בדיקת צ'יפ גנטי: מתי לבצע?

בדיקות מי שפיר או סיסי שליה מבוצעות בהריון, על מנת למנוע לידת תינוק עם תסמונת גנטית או מום קשה. הבדיקות מבוצעות, בדרך כלל, במקרים בהם האישה ההרה מעל גיל 35, כאשר תוצאות בדיקת השקיפות העורפית או החלבון העוברי - אינן בטווח הנורמה; כאשר יש ממצאים מחשידים בבדיקות אולטרה-סאונד; או כאשר ידוע על סיכון למחלה גנטית (כמו טיי זקס או ציסטיק פיברוזיס), על פי בדיקות גנטיות שנערכו לפני או בתחילת ההריון.

באופן שגרתי נבדק הרכב הכרומוזומים בעובר (קריוטיפ) באמצעות המיקרוסקופ, טכניקה מיושנת שמסוגלת לזהות רק שינויים בולטים במספר ובהרכב הכרומוזומים.

מהו הרכב כרומוזומלי בלתי תקין?

באופן תקין, יש לבני אדם 46 כרומוזומים בכל תא, המחולקים ל-22 זוגות דומים ולעוד שני כרומוזומי המין (X ו- Y). בתסמונות כרומוזומליות, יש חסר או עודף של כרומוזום מסוים. כך, למשל: בתסמונת דאון יש עודף של כרומוזום 21, כך שבכל התאים יש שלושה כרומוזומים מספר 21 במקום שניים. על מנת לבדוק את ההרכב הכרומוזומלי של העובר יש ליטול דגימת מסיסי השליה או ממי השפיר.

מהי בדיקת סיסי השליה?

הבדיקה מבוצעת בדרך כלל על ידי החדרת צינורית או מלקחיים דרך צוואר הרחם. יתרונה - בכך שניתן לבצע אותה בשלב מוקדם של ההריון (כבר משבוע 10 ועד לשבוע 13). אם מגלים בעיה בעובר - ניתן להפסיק את ההריון בראשיתו. חסרונה של הבדיקה כרוך בסיכון גבוה יותר להפלה, בהשוואה למי שפיר (0.2%-1%, על פי מחקרים שונים). לכן, ברוב המקרים, מפנים נשים לביצוע בדיקת סיסי שליה כאשר יש סבירות גבוהה לגלות בעיה בעובר.

מהי בדיקת מי שפיר?

הבדיקה מבוצעת באמצעות החדרת מחט, באופן סטרילי ותחת בקרת אולטרה-סאונד, אל שק מי השפיר ושאיבת כמות של כ-30 סמ"ק. בדרך כלל, בדיקת מי שפיר מבוצעת בין שבוע 16 ל-22 . במקרה הצורך, ניתן לבצע אותה גם בשבועות מתקדמים יותר. בהשוואה לבדיקת סיסי שליה, הבדיקה בטוחה יותר - מאחר שהסיכוי להפלה נמוך יותר (0.1%-0.5%).

כיצד מבצעים בדיקה מיקרוסקופית להרכב הכרומוזומלי?

כדי לבצע בדיקה של הרכב הכרומוזומים (הקריוטיפ), נוטלים את דגימת העובר (מי השפיר או סיסי השלייה), ומגדלים את התאים באינקובטור. לאחר כ- 10 ימים מקבעים את התאים על גבי משטחי זכוכיות וצובעים אותם בצביעה מיוחדת. את המשטחים בודקים תחת המיקרוסקופ ובאופן זה ניתן לגלות עודף או חסר של כרומוזומים וגם שינויים בולטים במבנה שלהם.

שיטת הבדיקה תחת מיקרוסקופ נמצאת בשימוש, מזה עשרות שנים - ונחשבת מיושנת יחסית. שיטה זו איננה מצליחה לגלות את כל הפגמים הכרומוזומליים. הסיבה לכך היא שבחלק מהתסמונות הפגם מערב רק מקטע זעיר של הכרומוזום, שלא ניתן לזהותו במיקרוסקופ. פגמים אלה קרויים "תת מיקרוסקופיים", ואלה ניתנים לגילוי בבדיקת הצ'יפ הגנטי.

מהי בדיקת הצ'יפ הגנטי?

בדיקת הצ'יפ הגנטי - Chromosomal microarray analysis (CMA) - נחשבת לטכנולוגיה חדשנית, המאפשרת לזהות הן את מרבית הליקויים הכרומוזומליים הניתנים לזיהוי באמצעות המיקרוסקופ והן את הפגמים התת-מיקרוסקופיים בכרומוזומים האחראיים לתסמונות גנטיות רבות.

כיצד מתבצעת בדיקת הצ'יפ הגנטי?

לאחר נטילת דגימה ממי השפיר או מסיסי השיליה, מפיקים את החומר הגנטי של העובר (DNA) ולאחר מכן, בתהליך כימי, מקשרים אותו לצ'יפ (הדומה לשבב של מחשב), שמכיל כ- 700,000 גלאים גנטיים. הצ'יפ מוכנס לסורק, שבודק את המטען הגנטי של העובר ומציג את התוצאות באופן גרפי. הבדיקה מזהה שינויים כמותיים (עודף או חסר) של מקטעי כרומוזומים בעובר. תוצאות הבדיקה מתקבלות כעבור כשבועיים עד שלושה.

מתי קיימת המלצה לבצע את בדיקת הצ'יפ הגנטי?

1. כאשר יש מומים בעובר.
2. אם העובר גדול או קטן מדי, באופן קיצוני.
3. מקרים של מיעוט או ריבוי מי שפיר, באופן קיצוני.
4. שקיפות עורפית מעובה (מעל 3 מ"מ).
5. כאשר בבדיקת הקריוטיפ יש ממצא חשוד שלא ניתן לקבוע את מהותו.

במקרים אלה, קיימת המלצה חד-משמעית לביצוע בדיקת הצ'יפ הגנטי מדגימת מי שפיר או סיסי שליה. במצבים אלה, משרד הבריאות מממן את הבדיקה.

קריטריון הגיל איננו נכלל בהמלצות למימון בדיקת הצ'יפ הגנטי על ידי משרד הבריאות - כך שנשים אשר עוברות דיקור מי שפיר במימון משרד הבריאות (מפאת גילן) - יכולות לבחור לעבור את בדיקת הצ'יפ הגנטי, במימון עצמי.

מהם היתרונות והחסרונות של בדיקת הצ'יפ הגנטי?

לבדיקה יש מספר יתרונות:

1. מגלה הרבה יותר פגמים כרומוזומליים מבדיקת הכרומוזומים השגרתית באמצעות המיקרוסקופ.

2. ברוב המקרים אין צורך לגדל את דגימת התאים בתרבית, (כפי שנדרש לבדיקת הכרומוזומים במיקרוסקופ).

3. במקרים של מומים בעובר בדיקת הצ'יפ הגנטי מגלה עוד כ-5%-7% של הפרעות תת-מיקרוסקופיות משמעותיות גם כאשר בדיקת הכרומוזומים תחת מיקרוסקופ נמצאת תקינה.

4. בהעדר ממצאים חריגים בבדיקת האולטרסאונד, בדיקת הצ'יפ הגנטי מזהה בין 0.5%-1% הפרעות לא צפויות, שלא ניתן לגלות באמצעות המיקרוסקופ. כלומר, גם לנשים ללא כל גורם סיכון - יש סיכוי שבדיקת הצ'יפ הגנטי תזהה הפרעה משמעותית בעובר.

חסרונה של הבדיקה: ב-3%-4% מהמקרים, מתגלים ממצאים שאינם חד-משמעיים ויש ספק לגביהם. במקרה כזה, צריכות להתקבל החלטות קשות על ידי הזוג: האם להפסיק את ההריון או להמשיך? בנוסף, במקום להרגיע את האישה ההרה - הספק מוסיף מתח ולחץ.
בדיקת גנטית של עובר (צילום: שאטרסטוק)

מהי בדיקת דם לא פולשנית NIPT?

בדיקת NIPT (Non-Invasive Prenatal Testing) הינה בדיקה יעילה לאיתור חלק ניכר מההפרעות הכרומוזומליות השכיחות, באמצעות בדיקת דם פשוטה. ניתן לבצע את הבדיקה במקרים בהם קיים חשד ספציפי לבעיה כרומוזומלית. לדוגמא: אם בדיקת הסקר הביוכימי בשליש השני ("חלבון עוברי") מצביעה על חשד לתסמונת דאון ראו אם יש ממצאים מחשידים בבדיקות אולטרה-סאונד (כגון הרחבת אגני כליה, ציסטות בצוואר העובר או מוקד אקוגני בלב העובר) תוצאה תקינה של בדיקת NIPT יכולה "לחסוך" לאישה לעבור בדיקה פולשנית - סיסי שלייה או מי שפיר מיותרת.

לדוגמא: אישה עם סיכון מוגבר של 1 ל- 200 לתסמונת דאון על פי סקר ביוכימי. אם בדיקת NIPT יוצאת תקינה - הסיכון להולדת תינוק יורד לכ-1 ל-20,000.

בדיקה זו מומלצת גם לנשים מבוגרות, שמחליטות לא לבצע דיקור מי שפיר בשל החשש מהפלה ואיבוד הריון שהושג לאחר טיפולים פוריות רבים.

לסיכום: לאור יתרונותיה של בדיקת הצ'יפ הגנטי, בהשוואה לבדיקה השגרתית באמצעות המיקרוסקופ, ניתן להעריך כי בעתיד הלא רחוק, דגימות מדיקור מי שפיר או מסיסי השיליה - ייבדקו רק באמצעות הצ'יפ הגנטי. כמו כן, אני מאמין כי בעתיד ניתן יהיה לשפר את הדיוק של בדיקת הדםNIPT - ולוותר בחלק גדול של ההריונות על בדיקות מי השפיר וסיסי השיליה הפולשניות.

פרופ' יובל ירון הוא מומחה במיילדות, גינקולוגיה ופריון, ומומחה לגנטיקה רפואית. מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי במכון הגנטי שלהמרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב).

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אבחון טרום לידתי וייעוץ גנטי.