה", נזכרת אפרת בתחושותיה. גם יעל הרגישה צורך לשתף את בנות משפחתה ואת חברותיה הטובות בחוויות הלידה מייד אחריה. "שעה לאחר הלידה הראשונה, אחרי שלקחו את התינוק לתינוקייה, שלפתי את הטלפון הנייד והתקשרתי לכולם. סיפרתי בהתרגשות את מהלך הלידה, שהיתה ארוכה וקשה, וסיימתי בסיפור הגבורה איך שלב הלחיצות היה קצר ולעניין הודות לשרירים החזקים שלי ולכוח הרצון.

במהלך השהות בבית היולדות כל הזמן חיכיתי שיבואו לבקר אותי כדי אוכל לספר שוב ושוב על הלידה, ומצאתי את עצמי רוב היום מדברת בטלפון ומדווחת את פרטי הלידה".

"אני דווקא רציתי לספר לכולם איך היה ואיך עמדתי בגבורה בכל הייסורים", אומרת גלית, "אבל מה שקרה זה שהביקור של הדודות ובני המשפחה, ואחר כך של החברים מהעבודה, הפך למין אירוע חברתי פרטי שלהם, ואותי שכחו. למשל, הגיעו אליי חברות לעבודה ושתיים שעזבו אותה לפני חודש, וכולן עסקו בהעברת חוויות על הבוסים בעבודה ועל מה שההוא אמר לזאת היום. מדי פעם ניסיתי להשחיל איזה 'אוי' או 'אאוץ'' אבל אף אחת לא זיכתה אותי במבט והן גם בטח לא שמעו אותי בגלל ההתלהבות מהמפגש הלא רשמי ביניהן".

יש יולדות שהיו רוצות לברור את האורחים ולבחור את אלה שהן באמת רוצות לראות.
אורי: "לאחר שילדתי חיכיתי לראות את חברותיי הטובות ולספר להן את סיפורי הגבורה וכמובן להשוויץ בגוזלית. לא יכולתי להתאפק וגם הן לא. כמובן שאף אחת מהן לא שרצה אצלי הרבה זמן. זה מה שכיף בחברות - הן באות רק כדי לעשות לך טוב: חברתי הטובה הופיעה עם סלט, לחמניה טרייה, גבינה טעימה, מיץ תפוזים סחוט טרי וקפה אמיתי, היא קיבלה את החיבוק והנשיקה הכי גדולים בעולם".

גם מירית רצתה לראות את החברות, אבל רק את הטובות באמת. "את יודעת, לא כאלה שבאו לראות אם כבר ירדה לך הבטן", היא צוחקת.

"אצלי דווקא שתי החברות הטובות שלי לא באו לבקר, כנראה מתוך התחשבות, והן היו חסרות לי מאוד", אומרת אפרת, "צריך דווקא את החברות הטובות שיטפלו בתינוק כדי שהיולדת תנוח, שיעשו סידורים שהבעל פחות טוב בהם. אחרי הלידה נזקקתי לתכשירים רבים מבית המרקחת, והרצתי את בעלי בלי סוף. מאז למדתי לקח, ולפני שאני הולכת לבקר חברות לאחר לידה, אני מתקשרת ושואלת מה להביא. חברות טובות צריכות להיות שם בשביל היולדת אם היא רוצה לשפוך את הלב בפני מישהי שיודעת מה זה לידה. צריך לעזור לה לפרוק את רגשותיה ולהבהיר לה שזה נורמלי והיגיוני להיות מבולבלת אחרי מה שעברה".
"לרוב, נשים אחרי לידה, בעיקר ראשונה, נמצאות במצב נפשי של הסתגלות וזקוקות למישהו קרוב שיקשיב להן על מנת שיוכלו לעבד את חוויות הלידה והסתגלות הראשונית להורות", מסבירה ברכה גל, "הן נמצאות במצבי רוח משתנים וקיצוניים ולכל אחת יש את הצרכים המיוחדים שלה. האחיות משתדלות למלא את צורכיהן, אך אין ספק שלביקורים של אנשים קרובים להן יש חשיבות מיוחדת.

שרון דווקא העדיפה את אמה. "אמי היתה איתי הרבה והיוותה תמיכה ועזרה. הכי שמחתי על השהות שלה ושל עוד דודה קרובה. סבלתי מכאבים מהתפרים, האחיות היו די עצבניות ועזר לי שהיו לידי בני משפחה שתמכו בי ועזרו להסיח את דעתי".

מדיניות בית החולים לגבי הביקורים יכולה להיות לעזר או לרועץ. "הכי מעצבנים הם אלה שבאים עם ילדים שמייד מתחילים להסתובב בין הרגליים", אומרת אפרת ומספרת: "איתי בחדר היתה מישהי שהוריה ואחיה ומשפחתה וחברות לא הפסיקו לזרום, ואני לא יכולתי לישון. אפילו כאשר הערתי להם על כך זה לא עזר".

"אם יש שעות ביקור מוגבלות - זה אחלה", אומרת אורי. "כיוון שבבית היולדות שבו ילדתי אפשר היה לבקר רק בין 18:30-20:00, לא היה מצב של המולה במהלך כל היום, אלא רק בשעות המותרות. אני הספקתי לנוח בצהריים ולצבור כוח לקבל אורחים. מזל שהם באו לבית החולים ולא חיכו להתארח בביתי.

ברכה גל טוענת כי הגישה של בית החולים היא גישה ידידותית למשפחה וכי צוות בית החולים מנסה לשמור באדיקות על פרטיות היולדות ולתת להן אפשרות לנוח. "יש שעה וחצי לביקורים במחלקה בשעות הערב. לבית החולים יש לובי מסודר שבו ניתן לקבל מבקרים במהלך כל שעות היום. תפקידנו להגן על היולדת. נשים רבות מוטרדות ממבקרים - גם שלהן וגם של אחרות. הן רוצות שקט, רוצות להתרגל למצב החדש, להיות עם הבעל, והאמהות המיניקות רוצות פרטיות וזמן לפתור את הבעיות עם ההנקה ולהשתתף בהדרכות.

"צוות חדר היולדות מזהה מה מתאים לאישה ושם לב אליה. אם רואים שהיא נהנית מהביקורים, מעלימים מהם עין גם אם חורגים משעות הביקור, בייחוד אם הביקור הוא של אמא, אחות או חברה טובה שעוזרת ליולדת ותומכת בה. אולם, אם רואים שהיולדת מוטרדת ועצבנית מהאורחים, במיוחד במקרה שמגיעות חמולות של מבקרים עם ילדים שמפריעים ליולדת ולשכנותיה, שעות הביקור מהוות מגן רשמי ליולדת והצוות מתעקש עליהן ועל סינון מבקרים".

התחושות והרצונות לגבי אורחים בבית היולדות משתנות מיולדת ליולדת וגם מלידה ללידה אצל אותה אישה. יעל: "לקראת הלידה הראשונה שלי המליצו לי חברות בעלות ניסיון לא לקבל ביקורים. הזהירו אותי שיהיה לי מאוד קשה ושארצה לנוח. לפני הלידה הכרזתי בפני כולם לא להגיע, ולאחר הלידה הרגשתי שעשיתי טעות.

לא יכולתי לישון מרוב התרגשות וגם בגלל רעש הביקורים של היולדות שהיו איתי בחדר. אני הייתי משועממת, היה כבר מאוחר מדי לבקש מחברות ומבני משפחה לבוא אליי, שכן האשפוז הוא קצר, וכך ישבתי וקינאתי בהן".

בלידה השנייה, חכמה ממסקנות הלידה הקודמת, אמרה יעל לכולם להגיע, אבל גם כאן היו בעיות. "אחרי הלידה השנייה הייתי במלון ליולדות, שם אין הגבלה על שעות הביקור, וכל הזמן הגיעו אנשים. אומנם היה יותר נחמד לארח אותם בחדר מאובזר, אבל לא היתה לי מנוחה, לא יכולתי להקדיש תשומת לב לבן הבכור, לתינוק ולבעל, לא היה לי זמן לעבור את כל ההדרכות שבית היולדות מציע, להרגיל את התינוק לינוק ובטח שלא לנוח. מבקרים מגיעים פתאום, בלי להודיע, וזה מפריע".

גם אצל אפרת היה הבדל בין הלידה הראשונה לשנייה: "לאחר הלידה השנייה רציתי לבלות עם הילד הבכור שלי כמה שיותר, כדי שלא ירגיש זנוח, וזה היה גם ככה קשה עם כל התפרים והכאבים מהניתוח. לא היתה לי סבלנות לאנשים זרים".

"בלידות חוזרות את הרבה יותר מודעת מה צריך לשאול ומהי חשיבות ההדרכות, ההתנסות בהנקה בימים הראשונים", מסכמת יעל. "את פחות פנויה מחשבתית ופיזית לדברים אחרים ולאנשים אחרים".

- התחושה לגבי קבלת מבקרים בבית היולדות משתנה מיולדת ליולדת ומלידה ללידה אצל אותה יולדת.

- מומלץ להגיד לאורחים האם לבוא ומתי, ולא להתבייש להגביל אותם במשך הזמן או לבקש מהם לעזוב באמצע הביקור לצורך השתתפות בהדרכה חשובה או בשעת הנקה.
היתרונות של ביקורים בבית היולדות:

- המולת בני המשפחה והחברים, הבלונים, הפרחים והמתנות יוצרים אווירה שמחה ומרגשת בבית היולדות.

- שעשוע - היולדת לא משתעממת.

- מתנות ופינוקים היולדת צריכה הרבה תשומת לב ופינוקים לאחר הלידה, והאורחים המגיעים מספקים אותם.

- חיסכון באירוח מחייב בבית, בייחוד אם הזוג אינו מתכוון לארגן אירוע להולדת התינוק.

- בבית היולדות האישה עדיין לא מותשת מטיפול בתינוק במשך ימים ולילות רבים.

- היולדת עייפה לאחר הלידה ולרוב אינה נראית במצב שהיא רוצה שיראו אותה.

-היולדת רוצה ללמוד על התינוק שלה ולעיתים גם להתנסות בהנקה.

-היולדת זקוקה לזמן כדי להשתתף בהדרכות שמציע בית היולדות.

אם אתם באים לבקר יולדת בבית היולדות, כדאי להביא מתנה ליולדת ולא לתינוק. אפשר גם לחשוב על האבא הטרי

שוקולד - יש יולדות שצמאות למשהו מתוק לאחר הלידה. חוץ מזה, שוקולד הוא מאכל מצוין לכבד את האורחים. מצד שני, אם היולדת מיניקה, לא כדאי שתאכל שוקולד, כי הוא עלול לגרום לגזים לתינוק.

פרחים משמחים אבל גורמים לטרחה מיותרת בהתחשב בעבודה הרבה הצפויה ליולדת כשתגיע לביתה. בדרך כלל מקומות העבודה של שני בני הזוג שולחים זרים גדולים, וזה מספיק. לפרח אחד יש אותו אפקט משמח בלי כל הטרחה ובעיות המקום. אם אתם בכל זאת מביאים פרחים הביאו גם אגרטל.

מוצרי קוסמטיקה למה לא? תמיד כיף לקבל תכשיר חדש, בייחוד בתקופה שהרצון לטיפוח עצמי גובר.

ארוחה חמה - כן והרבה, שכן האוכל בבתי היולדות לא משהו. חשוב להביא אוכל בריא ולא כבד.

בגדים, צעצועים ואביזרים לתינוק - לא רצוי להביא לבית היולדות, כי אלה מתנות שיכולות לחכות ולא כדאי שהיולדת תיסחב איתן הביתה. אם אתם חייבים להביא בובות, התחשבו בעובדה שיילודים רבים מפתחים אלרגיה לפרוות.

ספר על גידול ילדים בלידה ראשונה יכול להיות מעניין, אף על פי שרוב הזוגות שמעוניינים לקרוא בנושא זה כבר קנו מבעוד מועד. נחמד לקבל ספרים הומוריסטיים על מנת להעביר את רגעי השעמום כשקשה להתרכז במשהו "כבד".
תכשיטים כן! כל אישה תשמח לקבל תכשיט חדש, ועל אחת כמה וכמה בתקופה זו.

נשנושים תמיד טוב, טעים, ויש מה להגיש לאורחים.

הטובים ביותר פירות יבשים כי הם מעודדים הנקה.
פיג'מה נעימה וייצוגית ליולדת - טוב שיש בגד שלא חייבים להחליף כשבאים אורחים. אפשר להוסיף גם נעלי בית מפנקות.

שמיכה לתינוק - לא תמיד חושבים עליה מלכתחילה, והיא יכולה להיות שימושית ביותר גם בבית חולים.

בגד יפה ליולדת - נותן מוטיבציה לחזור לגזרה.

- שובר ליום פינוק או למרכז ספא.

- חבילת לידה הכוללת: מיץ תפוחים טבעי - כי אחרי לידה תמיד צמאים וצריך לשתות הרבה אם רוצים להיניק, עוגיות או חטיפים טבעיים עם הרבה אנרגיה והרבה סיבים,

מגבונים - בבית חולים מקבלים חיתולים אבל לא מגבונים, כמה שקיות ניילון - כי תמיד חסר והכי נוח לעטוף בהן את החיתולים המלוכלכים, ומגזין מועדף.

- אל תשכחו להביא פתק החלפה.

- זיכרו שגם הבעל עבר חוויה מרגשת ומעייפת וגם הוא זקוק לתשומת לב. הביאו גם לו מתנה.

אם זו לא לידה ראשונה הביאו מתנה גם לכל אחד מהילדים הגדולים.

בכל מקרה שתהיה לידה קלה ובריאה ובהצלחה !!!
הכתבה באדיבות הירחון "להיות משפחה"