מינוני-על של ויטמינים לריפוי ולעצירת ההזדקנות

טענתו של לינוס פאולינג כי מינוני על של ויטמין C יכולים למנוע צינון עדין לא מוכחת, ואולם מינונים גבוהים מאוד של ויטמינים מסוימים יכולים להוות גורם חשוב בטיפול במחלות מסוימות, ואולי להאט את השפעות ההזדקנות, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

ברוס איימס מאוניברסיטת ברקלי מתאר למעלה מחמישים מחלות גנטיות שטופלו בהצלחה על ידי מינונים גבוהים של ויטמינים, רובן מחלות מטבוליות מולדות הנובעות מאנזימים פגומים.
איימס מצא כי הגורם המשותף ליעילות הטיפולים עתירי הויטמינים הללו מצביע על כך שייתכן שיש עוד מחלות בהן ניתן לטפל על ידי ויטמינים, ובעיקר שמונת ויטמיני ה B, כמו ניאצין, טיאמין ופירידוקסין. היות שההזדקנות כוללת חוסרים ביוכימיים דומים, מינוני על של ויטמינים יכולים לסייע בשיפור מצבה של האוכלוסייה המזדקנת.

"אני סבור שההשפעה העיקרית תהיה על ההזדקנות" אומר איימס, אם כי גם צעירים יכולים להינות מתוספת ויטמיני B כדי ל"כוונן" את חילוף החומרים שלהם. איימס הוא פרופסור לביולוגיה מולקולרית וביולוגיה של התא באוניברסיטת ברקלי, וחוקר בבית החולים לילדים בבית החולים לילדים באוקלנד.
טיפול במינון על בויטמינים כולל שימוש בויטמינים בכמות העולה לפחות פי עשר על המינון היומי המומלץ. איימס מציין שויטמיני B נמכרים ללא מרשם רופא במינונים העולים על פי 100 מהמינון היומי המומלץ, ובדרך כלל נחשבים לבטוחים גם במינונים כאלה.

במאמרו, שנכתב עם אילן אלסון שוואב ואלי סילבר, איימס טוען שהמפתח ליעילות הטיפול בכמויות גדולות של ויטמינים נובע מהתפקיד של הויטמינים בגוף. ויטמינים הופכים לקואנזימים, החוברים לאנזימים ומבצעים מספר פעולות מטבוליות הכרחיות.
כפי ששוואב מצא בסקירת המחקר, כ 50 מחלות נובעות ממוטציה גנטית המפחיתה את יכולתם של אנזימים להתחבר לקואנזים המתאים, ולכן מואטת התגובה המולקולרית. הכנסת מינונים גדולים של ויטמינים לגוף מעלה את רמות הקואנזימים ומסייעת להם להתגבר על המחסור ולהעלות את רמת הריאקציה לרמה הנורמלית.

"50 המחלות האלה הן קצה הקרחון" אומר איימס. "רופאים כבר עמדו על כך, אבל אף אחד עדין לא חיבר את הכל. היום רופאים יכולים לנסות מינוני על של טיפול בויטמינים ברגע שהם יודעים שקואנזים מסוים חסר. זה גם הגיוני, שכן מרבית הויטמינים נחשבים לבטוחים גם במינונים גבוהים. אני חושב שדברים כאלה יתחילו לעלות ברגע שאנשים יתחילו להתסכל סביבם".

במאמר, איימס ושוואב מעריכים שעד כשליש מהמוטציות בגנים משפיעות על ההתחברות לקואנזים שנוצר בויטמין, ומכאן מינון גבוה של הויטמין יכול להפוך את השפעות המוטציות.
לתיאוריה זו יש השכלות רחבות מעבר לטיפול במחלות גנטיות. הגנום האנושי רוחש שינויים גנטיים שככל הנראה משפיעות על האינטראקציה בין אנזימים לקואנזימים, ומכאן גם על הדרישה לויטמינים. מינון גבוה יכול לעורר אנזים מספיק על מנת לשפר את מצבם הבריאותי של חלקים נרחבים באוכלוסייה, אומר איימס. ביטול החוסרים במינרלים ובוויטמינים ישקם את מה שהוא מכנה "הרמוניה מטבולית".

"אבץ וחוסר בברזל, ויטמין C, B-12 ו B-6 נפוצים מאוד" הוא אומר. "אבל גלולות המולטיוויטמין עולות גרושים לייצר, וניתן לרכוש בכמה דולרים אספקה לשנה שלמה. כל אדם בעולם צריך לקחת גלולות כאלה כביטוח, ולנסות לשמור על תזונה מאוזנת."

הצפת הגוף בעודפים של אנזימים מסוימים עשוי לעורר גם גוף הנמצא במצב של הזדקנות, שכן ההזדקנות מלווה בנזק חמצוני לחלבונים ואנזימים רבים. בחודש האחרון איימס ועמיתיו דיווחו כי חולדות בתהליך הזדקנות הגיבו לטיפול בסותרי מחמצנים וחומצת אלפא-ליפואיק וחומרים אחרים, אצטיל L קרניטין, הנקשר לאנזים חשוב באברונים יוצרי האנרגיה בכל תא, המיטוכונדריות. העכברים שעברו את הטיפול היו אנרגטיים יותר, והראו זיכרון משופר.

התוספת של אצטיל L קרניטין, הוא אומר, מפצה על הקישור הלקוי של האנזים קרניטין אצטילטרנספרס. ביחד, השניים ממלאים תפקיד מרכזי בשרפת הדלק במיטוכונדריה.

איימס חשד לראשונה שהקשרים בין האנזימים/קואנזימים עשויים להיות השורש למחלות רבות בעת שהעביר קורס במעבדה לתלמידי תואר ראשון לפני כשלושים שנה. כשהסטודנטים בודדו חיידקים שעברו מוטציה ואפיינו את הגנים הפגומים, הם מצאו שברבים הבעיה נבעה מכך שהאנזים לא נקשר כראוי.

מבין 50 המחלות שזיהה, 11 הגיבו לפירידוקסין או ויטמין B-6. ביניהן מחלות אנזימים הגורמות לעיוורון, הידרדרות נפשית, אי ספיקת כליות ובעיות בהתפתחות. בכל המקרים הללו מדענים התמקדו בבעיה של התחברות האנזים לגורם הנובע מויטמין B-6.

מחברי המחקר מצביעים על כך שמתוך 3870 האנזימים המוכרים, 22% משתמשים בגורמים אלה, ו 112 מהם משתמים ב B-6. ייתכן שיש מחלות הקשורות לכל אחד מהאנזימים הללו, ובכולם ניתן לטפל לפחות חלקית על ידי מינונים גבוהים של B-6 או ויטמינים או יסודות אחרים.

החוקרים מצאו 22 מחלות נוספות הנגרמות בשל מחסור בגורמים הנקשרים הנובעים מויטמין B-6, כולל טיאמין (B-1), ריבופלאבין (B-2), ניאצין (B-3), קובלאמין (B-12) ו- (B-7) ביוטין.
"מה שמעניין זה שחנויות הבריאות מוכרות גלולות ויטמינים B-100 שיש בהן פי 50 מהמנה הרגילה של ויטמין B-6. זה אף פעם לא היה מובן לקהילת התזונאים, ובכל זאת הציבור רוכש את הגלולות הללו. מדוע?

"ייתכן שמישהו פשוט מרגיש טוב יותר כאשר הוא לוקח גלולות עשירות בויטמין B. כל הנוירו-טרנסמיטרים במוח, כמו סרוטונין, משתמשים ב B-6. יכול להיות שכאשר לוקחים מינונים גבוהים, עולה רמת הסרוטונין במוח. יש לזה גם כמה הוכחות."
איימס אומר שרופאים מסוימים כבר עמדו על הקשר בין בעיות בהתקשרות הקואנזימים, ולכך שחולים מגיבים לטיפול בויטמינים, אבל שעד כה לא צירף אף אחד את כל החתיכות.

נאמר גם, עם הוכחות מעטות, שמחלות נפש מסוימות עשויות לנבוע ממחסור ביסודות תזונתיים מסוימים, ושחוסר התפקוד במוח עלול לכלול מוטציות המשפיעות על התקשרות החומרים והאנזימים.

במידה שמטפלים משתמשים במינונים בטוחים, "פוטנציאלית יש אפשרות לשיפור גדול בנזק מזערי לשימוש בטיפול מינוני העל של ויטמינים, בגלל העלות הנמוכה, קלות היישום ורמת הסיכון הנמוכה" מסכמים המחברים את המאמר.