פסוריאזיס: לא רק מחלת עור

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלה דלקתית כרונית של העור, על פי רוב תורשתית, ושכיחותה בקרב האוכלוסייה הכללית מוערכת ב-2%-3%. ידועים כיום מספר גנים התורמים להופעת המחלה. מספר גורמים נוספים יכולים לתרום להתפרצות או להחמרת המחלה, כגון: סטרס, תרופות או זיהומים.

מהם הביטויים הקליניים של פסוריאזיס?

למחלה מגוון ביטויים קליניים: החל מצורת הפלאק השכיחה המתבטאת בכתמים אדומים מורמים, מכוסי קשקשת לבנה, באזורים אופייניים, כגון מרפקים, ברכיים, גב תחתון וקרקפת. צורת הפסוריאזיס ההפוכה מתבטאת בתפרחת באזור הקפלים, פסוריאזיס טיפתית האופיינית בעיקר לגיל העשרה, לרוב בעקבות זיהום בגרון, עם חיידק הסטרפטוקוקוס, עם נגעים דמויי טיפות ופסוריאזיס פוסטולרית המתאפיינת בנגעים עם ראש לבן, צורה המוגבלת לכפות ידיים ורגלים, או צורה מפושטת שהיא צורה קשה, מלווה בחום והרגשה כללית רעה.

אבחון המחלה הוא על פי רוב קליני, אך לעיתים מצריך ביופסיה של העור (נטילת דגימת עור בקוטר של כ-3 מ"מ).

האם נכון יהיה לראות בפסוריאזיס מחלת עור בלבד?

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בתפיסה של מחלת הפסוריאזיס: המחלה איננה נתפסת עוד כמחלת עור בלבד, אלא כמחלה סיסטמית המערבת מספר מערכות. תפיסה זו נכונה ככל הנראה למצבים של פסוריאזיס קשה ומפושטת. מספר מצבים ומחלות יכולים להופיע עם מחלת הפסוריאזיס, לחלקם ניתן למצוא ביסוס עובדתי ומובהקות סטטיסטית, להיותם גורמים בלתי תלויים, וחלקם עדיין ברמת הדיווח הראשוני בלבד. הקשר בין המצבים השונים הוא תהליך דלקתי. כלומר: דלקת בעור הפסוריאטי, דלקת ברקמת השומן, דלקת בכלי דם וכו'.

כך, למשל, ניתן לקשור בין מחלת הפסוריאזיס לבין התסמונת המטבולית הכוללת יתר לחץ דם, השמנה, סוכרת ופרופיל שומנים לא תקין. נטייה למחלות קרדיו-וסקולריות, מעורבות פרקים - ארטריטיס פסוריאטית מדווחת בכ-10%-30% מהסובלים מפסוריאזיס בעור, עליה בשכיחות סרטנים, בעיקר סרטנים שאינם מלנומה ולימפומות, נטייה למצבי רוח (בעיקר דיכאון) ושכיחות יותר גבוהה של מחלות דלקתיות של המעיים. בספרות קיימים דיווחים על מצבים נלווים נוספים, אך הקשר איננו חד משמעי.

מהם הטיפולים הקיימים בפסוריאזיס?

מגוון הטיפולים העומד לרשות המטפלים הוא גדול: החל מטיפול מקומי במשחות, הכוללות שימון, הורדת קשקשת ואנטי דלקתיות, במידה ומחלת הפסוריאזיס ממוקמת ומוגבלת; ועד לטיפול פוטותרפי שהוא טיפול בקרניים אולטרה סגולות(UV) - שהן למעשה חיקוי של טיפול בים המלח; ועד לטיפולים סיסטמיים, כדוגמת כדורים (רטינואידים - ויטמין A סיסטמי, מתותרקסט, ציקלוספורין) ועד לטיפולים ביולוגיים, הניתנים לרוב בזריקות תת עוריות, או דרך הווריד.

הטיפול שיינתן לחולה נקבע על פי שיקולים רבים - כגון: גיל המטופל, הביטוי הקליני של המחלה ממנה המטופל סובל, שטח הגוף המעורב, מידת ההיענות של המטופל, מעורבות מערכות נוספות ועוד.

הטיפולים הרבים מאפשרים מתן תשובה טובה לכל מטופל. לאור התפיסה שמדובר במחלה סיסטמית, עולה השאלה: האם הטיפולים השונים שניתנים למחלת העור הם בעלי השפעה גם על המחלות הנילוות? לשאלה זו, עדיין אין תשובה חד משמעית בספרות. הנתונים הקיימים הינם לכאן ולכאן.

ד"ר חגית מץ היא מומחית לרפואת עור ומין, סגנית מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי ת"א, אחראית מחקר קליני במחלקת עור, אחראית מרפאת פסוריאזיס ופוטותרפיה.

בואו לדבר על זה בפורום פסוריאזיס: תמיכה ומידע אודות המחלה.