נשירת שיער - יש מה לעשות

עוד בנושא:נשירת שיער נשים, צמיחת שיער

בין אם יש לכם שיער חלק או מתולתל, דליל או עבה - כולנו מאבדים שיער מדי יום ובכמות כלל לא מבוטלת: עד 100 שערות ביום. ההבדל בין מצב נורמלי למצב של נשירת שיער הוא כשאיבוד השיער הופך לאינטנסיבי ומתבטא בהידלדלות הדרגתית של השיער ובהתקרחות מקומית עד מלאה. באופן כללי נשירת שיער מוגדרת כמצב שבו יותר שיער נושר מאשר צומח.

לשיער הראש יש מחזור חיים קבוע שאורכו משתנה מאדם לאדם. בדרך כלל, שלב צמיחת השיער (אנאגן) נמשך כשנתיים עד שלוש שנים. בשלב זה קצב צמיחת השערה הוא של כסנטימטר בחודש. לאחר מכן, זקיקי השער עוברים ל"מצב מנוחה" (טלוגן) למשך שלושה-ארבעה חודשים. בסיום שלב זה נושרת השערה וצומחת במקומה חדשה. בשל שינויים הורמונליים, גירויים שונים וגורמים נוספים עשוי שלב הצמיחה של חלק מזקיקי השיער להתקצר, ואז הם יצמיחו שיער דק וקצר יותר. גם להתבגרות יש השפעה על השיער, ועם הגיל, הוא הופך לדליל יותר באופן הדרגתי, אולם ישנם גורמים נוספים רבים שגורמים לנשירת שיער, ועימם ניתן להתמודד בדרכים שונות.

כשהנשירה היא הדרגתית והופכת בולטת משנה לשנה - סביר שמדובר בהתקרחות על רקע גנטי. התקרחות כזו מכונה "התקרחות אנדרוגנטית", ובגברים - "התקרחות גברית". דלדול שיער מסוג זה יופיע אצל יותר מ-50% מהגברים מעל גיל 50 ואצל נשים בעקבות המנופאוזה.

קיימות גם מספר מחלות התוקפות, בין היתר, את עור הקרקפת וגורמות לנשירת שיער. ביניהן ניתן למצוא מחלקות דלקתיות, מחלות אוטואימוניות, זאבת (לופוס) וסוכרת. מחלות אלה יכולות לגרום לנשירת שיער הפיכה וגם להתקרחות כוללת ובלתי-הפיכה. זיהומים טפיליים ופטרייתיים בקרקפת עשויים אף הם לגרום להתקרחות. המצב הפיך במידה שהזיהום מטופל. גם תרופות מסוימות עשויות לגרום לנשירת שיער בחלק מהמטופלים, ביניהן תרופות למחלות פרקים, לדיכאון, למחלות לב וללחץ דם. סיבה נוספת ומוכרת לאיבוד שיער היא כימותרפיה וטיפולי קרינה שעוברים חולי סרטן. עם סיום הטיפולים, השיער שב וצומח מחדש.

מצבי דחק או מצוקה גופנית יכולים גם הם לגרום לנשירת שיער. לחץ נפשי חריג, מחלה קשה, ירידה דרמטית במשקל, ניתוח קשה או הפרעות עיכול קשות - כל אלה עשויים לקצר את מחזור החיים של זקיק השערה. במקרים כאלה השיער עובר למצב המנוחה מוקדם מדי, ואז נושר. מצב זה הוא לרוב הפיך, אם כי יכול להימשך חודשים. גם תזונה לקויה, שאינה כוללת די חלבון או ברזל, דיאטות חריפות, הפרעות אכילה והפרעות ספיגה גורמות לחסרים תזונתיים שבעקבותיהם השיער עלול לנשור.

לאופן טיפוח השיער וסידורו השפעה מכרעת גם כן. מתיחה חזקה של השיער לצורך תסרוקות, סירוק ועיצוב יתר, שימוש בחומרים שונים כמו כימיקלים ליישור, סלסול, הבהרה וצביעה - כולם גורמים לשיער נזק ויכולים להביא לנשירה בלתי-הפיכה.

שינויים הורמונליים (בעקבות הריון, לידה, ראשית המנופאוזה או שימוש בגלולות למניעת הריון או בגלולות "היום שאחרי") או חוסר איזון הורמונלי הם הגורמים המוכרים ביותר לנשירת שיער בקרב נשים. חוסר איזון הורמונלי נגרם לרוב על ידי תת-פעילות או יתר-פעילות של בלוטת המגן. במצבים אלה, נשירת השיער תתחיל בדרך כלל רק כשלושה חודשים לאחר שהחל השינוי ההורמונלי, וצמיחת השיער תתחדש רק בחלוף עוד כשלושה חודשים. במהלך ההריון השיער, לרוב, מתעבה ושופע - ואילו לאחר הלידה הוא נושר בכמויות ניכרות ושב ומתחדש כעבור מספר חודשים.

תרופות

1. תמיסה לשימוש מקומי המכילה Minoxidl. נמכרת ללא מרשם רופא. מגיעה בשני ריכוזים- 5% לטיפול התקרחות גברית (אנדרוגנטית), ו-2% לטיפול בהתקרחות נשית. דרושים לפחות 4-6 חודשי טיפול כדי להעריך את יעילותה, והיא יעילה כל עוד משתמשים בה. ניתן למצוא גם טיפולים קוסמטיים שאמורים להשפיע לטובה על החדרת התרופה לעור הקרקפת.

2. כדורי Finasteride (פרופסיה) תרופת מרשם המיועדת לטיפול בהתקרחות אנדרוגנטית בגברים בלבד. רק לאחר כשלושה חודשי שימוש רצוף ניתן לבחון את השפעתה. היא יעילה לטווח ארוך כל עוד ממשיכים ליטול אותה.

תוספי תזונה

1. יש להקפיד על תזונה המספקת לגוף די חלבון - ועדיף חלבון מלא מן הצומח (מקטניות, מסויה ומאגוזים).

2. ברזל - במידה שחסר מומלץ להשלים על ידי תוספים המכילים ברזל בספיגה משופרת.

3. אבץ - חיוני לייצור תקין של הקולגן בגוף. קולגן הוא החלבון הנפוץ בגוף ובין היתר, חיוני לזקיקי השערה. ניתן לצרוך אבץ כתוסף בודד בכדורים לבליעה או למציצה וגם בתוך קומפלקסים.

4. ויטמינים מקבוצת B B-1, B-5, B-6, B-12 - חיוניים לבנייה תקינה של סיב השערה. ניתן לצרוך בנפרד או בקומפלקסים. ויטמין B-12 עדיף לצרוך כטבלייה למציצה מתחת ללשון.

5. צמחי מרפא - Saw Palmetto (דקל ננסי) הוא בעל פעילות אנטי-אנדרוגנטית ואמור לסייע בהתקרחות גברית. גינקו בילובה מיועד לשיפור זרימת הדם לקרקפת.

6. סיליציאה - מינרל חשוב שהידלדלות המאגרים שלו בגוף יכולה להוביל לנשירת שיער ולפיצול ציפורניים.

טיפולים פיזיקליים

עיסוי הקרקפת או גירוי הקרקפת באמצעות קרני לייזר. יעילות טיפולים אלה אינה ברורה.

טיפולים פלסטיים

טיפולי השתלת שיער המבוצעים על ידי רופאים מומחים. בטיפולים אלה משתילים זקיקי שיער בריאים באזורים בקרקפת בהם זקיקי השיער הפסיקו להצמיח שערות.

טיפולים קוסמטיים

תכשירים קוסמטיים ודרמו-קוסמטיים המיועדים לשיער דליל וחלש כמו שמפו, סרום ואמפולות יכולים לסייע בטיפול בנשירת שיער ומכילים רכיבים להם מיוחסות תכונות טיפוליות בקרקפת. חלקם עדינים דיים כדי לא לגרום נזק כפי שגורמים חלק מתכשירי השיער הרגילים.

רצוי מאוד לגשת תחילה לרופא המשפחה לבירור שיכלול גם ביצוע בדיקות דם מקיפות. במידת הצורך יש להמשיך בירור אצל רופא עור מומחה כדי לאבחן בדיוק את הסיבה לאיבוד השיער. ייתכנו מצבים שבהם יידרש גם בירור אנדוקרינולוגי (הורמונלי). בסיום הבירור יוכלו הרופאים להמליץ על טיפול מתאים.

בינתיים, בידקו את עצמכם - האם תזונתכם מאוזנת ומגוונת? האם אתם מטפלים בשיערכם בעדינות הנדרשת? אולי אתם נוטלים תרופות הגורמות לנשירה? ואולי, מה לעשות, זה פשוט עניין גנטי.

שני כרמי היא רוקחת מוסמכת בניו-פארם.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום תרופות ורוקחות
פורום נשירת שיער והתקרחות